צריכה לשתף...

fliperit

New member
צריכה לשתף...

אתמול נפל לי תלמיד ושבר את היד. בד"כ אני לא מאוד מתרגשת מנפילות, כי ברוב המקרים התלמיד לא נפגע בצורה ממשית, אבל אתמול היה די ברור שהיד שבורה וזה מאוד הלחיץ אותי. מהר מאוד אחרי הנפילה הילד הוסע לבית החולים ואני חזרתי לרצף אינסופי של שיעורים שהכריח אותי להניח בצד את הלחץ. גם התגובה של הבוס ושל שאר המדריכים, בסגנון "זה קורה, זה היה בלתי נמנע" לא ממש השאירה מקום להילחץ או לקחת את זה קשה. ברור לי שהייתה להם כוונה טובה, לגרום לי להרגיש טוב, אבל בפועל זה מנע ממני לפרוק את הלחץ. אני גם יודעת שהקפדתי על כל כללי הבטיחות ואפילו מעבר לכך: הוא רכב על סוסת בית ספר מנוסה ומאוד מאוד רגועה שכבר עבדה באותו יום, עם ציוד בטיחותי ביותר, ובלונג'. למעשה, הסוסה סה"כ נבהלה מתזוזה בשיחים והספיקה לעשות 3 צעדי קנטר לפני שעצרתי אותה. במהלך אותם צעדים הילד נפל ונחת לא טוב. גם התגובה של הצוות לנפילה הייתה זריזה ומקצועית מאוד- מישהו מיד לקח את הסוסה, הבוס ואני לקחנו את הילד והסבתא (שהייתה היסטרית), קיבענו את היד עם משולש והפננו אותם לצילום בבית החולים. ובכל זאת, למרות שעשינו הכל "לפי הספר", זה אירוע מלחיץ.

כמו שיכולתי לצפות מהכירותי עם עצמי, ההדחקה של הלחץ עברה באמצע הלילה ואת רוב הלילה ביליתי ערה, מתהפכת במיטה עם כאבי בטן. במהלך היום חשבתי על הנפילה כמעט נון-סטופ ורק לקראת הערב הלחץ התחיל להרגע. אני מאוד מקווה שהלילה אני אצליח לישון שינה רצופה...
 

fliperit

New member
ועוד נקודה חשובה למחשבה

זה נכון שקורה שתלמידים נופלים, וכשעוסקים בספורט הרכיבה זה בלתי נמנע שיהיו תאונות. למרות זאת, אני חושבת שמדריך כן צריך לקחת קשה כל נפילה, במיוחד כזאת שנגמרת בפציעה. נכון שעברו עליי יומיים מאוד לא קלים, אבל אני מאוד שמחה שאירוע כזה לא עובר אצלי לסדר היום, ואם יבוא יום ונפילות לא ילחיצו אותי אני אהיה מאוכזבת מעצמי.
 

giri

New member
חותמת על זה בשתי ידיים

זה נכון בשני הכיוונים -
התלמיד צריך אותך רגועה ומתפקדת, ולכן את זקוקה ליכולת הזו להשאר רגועה ומעשית; ואח"כ חשוב שיהיה לך מספיק אכפת כדי שתגיבי ככה.
אני יכולה לומר שבשתי הנפילות הכי גרועות שלי, באחת סדקתי צלע ובשניה רק נחבלתי חבלות יבשות אבל בצורה מאד רצינית, המדריך שהיה רגוע וקר היה מה שעזר לי כתלמידה לא להכנס לפאניקה, למרות שכאב לי כמו שלא כאב לי לפני כן אף פעם. בשתי הפעמים לא הייתי ילדה ובכל זאת כשאתה נפצע אתה נלחץ ואתה מחפש איזו דמות סמכותית להשען עליה, מדריך רגוע ומתפקד זה הדבר הכי חשוב. מצד שני אם המדריך הזה לא היה מתקשר אלי למחרת לברר מה שלומי, ואם לא הייתי יודעת בבירור שזה נגע בו שנפגעתי והוא לא לקח את זה כ"נו מילא, נופלים", הייתי נעלבת, כבנאדם.
יישר כח.
 

עדימ

New member
רוכב שלא נופל הוא לא רוכב

למזלי הנפילה הכי חמורה שלי נגמרה במתיחת שריר.
דווקא את פתיחת הראש ושבירת הרגל חוויתי בביתי.
עם השנים למדתי ליפול. לקחתי הרבה מהידע הזה מתקופתי בג'ודו. למדתי לבלום וכאלה.
תמיד העדפתי להפיל את עצמי על החול אם הרגשתי שאני לא יכולה להחזיק את עצמי ולשרוד מבלי לדעת איך תיגמר הנפילה.
אני זוכרת שבהתחלה קטי נבהלה אוי ואבוי עדי נפלה. בעוד שאני ואבא אדישים לחלוטין. פשוט אוקי אז עדי נפלה אבא בא עוזר לי לקום מנקה אותי מהחול אולי נותן קצת מים לשתות ועולים שוב. וכמובן מביאים עוגה.
מהר מאוד קטי זרמה איתנו והפסיקה להיבהל. למי שתוהה, קטי רשמית לא מדריכה טיפולית ואני הטיפולית הראשונה שלה בערך...
עם שאר התלמידים שלה היא כמובן תמיד משדרת בטחון ושקט מנחה איך לשרוד את האירוע הזה. אני לא חושבת שאי פעם תלמיד שלה שבר רגל או משהו כזה, לא ידוע לי לפחות.
אני חושבת שאת אנושית זה חשוב.
מקווה שעזרתי
 

jgut

New member
אני מתארת לעצמי שזו חוויה קשה עבורך

וזה אכן מעולה שאת עדיין לוקחת ללב ולא נהיית אדישה.
מאחלת לך שהתחושה הקשה תעבור במהרבה ולא תצלחי להתמודד עם דברים כאלה...
 

kenz

New member
מאוד מזדהה.

לא קרה לי הרבה שתלמידים ממש נפגעו מנפילות. אבל הלב אכן בתחתונים כל פעם מחדש.

לפני שבוע נפלה לי תלמידה מתקדמת (הסוסה אבדה שיווי משקל ומעדה, והתלמידה התעופפה קדימה ונחתה לא יפה...)
היא אמרה לי שאח"כ באוטו היא אמרה לאמא שלה שהיא חשבה שמשהו ממש לא בסדר, כי בחיים לא רצתי אליה אחרי נפילה. אני תמיד מאוד רגועה, אפילו קצת מתבדחת, אבל יש נפילות שאפילו אותי מוציאות משיווי משקל.
למזלנו רק מכות יבשות...

אבל כמו שאמרו לך, אני מעדיפה שיהיה לי מדריך רגוע, ושהכל יתפקד ביי דה בוק, מאשר משהו לחוץ שלא נותן הרגשה שאפשר לסמוך עליו באותו רגע.
מאחלת לך תמיד להשאר רגישה לנפילות, ולאנשים :)
 

fliperit

New member
תודה לכולם על התגובות...

התחושות הקשות שלי עברו לאט לאט במהלך סוף השבוע...

אני חושבת שלמרות שהכל היה "לפי הספר" במקרה הזה, תמיד אפשר ללמוד מתקלות. במקרה הזה למדתי שזה מעולה להישאר רגועה ליד התלמיד, אבל שחייב להיות פורקן כלשהו ללחץ, אחרת המצב הרבה יותר גרוע. זה נראה לי לקח טוב גם למקרים בהם למדריכים אחרים יהיו תאונות והם יצטרכו להרגיש שזה בסדר להילחץ
 
למעלה