צריכה את עזרתכן

[simpl3fan]

צריכה את עזרתכן

שלום לכולן! יש לי בעיה קטנה וכשראיתי את הפורום שלכן הבנתי שאם יש מקום שאני אמצא בו עזרה בנושא הזה, זה הפורום הזה

אז ככה, אני בת יחידה להורים גרושים ואני מאוד רוצה להיות לוחמת, אבל אמא שלי ממש מפחדת, מה גם שאנחנו חיות רק אני והיא, לבד, שזה מגביר את הפחד שלה.. החתימה על טופס הויתור תלויה בעיקר באמא שלי, כי אבא שלי יסכים אם אמא שלי תסכים... אני בסה"כ בכיתה י"א ויש לי צו ראשון אוטוטו, כשחזרתי מהגדנ"ע אמרתי לה שאני רוצה להיות לוחמת והיא אמרה שבשום פנים ואופן לא..

זה ממש מתסכל אותי כי מאוד חשוב לי להיות לוחמת, הייתי רוצה לנסות לשכנע אותה, אבל אני לא יודעת כל כך מה להגיד לה ובגלל זה הנחתי לנושא לבינתיים חשבתי שאולי אתן, בתור אמהות לחיילים שבטח מבינות את מה שעובר על אמא שלי, תוכלו לעזור לי למצוא מה להגיד לה כדי לשכנע אותה תודה מראש!

 

[פולי44]

שלום לך

קודם כל, חששותיה של אימך מובנים וברורים. לפי דעתי מה שאת צריכה לאמר לה הוא שבנות לוחמות הן אמנם לוחמות אבל זה פחות מסוכן ממה שהבנים עושים (תלוי מה תבחרי לעשות, יש תפקידי לוחמות לבנות שהם לא מאוד מסוכנים ולמרות זאת הן נחשבות לוחמות) שנית, את יכולה לדבר על ליבה ולאמר לה שלהיות לוחמת תהיה הגשמת חלום בשבילך ודבר שמתאים לאופי שלך, ואם תעשי תפקיד אחר תרגישי שאת לא ממצה את עצמך ולא תהיי מאושרת. את צריכה לפנות ללב שלה, ולאמר לה שאם היא רוצה שתהיי מאושרת שתוותר. אבל עדיין, נסי את לבחור בתפקיד שאינו מאוד מסוכן (בתותחנים למשל, סתם מידע אישי) ושבכל זאת תרגישי בו שאת ממצה את עצמך בהצלחה!

 

[אמא מתגייסת]

הי סימפל

כדי לשכנע את אמא שלך, את צריכה בראש ובראשונה להבין את המצוקה שלה, ולא נשמע לי שאת אכן מבינה. אנחנו מבינות, ומבינות גם אותך, כך שזה לא חד משמעי שנצא כולנו לצדד בך כנגד אמא שלך. אם יש לכן יחסים קרובים, אני בטוחה שנושא החתימה מייסר אותה קשות. חשוב שהיא תבין עד כמה זה פוגע בך אם לא תחתום. האם הסברת לה? האם אמרת לה שאת מבינה אותה? העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך כרגע זה להמליץ לאמא שלך על הפורום. אנחנו נלווה אותה בהתלבטות ונחדד לה את הבעד ונגד. את ההחלטה - היא תצטרך לקבל. תארי לעצמך שיקרה לך משהו, איך נרגיש כמי שהמליצו לה לחתום ויתור? אנחנו בדרך כלל מבינות את הצורך בשרות קרבי ומעודדות את עצמנו ומפיגות כאן את הפחדים שלנו. לרובנו לא היתה אפשרות לחתום, ואם הייתה לא ברור כיצד היינו נוהגות. לפעמים הפחדים רציונאליים ולפעמים לא. על כל פנים אנחנו משתדלות לא להעמיס את המצוקות שלנו על הילדים. נסי להביא את אמא לכאן ואנו ננסה לעזור.

 

[שויו]

סימפל, מזדהה עם כל מילה שכתבה מתגייסת

שתיארה בדיוק את מה שאני מרגישה מאתמול , עת קראתי את הודעתך.. אני מבינה לליבך ומבינה לליבה של אמא.. רוצה שיהיה לך טוב, הכי טוב שבעולם , אבל מצד שני מרגישה לא הוגן לייעץ לך "כנגדה". אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומה של אמא שלך. חותמת או לא חותמת.. העיצה הכי טובה שלי היא שתדברי איתה פתוחות וגלויות. ספרי על חשיבות השירות הקרבי בעיניך.. שאלי אותה איך היא מרגישה כשהיא נותנת לך להסתכן בדברים אחרים (למשל אם יש לכם רכב , איל היא נותנת לך את המפתחות ?) .. נסי להבין את המקום שבו הכי הכי קשה לה ... יהיה מעולה אם תפני את אמא אלינו, יש כאן אמהות שעברו את ההתלבטות שלה והחליטו. לכאן ולכאן... ודבר נוסף, גם אם לא יסתייע בעדך לשרת כחיילת קרבית זכרי שיש מליון ואחת תפקידים לבנות שאינם מוגדרים כ"קרביים" ולא נזקקת חתימת הורה עבורם. תוכלי לתרום המון גם בתפקידים לא קרביים וגם להיתרם . אנחנו נהיה פה גם בהמשך

 

[shay419]

מבינה לליבך...

גם בני רצה קרבי, אפילו שאנו חרדים, לא יכולנו למנוע את רצונו. הרי זה החיים שלו. תספרי לאימך, שהכל יכול לקרות בתאונת דרכים, טיולים, מחלה, רק להאמין שיהיה טוב. אז לא משנה לוחמת או להיות רגיל, הכל יכול לקרות.בנוסף, תגידי לה שאת מגיעה לגיל שאת ברשות עצמך, ויכולה להחליט, וכן, אם תשרתי במקום לוחמת, אולי לא יהיה לך טוב בצבא, כמו בני שעשה בעיות, לאחר שהעבירו אותו, בגלל הבעיות ברגלים. ועד היום הוא "מת" לצאת מהצבא. ואנו נלחמים שלא יצא מהצבא, ולגמור בצורה יפה את השירות, אמן. שאלוהים ישמור אותנו מפגע הרע.

 

[מלכת הלבבות 8]

היי סימפל

גם הירוק שלי 3 שנים לפני הגיוס שלו רק דיבר על קרבי ורק קרבי ואך ורק מג"ב ואני אם חד הורית מגדלת לבד את הילדון שלי וכן הייתה ההחלטה לחתום קשה מאוד אבל חתמתי כי לבסוף רק רציתי שיהיה לו טוב היכן שילך ויעשה מה שהוא אוהב מודה שזה לא קל אין יום שאני לא דואגת אבל מבחינתו זה מה שהוא רצה ואני שלמה עם החתימה

 

[פנה קוטה]

אני חתמתי לבן שלי ללכת לקרבי

לאחר שבדיון על הנושא שאל אותי אם כל הערכים שעליהם גדל תקפים עד תאריך הגיוס. שאל אותי אם כל מה שלימדנו אותו כל השנים זה רק דיבורים וגם איים ש"אם לא קרבי אז לא צבא בכלל". אחרי שישבתי וחשבתי רבות עם עצמי, החלטתי שהוא צודק והחתימה באה בלב מאוד כבד והוא היה חייל קרבי בגולני בתקופה מאוד קשה של מלחמת לבנון השנייה ועזה וכו'.. אבל, הוא חזר הביתה בשלום מכל זה והיום אני נטולת רגשות אשם בנושא. תביאי את אמא שלך לכאן, ננסה להראות לה גם את הצד שלך. בכל מקרה בהצלחה! מקווה שתקבלי מה שאת רוצה ותהיי מאושרת תמיד

 

[משתפרת]

מצד אחד מבינה ומזדהה איתך

מצד שני- גם רונה רמון הבינה והזדהתה וחתמה... דילמה.

 

[מגלית]

כמו לכל דבר, גם לנושא זה יש שני צדדים

מצד אחד אני מאוד מבינה ללבה של אמך, ואין לי כל ספק שגם את מבינה. מצד שני, בגיל הגיוס - 18, יש לך את הרצונות שלך והשאיפות שלך - שגם הן מובנות. מניסיון אישי שלי, אומנם לא הייתי במעמד של חתימה לבני כי לא היה צורך, אבל היה לי מאוד קשה שיתנדב ליחידה קרבית בגלל שכול משפחתי. בתחילה ניסיתי להניע אותו להיות קרבי, אבל אז הבנתי, שאלו הם חייו, אלו רצונותיו, וכל תפקידי כעת הוא לייעץ לו, לכוון אותו אך לא להחליט בשבילו. אני מניחה שגם אמך החליטה לגבי עצמה אי אלו החלטות בגיל 18. שוב, מהצד מאוד קשה לתת עיצות...וכל מקרה הוא לגופו וזו סוגיה בהחלט לא קלה, אבל אני יכולה להבין את שתיכן. תזמיני את אמך אלינו, אולי נוכל לסייע. בהצלחה.