צריכה את עצתכם...

[shirush0123]

צריכה את עצתכם...

אני בת 25 ויש לי חבר בן 29. כבר 3 שנים שאנחנו יחד, הקשר ידע עליות ומורדות, אבל בסך הכל אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה ועברנו כל בעיה בקשר ביחד. קצת היסטוריה... היה לי אקס מיתולוגי 5 שנים, שההורים שלי מאוד אהבו! ועדיין בקשר איתו. (בייחוד אבא שלי) והיה לי עוד אקס לפני הנוכחי במשך שנה, שהיה מאוד רציני לגבי ורצה להתחתן.(היינו ביחד בחול 3 חודשים בטיול, ובסך הכל היה לנו קשר טוב) ההורים שלי לא אהבו את האקס, ואמא שלי הכניסה לי לראש שהוא לא בשבילי ונפרדנו. הכרתי את הנוכחי, ומאז הכל היה טוב. הוא שוכר דירה לבד ואני עדיין אצל ההורים. תמיד הוא ישן אצלי, ואני אצלו והכל היה טוב ויפה.(גם כל החברים הקודמים ישנו אצלי בבית) לפני חצי שנה, ההורים שלי החליטו שלא מתאים להם שהוא ישן אצלי. אני קיבלתי את זה מאוד קשה ונפגעתי. והוא דווקא היה בוגר, הבין, והבין שכנראה באמת לא נח להם שיש מישהו זר בבית. הכל התנהל על זרי הדפנה, עד לפני מספר ימים. אמא שלי, דיברה איתי על כך שאבא שלי והיא לא "מתים" עליו ואולי הוא לא בשבילי, וכל מיני תירוצים. מאוד נעלבתי.... ואני לא חושבת ככה. אני מרגישה מצוין איתו ואוהבת אותו מאוד. אנחנו חושבים לעבור לגור יחד... מה אתם חושבים? שהורים רואים דברים שאנחנו לא? או שזה דפוס חוזר, כי הם עוד לא התנתקו מהאקס המיתולוגי? לעבור לגור איתו? אן לחכות? אני ממש בבעיה.... אשמח אם תיעצו לי .... תודה

 

[looking 4the]

יקירה, את בת 25

הגיע הזמן להתנתק מאמא ואבא. עכשיו אני לא אומרת חלילה שההורים שלך לא רוצים את טובתך אבל ההחלטה עם מי להיות , עם כל הכבוד, אינה שלהם. הם לא יודעים מי עושה לך את זה יותר מי מאהב יותר טוב , מי גורם לך לחייך. תקשיבי ללב שלך. לכי אחריו. אל תתני להם להשפיע , לא בעיניני הלב.

 

[Orlandosha]

את ילדה גדולה.

עם כל הכבוד לאמא שלך ואבא שלך - ויש כבוד, הגיע הזמן להתנתק מחבל הטבור ולהחליט עבור עצמך מה טוב לך. את אוהבת אותו מאוד, אתם מספיק שנים ביחד כדי שתביני אם הוא טוב לך, אפשר לעשות מרד גם בגיל 25. שיהיה לכם רק טוב.

 

[seeyou]

לדעתי,הורים רואים דברים שהצעירים לא

אומנם הזמנים השתנו בין הדור של ההורים לדור שלך את בגיל שכבר היתנסת בכמה מערכות יחסים את כבר הבנת את העיקרון של הזוגיות (עליות ומורדות) ככול שהזוגיות היא ארוכת שנים ככה ה"שיגרה" מפתחת שורשים נניח שאתם עוברים לגור ביחד-מה את מצפה מהקשר הזה כאשר ברקע אם הבנתי נכון הלב שלך עדיין עם הX המיטולוגי? את רוצה "להיתמסד"? זה מה שההורים שלך רוצים יוסי

 

[מדען טילים סובייטי]

חשבון פשוט -

בת 25, 5+1+3=9 שנים, את בזוגיות רציפה מאז גיל 16, לא היית יום אחד לבד בכל חייך הבוגרים. את בובה על חוט, מותק, את שואלת מי עדיף שימשוך לך בחוטים ואני אומר - לא ההורים ולא החבר, החוטים הם הבעיה האמיתית שלך. תמצאי עבודה וצאי מהבית - כל היתר יסתדר מעצמו.

 

[חפרניתת בעמ]

אין לך דיעה משל עצמך אני לא מבינה?

 

[מיציפיצי1]

למה הם לא אוהבים אותו?

 

[גארוטה]

מה שאני קוראת

זו בחורה צעירה שלא באמת יודעת מה היא רוצה, מאד לא החלטית, מלאת ספקות ותהיות וכשאת כזו לא פלא שההורים שלך מתערבים ולוקחים פיקוד על חייך וגם מצליחים. אבא שומר על קשר עם האקס המיתולוגי

? על מה ולמה? אמא "מכניסה לך לראש" שהחבר (הקודם) לא בשבילך ואת רצה להיפרד ממנו? איפה הדיעה שלך? ההורים מחליטים פתאום, אחרי שנתיים וחצי, שהנוכחי לא בשבילך ומיד עולים בך ספקות? אפשר 'לזרוע' רק כשהקרקע מוכנה והורייך זורעים בך ספקות כי הם רואים את חוסר בשלותך.

 

[מריוס זכריה]

וזה עובד בשני הכיוונים

כלומר, היא חסרת בשלות כי הוריה שמרו אותה בצמר גפן ולא סמכו עליה. אמנם זה עניין של ביצה ותרנגולת, אבל הביצה לא יכולה לשבור את התרנגולת. ואילו התרנגולת כן יכולה לשבור את הביצה. [הרגע המצאתי את ההתחכמות הנ"ל] במלים אחרות, אמנם שורש הדברים הוא בחינוך שנתנו ההורים, שהיה חינוך של פינוק והגנת יתר וחוסר גבולות מצידם. אבל השינוי לא יבוא מההורים, אלא רק מהבת.