צריכה כיוון
שלום, אני רוצה לספר למישהו על המצב שלי ואין לי כ"כ למי. אני מקווה שזה המקום לשתף ולקבל עצה. ובבקשה אל תשפטו אותי... אני סטודנטית בת 25, על פניו הכל אמור להיות מושלם. עשיתי תואר כפול מאוד איכותי, בקרוב אתחיל מסלול התמחויות שנחשב מאוד טוב, נראית מצוין, מתיידדת בקלות עם כולם... אבל מעבר להתיידדות הראשונית, אנשים לא "נדבקים" אלי. אין לי חברים, מעולם לא היה לי חבר רציני. אם גברים רוצים אותי, לצערי זה בעיקר בשביל סקס. אחרי פעם אחת בד"כ הם נעלמים. אני יודעת את זה, וזה פוגע בי כל פעם מחדש. אז הייתם מצפים שאני לא אשכב עם גברים כ"כ מהר, לפני שאני יודעת שהם לפחות טיפה רציניים. אבל כל פעם מחדש אני עושה את אותה טעות, שוכבת עם ידיד, למרות שאני יודעת שרק זה מה שהוא רוצה ממני ושום דבר מעבר, ואחרי פעם אחת זה נגמר. הוא מתנהג כאילו לא היה כלום. כנראה שמאוד חסרה לי אהבה (גם רומנטית וגם חברית), ואם אני לא מצליחה לקבל אותה אני מתפשרת על משהו דומה. יש המון גברים שרוצים אותי, אבל רובם רוצים סקס, ואלו שרוצים קשר- אני לא רוצה אותם. משום מה אני מתאהבת רק באלו שפוגעים בי אח"כ... יש לציין גם שלפני כמה חודשים היה לי עוד מקרה כזה, שכבתי עם ידיד, אבל במקרה ההוא זה נמשך 3 חודשים ולא היה חד פעמי. אמנם רק סקס, אבל לפחות זה נמשך. והתאהבתי בו עד מעל הראש, קשה לי מאוד לצאת מזה. מאז שזה נגמר ראיתי אותו מידי פעם, הידידות נגמרה ומה שנשאר בינינו זה רק "שלום" הדדי נימוסי. ואותי זה קורע מבפנים, איך הוא מתנהג כאילו לא היה כלום... ברוב המקרים האלו אני לא מרגישה טוב אח"כ. אני מרגישה מין חלל, אני כועסת על עצמי. אבל במקרה שלו, נשאר לי טעם של עוד והוא נורא חסר לי. עד גיל 24 הייתי בתולה, היו לי מחסומים ולא נתתי לאף אחד להתקרב. מאז גיל 24 ועד גיל 25 הנוכחי שכבתי עם חמישה. אבל כולם נבעו מהסיבות הלא נכונות הנ"ל. אז המספר עדיין קטן יחסית, אבל אם אני אמשיך כך, הוא רק יגדל ואני רק אכאיב לעצמי יותר. אתמול בערב שכבתי עם החמישי. ביוזמתי. היו לי שבועיים מאוד בודדים, אז כ"פתרון" התקשרתי אליו וקבענו אצלו. בסוף הערב הוא אמר לי במפורש שהוא מעדיף שאני לא אשאר לישון. זה היה די משפיל. הוא הבין שנפגעתי, אבל אמר שזאת האמת, הוא לא ישקר לי, וכך הוא מעדיף... בקיצור, ברור לי שיש לי בעיה, ברור שלא טוב לי, ברור שאני לא בדרך הנכונה. אבל אני לא יודעת איך לצאת מזה, ומה כן הדרך הנכונה. איך להיכנס לקשר אחד טוב ובריא? (יותר נכון, לא להיכנס אליו אלא להישאר בו). ולא רק קשר רומנטי, גם חברים. חברות. פשוט להתחבר לאנשים. ושוב בבקשה אל תשפטו, אני צריכה רק לשמוע תובנות של אנשים אחרים. תודה רבה, וסופ"ש נעים.
שלום, אני רוצה לספר למישהו על המצב שלי ואין לי כ"כ למי. אני מקווה שזה המקום לשתף ולקבל עצה. ובבקשה אל תשפטו אותי... אני סטודנטית בת 25, על פניו הכל אמור להיות מושלם. עשיתי תואר כפול מאוד איכותי, בקרוב אתחיל מסלול התמחויות שנחשב מאוד טוב, נראית מצוין, מתיידדת בקלות עם כולם... אבל מעבר להתיידדות הראשונית, אנשים לא "נדבקים" אלי. אין לי חברים, מעולם לא היה לי חבר רציני. אם גברים רוצים אותי, לצערי זה בעיקר בשביל סקס. אחרי פעם אחת בד"כ הם נעלמים. אני יודעת את זה, וזה פוגע בי כל פעם מחדש. אז הייתם מצפים שאני לא אשכב עם גברים כ"כ מהר, לפני שאני יודעת שהם לפחות טיפה רציניים. אבל כל פעם מחדש אני עושה את אותה טעות, שוכבת עם ידיד, למרות שאני יודעת שרק זה מה שהוא רוצה ממני ושום דבר מעבר, ואחרי פעם אחת זה נגמר. הוא מתנהג כאילו לא היה כלום. כנראה שמאוד חסרה לי אהבה (גם רומנטית וגם חברית), ואם אני לא מצליחה לקבל אותה אני מתפשרת על משהו דומה. יש המון גברים שרוצים אותי, אבל רובם רוצים סקס, ואלו שרוצים קשר- אני לא רוצה אותם. משום מה אני מתאהבת רק באלו שפוגעים בי אח"כ... יש לציין גם שלפני כמה חודשים היה לי עוד מקרה כזה, שכבתי עם ידיד, אבל במקרה ההוא זה נמשך 3 חודשים ולא היה חד פעמי. אמנם רק סקס, אבל לפחות זה נמשך. והתאהבתי בו עד מעל הראש, קשה לי מאוד לצאת מזה. מאז שזה נגמר ראיתי אותו מידי פעם, הידידות נגמרה ומה שנשאר בינינו זה רק "שלום" הדדי נימוסי. ואותי זה קורע מבפנים, איך הוא מתנהג כאילו לא היה כלום... ברוב המקרים האלו אני לא מרגישה טוב אח"כ. אני מרגישה מין חלל, אני כועסת על עצמי. אבל במקרה שלו, נשאר לי טעם של עוד והוא נורא חסר לי. עד גיל 24 הייתי בתולה, היו לי מחסומים ולא נתתי לאף אחד להתקרב. מאז גיל 24 ועד גיל 25 הנוכחי שכבתי עם חמישה. אבל כולם נבעו מהסיבות הלא נכונות הנ"ל. אז המספר עדיין קטן יחסית, אבל אם אני אמשיך כך, הוא רק יגדל ואני רק אכאיב לעצמי יותר. אתמול בערב שכבתי עם החמישי. ביוזמתי. היו לי שבועיים מאוד בודדים, אז כ"פתרון" התקשרתי אליו וקבענו אצלו. בסוף הערב הוא אמר לי במפורש שהוא מעדיף שאני לא אשאר לישון. זה היה די משפיל. הוא הבין שנפגעתי, אבל אמר שזאת האמת, הוא לא ישקר לי, וכך הוא מעדיף... בקיצור, ברור לי שיש לי בעיה, ברור שלא טוב לי, ברור שאני לא בדרך הנכונה. אבל אני לא יודעת איך לצאת מזה, ומה כן הדרך הנכונה. איך להיכנס לקשר אחד טוב ובריא? (יותר נכון, לא להיכנס אליו אלא להישאר בו). ולא רק קשר רומנטי, גם חברים. חברות. פשוט להתחבר לאנשים. ושוב בבקשה אל תשפטו, אני צריכה רק לשמוע תובנות של אנשים אחרים. תודה רבה, וסופ"ש נעים.