צריכה ממכם כוחות!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חברים יקרים ואהובים בצער רב וכואב וכבד אני חייבת להתרוקן קצת, כואב לי וקשה לי מאוד, מאוד מאוד הבן שלי שנולד בדיוק לפני חודשים נפטר אתמול בשעה 2:08 בלילה... היינו איתו אני ובן זוגי עד הרגע האחרון, כשקראו לי מבית החולים "לבוא להפרד" כי הוא גסס הלכתי אליו והחזקתי אותו, הוא היה כ"כ יפה, כ"כ שליו......... הוא לא נשם איזה 5 דקות וכשהחזקתי אותו הוא חזר אלי, הדופק כעסתי שהוא רוצה לעזוב אותי וקראתי לו פחדן, אמרתי לו שיהיה חזק ושילחם על חייו. הרופא אמר שהוא יעדכן אותנו במצבו ושנלך הביתה כי זה עלול לקחת כמה ימים אבל הוא לא מאמין שהוא יחזיק מעמד. אחרי שיצאנו משם ונסענו הביתה, ואז בבית הרגשתי לא טוב, הרגשתי רע שאמרתי לו ככה, הרי הוא רק סבל מהיום שנולד, הוא נולד עם הרבה מומים ובעיות ועם כל הכאב רציתי שזה ייפסק, שלא יכאב לו יותר , שלא יסבול יותר, אמרתי לבן זוגי שלא בסדר ששעזבנו אותו שם כי זה הזמן היחיד שנוכל להיות שם בשבילו, וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות למענו, אז חזרנו לשם והלכתי אליו, המוניטור הראה 0, אבל היה עדיין דופק מאוד נמוך ניגשתי אליו, החזקתי לו את היד ושמתי לו את היד על החזה ואמרתי לו שהוא יכול ללכת, שהוא לא צריך לסבול יותר שאנחנו אוהבים אותו ורוצים שיהיה לו רק טוב, וזהו.........ברגע שסיימתי את המשפט הוא נפטר שיחררתי אותו לחופשי...זה כאילו שהוא החזיק את עצמו רק בגלל שביקשתי, עד שאני אגיע אליו להפרד.... כ"כ כ"כ קשה לייייייי... אני ממש מצטערת שאני צריכה להפיל את כל זה עליכם גם בזמנים כ"כ קשים בארץ אבל הייתי חייבת לשתף, לפרוק מעצמי...
חברים יקרים ואהובים בצער רב וכואב וכבד אני חייבת להתרוקן קצת, כואב לי וקשה לי מאוד, מאוד מאוד הבן שלי שנולד בדיוק לפני חודשים נפטר אתמול בשעה 2:08 בלילה... היינו איתו אני ובן זוגי עד הרגע האחרון, כשקראו לי מבית החולים "לבוא להפרד" כי הוא גסס הלכתי אליו והחזקתי אותו, הוא היה כ"כ יפה, כ"כ שליו......... הוא לא נשם איזה 5 דקות וכשהחזקתי אותו הוא חזר אלי, הדופק כעסתי שהוא רוצה לעזוב אותי וקראתי לו פחדן, אמרתי לו שיהיה חזק ושילחם על חייו. הרופא אמר שהוא יעדכן אותנו במצבו ושנלך הביתה כי זה עלול לקחת כמה ימים אבל הוא לא מאמין שהוא יחזיק מעמד. אחרי שיצאנו משם ונסענו הביתה, ואז בבית הרגשתי לא טוב, הרגשתי רע שאמרתי לו ככה, הרי הוא רק סבל מהיום שנולד, הוא נולד עם הרבה מומים ובעיות ועם כל הכאב רציתי שזה ייפסק, שלא יכאב לו יותר , שלא יסבול יותר, אמרתי לבן זוגי שלא בסדר ששעזבנו אותו שם כי זה הזמן היחיד שנוכל להיות שם בשבילו, וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות למענו, אז חזרנו לשם והלכתי אליו, המוניטור הראה 0, אבל היה עדיין דופק מאוד נמוך ניגשתי אליו, החזקתי לו את היד ושמתי לו את היד על החזה ואמרתי לו שהוא יכול ללכת, שהוא לא צריך לסבול יותר שאנחנו אוהבים אותו ורוצים שיהיה לו רק טוב, וזהו.........ברגע שסיימתי את המשפט הוא נפטר שיחררתי אותו לחופשי...זה כאילו שהוא החזיק את עצמו רק בגלל שביקשתי, עד שאני אגיע אליו להפרד.... כ"כ כ"כ קשה לייייייי... אני ממש מצטערת שאני צריכה להפיל את כל זה עליכם גם בזמנים כ"כ קשים בארץ אבל הייתי חייבת לשתף, לפרוק מעצמי...
