)): צריכה עזרה, עצה...
נמאס לי כבר... אני כבר שנים מנסה ליצור, מוזיקה, אמנות, שום דבר לא יוצא לי, אני לא מבינה אם זו העצלות, הפחד מכשלון, או שהראש שלי מלא בבעיות מגעילות שלא בא לי בכלל להתעסק בדברים יפים כמו אמנות... הלכתי למטפלת בשיטת גרינברג ועזבתי באמצע, הלכתי לפסיכולוגית, אבל גם היא, לא עזרה לי בדבקות במטרה, כל פעם שאני מתחילה ליצור משהו ואני נתקלת באיזשהוא קושי אני מפסיקה ומזניחה את זה... או שאני מתחילה ליצור משהו ומפסיקה אותו אחרי פעם אחת שהתעסקתי איתו, והוא נשאר לא גמור, נמאס לי!!!!!! חיים בלי יצירה לא שווים שום דבר. אני אוטוטו בת 30, ואני לא יכולה להתגאות בדבר אחד שעשיתי, אני תמיד שורפת גשרים, מפסיקה באמצע, משנה לפני שסיימתי משהו, אם אני יוצרת קשר עם נגנים לצורך אימון יחד, אני נעלמת אחרי כמה פעמים, אווווווווווווווף!!! )))): כבר אין לי חשק ליצור שום דבר אחרי כל הפעמים האלה שהפסקתי, אני כבר רואה את התהליך שבו שוב אני אתחיל לעבוד על איזה משהו מתוך אימפולסיביות, ויום אחרי אני כבר לא ארצה לגעת בזה... הראש שלי לא שקט, אפפעם... תזזיתיות שלא נותנת לי מנוח, לקחתי אפילו ריטלין אבל זה סתם גרם לי להיות עוד יותר היפראקטיבית... אני מרגישה שאני מפסיקה להיות יצירתית אחרי כלכך הרבה כשלונות, איך אפשר בכלל מצטערת על הניסוח העלוב, והסימני קריאה, אני פשוט מתוסכלת כלכך.
נמאס לי כבר... אני כבר שנים מנסה ליצור, מוזיקה, אמנות, שום דבר לא יוצא לי, אני לא מבינה אם זו העצלות, הפחד מכשלון, או שהראש שלי מלא בבעיות מגעילות שלא בא לי בכלל להתעסק בדברים יפים כמו אמנות... הלכתי למטפלת בשיטת גרינברג ועזבתי באמצע, הלכתי לפסיכולוגית, אבל גם היא, לא עזרה לי בדבקות במטרה, כל פעם שאני מתחילה ליצור משהו ואני נתקלת באיזשהוא קושי אני מפסיקה ומזניחה את זה... או שאני מתחילה ליצור משהו ומפסיקה אותו אחרי פעם אחת שהתעסקתי איתו, והוא נשאר לא גמור, נמאס לי!!!!!! חיים בלי יצירה לא שווים שום דבר. אני אוטוטו בת 30, ואני לא יכולה להתגאות בדבר אחד שעשיתי, אני תמיד שורפת גשרים, מפסיקה באמצע, משנה לפני שסיימתי משהו, אם אני יוצרת קשר עם נגנים לצורך אימון יחד, אני נעלמת אחרי כמה פעמים, אווווווווווווווף!!! )))): כבר אין לי חשק ליצור שום דבר אחרי כל הפעמים האלה שהפסקתי, אני כבר רואה את התהליך שבו שוב אני אתחיל לעבוד על איזה משהו מתוך אימפולסיביות, ויום אחרי אני כבר לא ארצה לגעת בזה... הראש שלי לא שקט, אפפעם... תזזיתיות שלא נותנת לי מנוח, לקחתי אפילו ריטלין אבל זה סתם גרם לי להיות עוד יותר היפראקטיבית... אני מרגישה שאני מפסיקה להיות יצירתית אחרי כלכך הרבה כשלונות, איך אפשר בכלל מצטערת על הניסוח העלוב, והסימני קריאה, אני פשוט מתוסכלת כלכך.
