צריכה עזרה+סקר קטן

[הכוכב שלי היחיד]

צריכה עזרה+סקר קטן

בעוד כחודש אני ובעלי טסים לשבוע לחו"ל בלי הילדים בפעם הראשונה. הילדים בן 8.5שנים ובת בת 2 וארבע חודשים "נלחמנו קשות" עם ההורים שלי ושלו כדי לקבל את העזרה שישמרו על הילדים, אנחנו פשוט זקוקים לזה כמו אויר לנשימה וההורים לא כלכך אהבו את זה, אבל קצת לחצנו ובסוף קבלנו את העזרה. כואב לי מאוד שזה לא בא מכל הלב שלהם אבל הילדים יקבלו את הטיפול הטוב ביותר זה בטוח.

האם השארתם את הילדים ויצאתם לנופש?

אם כן עם מי הם נשארו?

האם הם הסכימו לבד או הייתם צריכים ל"התחנן"?

בני כמה הילדים היו בזמן הנופש?

איך הילדים קבלו את הנסיעה? ועכשיו קצת טיפים איך להכין את הקטנה לנסיעה? הגדול מבין אני יעשה לו טבלה וידבר איתו יום יום טלפונית ואני מאמינה שהוא יהיה בסדר.

 

[קשת בענן מעל העיר]

בדיוק מה שאני שאלתי לפני חודשיים...

אנחנו טסנו ל 4 ימים, סה"כ יצא 4 לילות אצל ההורים. את 2 הלילות הראשונים עשו אצל הורי בעלי, ואת 2 הלילות האחרונים אצל הורי. מכיוון שהיא יותר קשורה לאמא שלי, העדפתי שה"פרידה" באמצע והשינוי יהיה לטובת אנשים שהיא רגילה אליהם יותר. לא התחננו, פשוט ביקשנו והם אמרו אין בעיה. ההורים שלי אפילו רצו שהיא תישאר אצלם למשך כל התקופה (אני לא הסכמתי כי זה נראה לי קשה). אני חושבת שאם הייתי צריכה להתחנן לא הייתי עושה זאת בלב שלם ואולי הייתי מוותרת (וכמובן שההגדרה לתחנונים היא סובייקטיבית

) ילדה אחת בת שנה ושבעה חודשים הייתה. לא הייתה לה בעיה שניסע, היא רגילה לישון לילה אחד לפחות פעם בחודש אם לא פעמיים, והיא מאוד אוהבת את הסבתות/סבים שלה וקשורה אליהם. מה גם שבגילה הצעיר לא נראה לי שהיא הבינה במה מדובר, תישארי לישון לילה ועוד לילה ועוד לילה... הכנתי אותה לכך במהלך השבוע שלפני כפי שיעצו לי פה כדי שזה יחלחל, הסברתי שאני נוסעת לכמה ימים לטיול והיא נשארת ואז נחזור... ממש לא הייתה לה בעיה, והיא גם לא כעסה כשחזרנו.

 

[tiger mom]

עונה

אנחנו נסענו פעמיים בלי הילדה. פעם אחת היא הייתה בת 2.9 פעם אחת בת 3.5 בפעם הראשונה נסענו ל-4 לילות, אבל השארנו אותה אצל סבתא לילה קודם, אז יצא לה 5 לילות. בפעם השניה 5 לילות, 6 ימים. בפעם הראשונה עם ההורים של בעלי, בפעם השניה עם ההורים שלי. זו לא פעם ראשונה שהיא נשארת לישון אצל סבא-סבתא. אמנם בד"כ זה רק לילה אחד, אבל לא הייתה לה בעיה להשאר יותר לילות. לקטנה לא עשיתי הכנה מיוחדת הסברתי לה שהיא הולכת לישון אצל סבא וסבתא, דיברנו על כמה כיף זה יהיה ומה הדברים שעושים שם (שהם שונים מהדברים שאנחנו עושים. למשל אוכל מיוחד שהיא אוהבת שסבתא עושה וכדומה). לא הזכרנו את המילה "געגועים", לא היינו עצובים בפרידה. פשוט הדגשנו כמה כיף זה להיות אצל סבא וסבתא. וגם נתתי לה לעזור לי לארוז לה מזוודה ולבחר משחקים שהיא רוצה לקחת איתה (למרות שיש מלא צעצועים אצל סבא וסבתא) גם לא דיברנו איתה בטלפון כי זה נראה לי סתם יותר קשה. השארנו את האופציה הזו למקרה ויהיה לה קשה והיא תבקש, אבל היא לא ביקשה. כל ערב אחרי שהיא הלכה לישון התקשרנו להתעדכן איך עבר היום.

 

[yulilior]

עונה

1. אכן , השארנו כמה וכמה פעמים. 2. נשארו עם סבים וסבתות - התחלקו בין שני זוגות הסבים. 3.כשהגדול היה בן חצי שנה, כשהגדול היה בן 4.5 וקטן שנה בן שנה ו10 4. עם הקטן לא היו בעיות. הגדול רק בנסיעה האחרונה היה צריך קצת שכנועים אבל בסוף היה בסדר. רק כשחזרנו ושאלנו איך היה? הוא אמר לנו "נורא ואיום סבא וסבתא טיפלו בנו נורא" (הלוואי עליי שיטפלו בי כמו שהם מטפלים בהם

) אגב אצלינו- הסבים ממש נלחמים אחד עם השני כדי לשמור על הילדים. כל פעם שאנחנו נוסעים לאנשהו עם הילדים מנסים לשכנע אותנו להשאיר אותם איתם "תנוחו - מגיע לכם"

 

[הכוכב שלי היחיד]

תודה אשמח לעוד תשובות

 

[שושן בשם אחר]

את יודעת, וסליחה מראש, אותי זה היה מפחיד

לא שאני חס וחלילה חושדת במי מההורים שלכם שיפגעו בילדים, ברור שזה לא עד כדי כך קיצוני, אבל... ילדים מרגישים אם הם רצויים או לא, ואני חוששת שאולי העניין הזה שההורים שלכם לא ממש רוצים לשמור עליהם עלול לחלחל לילדים איכשהו. אולי לא, אין לי מושג, סליחה שאני סתם מכניסה לך דברים לראש, אבל שוב, אני לא הייתי משאירה את הילדים עם מי שלא ממש רוצה לשמור עליהם מסיבותיו שלו. ואני לרגע לא מאשימה את ההורים שלכם. אני בטוחה שהם אוהבים את הנכדים מאוד אבל זכותם לא לרצות לשמור עליהם במשך שבוע. ההורים שלי לא אוהבים לעשות בייביסיטר מחוץ לבית (שלהם) ומסרבים לשמור לילה שלם. לא מתאים להם לקום בלילה להביא מיים/מוצץ, לא מתאים להם לקום ב-6 בבוקר כשהילד קם. לא מתאים וזהו. אין לי שום זכות ללחוץ עליהם ולנסות להכריח אותם. כל עזרה שהם מנדבים אני מקבלת באהבה, אבל לא לוחצת. אנחנו לא נסענו בלי הילד אז לצערי אין לי טיפים בשבילך. בן 8.5 ממש לא צריך לקחת את זה קשה לדעתי. עם בת השנתיים גם אפשר לדבר בטלפון לדעתי. הבן שלי מתלהב מטלפונים. אני הייתי משננת לה שוב ושוב, אבא ואמא בטיול, הם טסו במטוס גדול גדול, וביום X הם יחזרו ויביאו מתנות. ככה שוב ושוב. משהו נקלט בסוף. הבן שלי סיפר בגן שבעלי בחו"ל כשהיה בן שנה ותשע. הייתי בשוק. שאלתי מה הוא אמר, אז אמרו לי, "אבא מטוס שמיים", מה הבעיה?

 

[UmaGuza]

עונה

יש לי בת שנתיים וחודש. לא נסענו בלעדיה מעולם, למרות שבתקופה האחרונה מאוד היינו רוצים. מבינה מאוד למה אחרי 8.5 שנים אתם צריכים את זה כמו אויר לנשימה. כשנשאיר אותה זה יהיה עם אמא שלי, אבל היא לא רוצה שהיא תישאר אצלה לפני גיל שנתיים וחצי ואני מכבדת את רצונה ולא לוחצת, יש הבדל גדול מאוד בין לשמור על תינוק במשך היום (וזה היא עושה המון ומגיל 0) לבין לשמור על ילד ללילה, ועוד כשההורים שלו לא נגישים. לכן את לא צריכה לכעוס על ההורים שהם לא עושים את זה בלב שלם, העובדה שבסופו של דבר הם נעתרו. בניגוד למה שכתבה שושן אני משוכנעת שלמרות שההורים שלכם קצת חוששים להישאר איתם, זה לא יגרום לילדים להרגיש לא רצויים, אני מניחה שזה בא ממקום של קושי וחשש ולא ממקום שלא רוצים להיות במחיצת הילדים (אני יודעת שבמקרה שלנו אם היינו לוחצים ומשיגים את מבוקשנו זה לא היה בא לידי ביטוי כלפי הילדה). אין לי טיפים מנסיון, אני חושבת שבגיל הזה לא צריך לספר הרבה זמן מראש, חשוב להגיד לה בדיוק מה הולך לקרות, שהיא נשארת עם סבא וסבתא ואח שלה, איפה הם ישנו ומה הם יעשו (תוך דגש על הדברים הכיפים), ושאמ אואבא יחזרו אחרי X ימים (גם אם היא לא מבינה את המשמעות) והיא תדבר איתכם בטלפון כל יום. אני באופן אישי גם הייתי מבטיחה מתנה יפה כשאחזור. סעו ותהנו

 

[ysg]

אם נלחמתם בהם לא הייתי משאירה

אם הייתם צריכים להלחם בהורים כדי שיסכימו לשמור עליהם לא הייתי בכלל נוסעת לא הייתי מרגישה שזה נעשה בלב שלם והיו לי רגשות אשמה

 

[michali278]

ממש לא הייתי יוצאת לנפוש על הרקע הזה

אני מבינה אתכם מאוד ובטוחה שאתם זקוקים לחופשה כמו אוויר לנשימה, השאלה באיזה מחיר, תרתי משמע. אני בטוחה שזה יעמוד ביניכם ולבין ההורים בעתיד. כי ההורים שלכם התנגדו די בצורה ישירה וברורה ואתם "נלחמתם"? אם יש משהו שאני לא אעשה זה להשאיר ילדים שלי במקום שהם לא רצויים גם אם זה עם ההורים, חוץ ממקרי חירום ספציפיים בהם אני מצפה לשיא ההבנה. אבל ביומיום (כולל חופשה) כשאני מזהה אצל חמתי (שהיא הבייביסטר היחידה מהמשפחה) שהיא עייפה ולא ממש ב MOOD לשמור על יואב אני ישר מוצאת פתרון אחר. חשוב לי לא להעמיס עליה ולהתחשב בה גם אם היא לא אומרת את הדברים בקול או בצורה ישירה.

 

[רונית י]

אם הייתי צריכה להתחנן כמו שאת אומרת

או ממש להילחם עם ההורים כדי שישמרו על הילדים לא הייתי נוסעת. לא הייתי יכולה לנסוע בראש שקט. בטח לא לחו"ל. לכמה זמן אתם נוסעים? זה שהילדים ביחד זה כבר טוב.

 

[אמא של ילדה קוראת]

נסענו לפני 9 חודשים לחמישה ימים לונציה.

השארנו את הילדים עם ההורים שלי. (גם בפעמיים הקודמות שנסענו, לסופשבוע בארץ השארנו עם ההורים שלי). התאמתי את הנסיעה למתי שנוח להורים לקחת ימי חופש (למשל, אחרי תקופת הלחץ בעבודה של אמא שלי וכו'), כדי שיהיה להם כמה שיותר נוח. בכל אופן, כשאני צריכה עזרה מההורים, אני מבקשת פעם אחת, מקסימום מסבירה למה זה חשוב ואם לא מתאים להם אז לא מתאים, ואני אמצא פתרון אחר. בזמן הנופש הילדים היו בני, 9 ורבע, 6 וחצי, כמעט חמש ושנתיים וחצי. הילדים קיבלו יפה מאוד את העובדה שגם ההורים שלהם צריכים חופש (חוץ מהשוודית שאני לא בטוחה שהבינה עד הסוף, אבל התנהגה למופת). היה להם קצת עצוב, מאוד עזר שנסענו בזמן לימודים והם היו חצי יום במסגרת ולאחר מכן חוגים / חברים / פעילות רגילה. הכנו טבלאות. לא דיברנו איתם בטלפון כל יום - עלייך זה אולי יקל, אבל מאוד יכול להיות שעל הילדים זה יקשה (גם היום, אם הגדולה ישנה מחוץ לבית, אני משתדלת לא לדבר איתה בערב כי היא מתגעגעת). נראה לי שכדאי שאם הילדים ירצו לדבר - יתקשרו אליכם. תיהנו.

 

[הכוכב שלי היחיד]

קצת מסבירה את ההתנגדות של ההורים

ההורים שלי שומרים הרבה מאוד על הילדים ומאוד קשורים לבן שלי, הפחד של אבא שלי שהוא לא כל כך בריא וקצת מפחד לקחת אחריות לשבוע שלם על הבן (את הבת רציתי לתת לגיסתי+חמתי באפשרות הראשונה) כשרצינו לנסוע באוגוסט, בספטמבר הם ישמרו חלקית משעה 16:30 לשעה עד שחמתי תבוא על 2 הילדים ומידי פעם יקחו את הבן ללינה אצלהם. חמתי תבוא אחה"צ ותשאר ללון אצלינו עד הבוקר ובבוקר אחרי שההסעות יאספו את הילדים תלך לעבודה. חמתי לא הסכימה מהר בגלל הפרוצדורה של הנסיעות אבל סדרנו את זה ע"י כך שנשלם מונית ספיישל או גיסתי קצת תסיע אותה.אני בטוחה שיקבלו הרבה חום ואהבה ושומתלב אולי אפילו יותר ממה שאנחנו נותנים.

 

[אמא של ילדה קוראת]

נקודה למחשבה...

אני חושבת שאם זה מתאפשר, על מנת להקל על הילדים, הכי טוב שהם יהיו ביחד אצלכם בבית, זה יקנה להם (במיוחד לקטנה, אבל גם לגדול) יותר תחושה של בטחון ויציבות.

 

[הכוכב שלי היחיד]

מדובר על זה שהם ישנו בבית עם

חמתי רק שהבן מידי פעם מבקש לישון אצל ההורים שלי.