צריכה עזרה/ייעוץ

[ליא7]

המליצו לי על תהיל"ה ואפנה אליהם

בכל מקרה הייתה התקדמות משמעותית....באותו יום שכתבתי פה בפורום דיברתי בערב עם המשפחה (בעקבות עצה טובה של מישהי מפה) ובעקבות זאת אמא שלי דיברה עם אחותי ואמרה לה שתרגיש בנוח להביא חברה הביתה. אחותי בכתה והתרגשה מאוד וזה עשה אותי גם מאוד מאוד מאושרת!! אומנם אמא שלי אמרה לי שהיא לא מקבלת את ענין הלסביות ולא משלימה עם זה, אבל לפחות היא עשתה צעד חשוב ומשמעותי מאוד. תודה.

 

[ליא7]

צריכה עזרה/ייעוץ

שלום, אחותי הקטנה והמתוקה (בשנות העשרים המאוחרות) יצאה לפני כשנתיים מהארון ובישרה לנו שהיא אוהבת נשים. אותי זה לא הכי הפתיע וקיבלתי את זה בהרבה חום, אהבה ותמיכה. אבא שלנו להפתעתי דווקא קיבל את זה בקור רוח ולא אמר דבר ואמא שלי לעומת זאת הייתה בהלם מוחלט ותגובתה הראשונית הייתה שאולי כדאי שהיא תפנה לטיפול פסיכולוגי ש"יתקן" את הבעיה.... עד היום אמא לא משלימה עם זה אבל לא מתבטאת בצורה חריפה או משהו כזה, פשוט לפעמים יוצאת לה הערה קטנה שהיא הייתה רוצה שיהיה לאחותי חבר. אחותי היא טיפוס סופר רגיש ונוטה מידי פעם למצבי רוח דכאוניים. היא שלמה עם המיניות שלה אבל מאוד מתוסכלת מהקושי הגדול (ומבחינתה הכמעט בלתי אפשרי) להתמודד עם החיים כלסבית מוצהרת, הרוצה זוגיות ואולי גם הקמת תא משפחתי בעתיד. בשיחות שיש לי איתה מידי פעם היא מספרת לי על הקושי הזה ואומרת שזה משפיע לה על כל התנהלות חייה. היא במעין סחרור בו היא מתקשה להביא את עצמה למצב של חיפוש עבודה קבועה וניהול חיים בצורה מהנה ומספקת. יש לציין שהיא בחורה נאה ומוכשרת מאוד במגוון תחומים. אני מרגישה שאם אמא שלנו הייתה מביעה תמיכה מלאה ואמיתית בבחירתה (כרגע אין תמיכה אפילו חלקית), אחותי הייתה מרגישה שיש לה בסיס רחב ומוצק יותר לצאת ממנו אל העולם. היא קשורה מאוד לאמא שלי וכנראה שהתמיכה שלי לא יכולה להחליף את זה. אני מאוד דואגת לה בזמן האחרון כי נדמה שהיא כמעט לא נמצאת במצבים של שמחה אלא מאוד עצובה ומתוסכלת מכך שהיא לא יכולה להיות כמו כולם. אני לא יודעת איך לתמוך יותר ומה לעשות. הצעתי לה פעם להיכנס לפורומים פה ולהתייעץ עם אנשי שבמצבים דומים לשלה, אני לא יודעת אם עשתה זאת, היא די מסתגרת בתוך עצמה ובתוך העצב שלה. אני מאוד מודאגת ממה שעובר עליה ומבקשת לקבל עצה מה ניתן לעשות במצב הזה. בנוסף אשמח אם יש מישהו/מישהי שקוראים את ההודעה הזאת והיו רוצים לדבר איתה ואולי לשתף עם הסיפור האישי שלהם. אפשר לפנות אליי בהודעה אישית. המון תודה, אני ממש אובדת עצות. ליא

 

[פאמקי]

אחות יקרה,

אחותך כבר זכתה, שיש לה אחות דואגת ואכפתית כמוך. הורים שאינם מקבלים, זו בעיה כאובה. אחותך הייתה כנה, וסרבה להמשיך לחיות בשקר, ועל כך כבוד לה. עכשיו היא מתמודדת עם קושי, שבסופו, היא תהיה הנשכרת העיקרית, והסובבים, אם יהיו חכמים, ירוויחו את הדבר היקר להם מכל, את בתם מאושרת. איני מכירה את המשפחה, ולכל משפחה הפתרונות שנכונים לה. יכול להיות שלאחותך יעזור ייעוץ מקצועי? אולי שיחה שלך עם אמך תעזור? אולי הורייך יסכימו לפנות לתהל"ה? שוב, איני יודעת מה מתאים למשפחתך, והתשובות אינן חד משמעיות. עוד יכולה להמליץ לך לפנות לאגודה ואולי יהיו להם רעיונות נוספים. שיהיה בהצלחה ורק טוב.

 

[פאמקי]

קישור לתהל"ה

 

[עלמה40]

טוב

פאמיקי איזה יופי את כותבת אם היה לי אייקון של השתחוויה הייתי מצרפת. מסכימה עם כל מילה של פאמיקי היא אכן זכתה שיש לה אחות כמוך. יש מצבים שבהם צריך לדעת להרפות קצת. כלומר עם כל האמפתיה וההבנה שיש לי לאחותך, מבינה את הצורך הבלתי נדלה שלנו והבלתי יודע שובע להכרה של ההורים בכל מחיר. וזה מן מנגנון דפוק כזה שככל שהם מכאיבים אנחנו ננסה להתקרב אליהם... לטעמי אחותך צריכה לקבל תמיכה ועידוד בכיוון של להרפות קצת. ואולי אולי (אין בטוח בשום מקום) אמא שלכן תתרכך במצב בו תיראה שאחותך דווקא מתרחקת. אולי אמא שלכן זקוקה לזמן הבשלה. זמן עיבוד. אחרי הכל כל אדם מגיע עם הקיבעונות של החינוך שספג והיא כניראה מתמודדת עם שבירת מוסכמות קשה גם אחותך וגם אמך זקוקות לזמן עיבוד שלהן בנפרד. מקווה שעזרתי

 

[פאמקי]

שמחה שדברים הסתדרו מעט...

ותודה עלמה, על ראייתך ועל מחמאותייך

. גם אצלי, באינסטינקט הראשוני, היה להרפות מהאמא. אך ע"פ הבנתי, הקשר שם מאוד משמעותי לאחות, והצורך להרפות צריך להגיע לאחר תהליך שהיא תעבור עם עצמה. וחשוב לנו לזכור את הקושי של ההורים. הם "עבדים" לנורמות חברתיות בעולמנו. לא פשוט להראות להם, שאנו, ילדיהם, נשארנו אותו הדבר, רק מאושרים יותר. לדעתי, שכשאנו נקבל את עצמנו, אנשים יתקשו פחות, לקבל אותנו. גם חוסר הידע שלהם, הבורות, הבושה... מקשה על הראייה. ככל שנפוגג את הערפל, כך יהיה להם קל יותר (חושבת שהפחד הגדול ביותר עבורם הוא אובדן החלום על נכדים מילד/ה עם נטייה מינית שונה מהנורמה, כשמגלים שאפשר להביא ילדים גם כלסבית, עשוי להיות להם הרבה יותר פשוט). כמו שאמרה עלמה- זמן לעיבוד חשוב כאן מאוד. ולדעתי, לא פחות מזה- תקשורת. חשוב שהן תדברנה על הקושי, שאחותך תענה על שאלות של ההורים, שתנסה לספר ולשתף (בעדינות ובהדרגה). עדכני בהמשך. שיהיה בהצלחה, ורק טוב.

 

[פאפי11]

היי, שלחתי לך מסר בפרטי...

 

[ליא7]

תודה