צריכה לפרוק קצת..
אהלן, קצת רקע: 9 שנים סובלת שקטה. העלאת האופציה של אנדו לאחר התחלת טיפולי פוריות אחרי שלא הסכמתי לותר על קבלת תשובות לכאבים. בלפרוסקופיה באפריל לא מצאו מוקד אבל היו מליון הדבקויות. בביקורת, הרופא עדין הרגיש גוש בבדיקה שכנראה נמצא בין המעי לנרתיק והכאבים רק הלכו והחמירו מחודש לחודש במקביל לטיפולי הפוריות.. היום הייתי בהדסה לפתיחת תיק ל IVF ומי שקיבל אותי היה מי שניתח אותי והיום גם הוא הרגיש את הגוש (אוף איזה כאבים, שעתיים אחרי ועדיין קשה לי לשבת...). עכשיו הוא חושב שכדאי ללכת על שני התהליכים במקביל: הפריה וניתוח נוסף. הפעם (לא ברור לי למה לא עשו את זה פעם קודמת) הוא שולח אותי לאולטסאונד פרינאלי, היסטרוסקופיה ו MRI. כמו כן, הוא רוצה שאני אפגוש כירורג גסטרו כדי לבדוק האם כדאי לנתח באיזור הרגיש וגם שהמומחה יהיה שותף לניתוח שהוא חושב שבכל מקרה נצטרך לעשות (אמר שיכול להיות שיצטרכו לכרות חלק מהמעי אבל כדאי לבדוק). הדבר הטוב היחיד היה שהוא נתן לי מרשם לזריקות וולטרן כך שאני מקוה שבפעם הבאה אני אעבור את הסיוט בצורה יותר סבירה (יותר נכון, פחות סיוטית..). תאמינו לי, אני כבר די אדישה לכל העסק. התעייפתי מההתעסקות ומהמחשבות על זה כל הזמן. מצד אחד, קשה לחיות יומיים בחודש חולה ועוד חמישה ימים סובלת רק קצת מה גם שאולי (כמובן שרק אחרי החגים..) ההפריה תצליח ואז אני מקבלת דחייה. מצד שני, נראה לי שלעשות את הבדיקות ולהפגש עם מומחים לא יכול להזיק, כך שבמידה ואני אחליט ללכת על זה הכל כבר יהיה מוכן. טוב, היה ארוך ות'אמת, עדיין לא מרגישה "פרוקה" אבל כבר כתבתי הכל אז הנה אני שולחת.
אהלן, קצת רקע: 9 שנים סובלת שקטה. העלאת האופציה של אנדו לאחר התחלת טיפולי פוריות אחרי שלא הסכמתי לותר על קבלת תשובות לכאבים. בלפרוסקופיה באפריל לא מצאו מוקד אבל היו מליון הדבקויות. בביקורת, הרופא עדין הרגיש גוש בבדיקה שכנראה נמצא בין המעי לנרתיק והכאבים רק הלכו והחמירו מחודש לחודש במקביל לטיפולי הפוריות.. היום הייתי בהדסה לפתיחת תיק ל IVF ומי שקיבל אותי היה מי שניתח אותי והיום גם הוא הרגיש את הגוש (אוף איזה כאבים, שעתיים אחרי ועדיין קשה לי לשבת...). עכשיו הוא חושב שכדאי ללכת על שני התהליכים במקביל: הפריה וניתוח נוסף. הפעם (לא ברור לי למה לא עשו את זה פעם קודמת) הוא שולח אותי לאולטסאונד פרינאלי, היסטרוסקופיה ו MRI. כמו כן, הוא רוצה שאני אפגוש כירורג גסטרו כדי לבדוק האם כדאי לנתח באיזור הרגיש וגם שהמומחה יהיה שותף לניתוח שהוא חושב שבכל מקרה נצטרך לעשות (אמר שיכול להיות שיצטרכו לכרות חלק מהמעי אבל כדאי לבדוק). הדבר הטוב היחיד היה שהוא נתן לי מרשם לזריקות וולטרן כך שאני מקוה שבפעם הבאה אני אעבור את הסיוט בצורה יותר סבירה (יותר נכון, פחות סיוטית..). תאמינו לי, אני כבר די אדישה לכל העסק. התעייפתי מההתעסקות ומהמחשבות על זה כל הזמן. מצד אחד, קשה לחיות יומיים בחודש חולה ועוד חמישה ימים סובלת רק קצת מה גם שאולי (כמובן שרק אחרי החגים..) ההפריה תצליח ואז אני מקבלת דחייה. מצד שני, נראה לי שלעשות את הבדיקות ולהפגש עם מומחים לא יכול להזיק, כך שבמידה ואני אחליט ללכת על זה הכל כבר יהיה מוכן. טוב, היה ארוך ות'אמת, עדיין לא מרגישה "פרוקה" אבל כבר כתבתי הכל אז הנה אני שולחת.
