צריכה את עצתכם ...

[1Unicorn1]

צריכה את עצתכם ...

המצב הוא כזה: אני ובן זוגי ישנים ביחד בערך 4 לילות בשבוע, 3 רצופים ועוד אחד באמצע .. אחרי שאני הולכת, הוא נהיה מאד עצוב, אבל לא סתם עצוב הוא נהיה מדוכא וקשה לו לתפקד כמעט יום שלם. רק אחרי יום בערך עוברת לו העצבות, אבל לפעמים עד שזה עובר לו אנחנו נפגשים שוב ואז הוא שוב שמח ואז כשלמחרת אני הולכת הוא שוב עצוב, וחוזר חלילה ... נורא קשה לי עם זה שהוא ככה נכנס לדיכאון אחרי כל פעם שאני הולכת! אם הוא הולך לחד"כ אחרי זה אז זה עושה לו מצב רוח, אבל בד"כ אין לו זמן ללכת ואז הוא סתם נשאר עצוב, ולפעמים מתחיל עם בירה כדי להעביר את העצבות ואני לא אוהבת את זה. יש לכם רעיונות שאני אוכל להציע לו כדי שיתגבר על זה ויוכל לתפקד כמו שצריך אחרי שאני הולכת ממנו? זה גם משפיע עליי לא טוב שאני יודעת שאחרי זה הוא יהיה עצוב ואז קשה לו יותר להתרכז בלימודים ולתפקד באופן כללי וכו' ... תודה למי שיבין ויוכל לנסות לעזור

 

[luda88]

אממ פסיכולוג? ../images/Emo12.gif

 

[קרן אור של החיים]

../images/Emo45.gif

וכדאי לפתור את זה במהירה, זה עלול לרור דברים לא נעים לקשר.

 

[elena20]

וואווו הבחור ממש אובססיבי, זה בסדר

להיות עצוב,אבל לא לתפקד בכלל ולהיכנס לדיכאון זה כבר ממש מפחיד, כי הרי זה לא שרבתם, זה לא שנפרדתם,בקיצור דברי איתו על זה ואולי באמת עדיף שיפנה לעזרה מקצועית.

 

[1Unicorn1]

זה לא שהוא לא מתפקד בכלל

פשוט נגיד במקום לשבת וללמוד למשל הוא לא לומד או לומד הרבה פחות כי עצוב לו שאני חסרה לו.

 

[elena20]

אוקיי,אבל עדיין זה מוזר,גם לי עצוב

אחרי הסופ"ש לעזוב את החבר ולחזור ללמוד לפסיכומטרי הארור,אבל אין מה לעשות,חיי לא סובבים רק סביבו,אני יודעת שזה משהו שאני עושה בשבילי ולהגשים את השאיפות שלי בחיים,למרות שכמובן גם כשאני לומדת אני כל הזמן חושבת עליו ומתה ככר לראות אותו(ואני חשבתי שאני אובססיבית

). דיברת איתו על זה פעם?

 

[1Unicorn1]

כן ברור שדיברנו על זה

והגענו למסקנה שאולי זה ייפתר כשנעבור לגור ביחד חחח ..

 

[קרן אור של החיים]

אז בדיוק זה לא יפתר.

אז תהיה לי עוד סיבה להעמיק את התלות ואני לא מקנאה בשניכם מה יקרה אז אם תצטרכו לבלות יממה בנפרד. מה שדאת מתארת זה בעיה בתפקוד (כשצריך ללמוד והוא לא לומד,או לומד פחות) וכדאי שתפתר בהקדם. לא הייתי מזלזלת בתגובות פה שמציעות לו לפנות ולקבל עזרה.

 

[1Unicorn1]

אני לא מזלזלת חלילה

אני גם אציע לו את זה מחר כשניפגש.

 

[elena20]

ומה יקרה אם חס וחלילה( טפו,טפו

טפו

) תיפרדו? איך אז הוא ייתפקד? זה שתעברו לגור ביחד,לא יפתור את הבעיה,אלא רק יגביר את התלות שלו בך....

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

כולנו צריכים קשרים ואהבה, אבל אדם צריך גם לדעת לחיות חלק מחייו בלי הקשרים. נסי לעודדו למצוא לו תחביבים, לעשות דברים שהוא אוהב, ללמוד דברים שמענינים אותו מכל מיני מקורות ולחשוב עליהם. הציעי לו לראות סרטים ולקרוא ספרים. כך פחות יצטרך לך.

 

[מולימול]

אמממ...

נראה לי שהוא מגזים... ממש מפחיד לשמוע את זה וסורי שאולי אני נשמע פסימי אבל מה אם חס וחלילה תפרדו ??? אני לא רוצה לחשוב מה יהיה איתו ... וכמובן זה ישפיע עליך ... את מתארת מצב של אובססיביות נוראית. זה בסדר ונורמלי לחלוטין "להתבאס" כשאתם לא ביחד אבל מכאן ועד לא לתפקד ולא ללמוד ... ההבדל הוא תהומי ... צר לי עלמתי אין לי פתרון וכמה שאיני נוהג לומר כך אבל... יש אנשי מקצוע שזה התפקיד שלהם וממנו הם מתפרנסים (כמו שאמרו לפני) ... אני בחור שמשתדל לחשוב צעד קדימה לכל כיוון בעיניי זה היה סממן שלילי ומאוד מפחיד ( תחשבי לבד את בחורה חכמה ואינטילגנטית) ... גם אם הכל הולך "כשורה" ונניח שאתם מתחתנים והכל מעולה אז הייתי מפחד מ.."דְּבַשׁ מָצָאתָ, אֱכֹל דַּיֶּךָּ: פֶּן-תִּשְׂבָּעֶנּוּ, וַהֲקֵאתוֹ.." (ספר קהלת פרק כה פס' טז) אין לי כח לרשום את הפירוש אם זה מעניין אותך תחפשי את הפירוש .. מה שכן לא ציינת אם הבחור קנאי ... בכל אופן חלילה שלא תביני אותי לא נכון אינני נותן שום עצה (ורשמתי את זה קודם) פשוט מדליק נורות אדומות בכל אופן המון בהצלחה המון בריאות ואושר

 

[1Unicorn1]

הוא דווקא בכלל לא קנאי

וזה לא שהוא לא מתפקד באופן טוטאלי , אלא נוטה לרחף, לא לומד כי אין לו כוח/מצב רוח/כי חסר לו שאני לא שם וכו' . זה גם תלוי בתקופות.

 

[מלאכי עליון]

וואו...נשמע ממש מוזר ../images/Emo12.gif

אולי כדאי להפחית את כמות הפעמים שאתם ישנים אחד אצל השני- להיפגש אבל לא לישון. הוא נשמע ממש תלוי בך אם עד כדי כך זה משפיע עליו. האם זה מופיע בעוד תחומים התלות הזאת?

 

[1Unicorn1]

להפחית את כמות הפעמים

זה לא ממש אפשרי כי אנחנו ביחד רצוף כל הסופ"ש ועוד כולה פעם אחת באמצע השבוע. זה לא מופיע בעוד תחומים, זה משפיע עליו מבחינת המצב רוח והמוטיבציה ללמוד.

 

[dudusch]

ברור לי למה...

כשצריכים לעשות דברים שלא ממש רוצים או נהנים, מנסים לחשוב על דברים משמחים. כשאין דברים משמחים, שוקעים עוד יותר בדכדוך. יכול להיות שכשיסיים ללמוד ויתחיל למלא את החיים ביותר פעילויות (עבודה, תחומי עניין וכו') הדברים ישתנו. בכל אופן, מומלץ לגלות את הטריגר לעניין ולחפש דרכים לפרק את המצבים האלה... זה יכול להיות ע"י שיחה עם יועץ, ויכול להיות בתקשורת בינכם.

 

[1Unicorn1]

יכול מאד להיות

הוא גם אמר לי שיותר קשה לו כשזה בזמנים של חופשות ולא לימודים רציפים - שכשהוא בזמן הסמסטר עצמו הוא ישר הולך ללמוד ונמצא עם חברים מהלימודים וכו' אז פחות עצוב לו (טוב זה ברור כי הוא חייב להתעסק בבילבולי מוח של המרצים). אני לא יודעת איך למצוא את הטריגר ... ניסינו המון לדבר על זה ולא עלה משהו חשוד. וזה מוזר כי הוא אמר לי שאף פעם לא היה לו ככה עם החברות הקודמות שלו, והייתה לו אחת שהוא מאד אהב (לא כמו אותי אבל עדיין

) ושכשם היו נפרדים כל פעם לא היה לו ככה עצוב ...

 

[גבי 2006]

איזה כיף לך

 

[אגם מאוהבת]

זה סימן שהוא באמת אוהב אותך...

מה שהייתי מציעה לו

 

[1Unicorn1]

קטעת את ההודעה באמצע ..