לא חושבת שאני במקום של לייעץ ולשפוט אבל..
לצאת עם בחור חילוני? זה לוותר לא פחות על דברים שאתה מאמין בהם מאשר לצאת עם אדם שגירש. אני לא יכולה להגיד שבזמן הגירוש הייתי פעילה נלהבת נגד. התנגדתי, אבל עד היום אני מכה על חטא שיכולתי יותר. אחד המראות הכי זוועתיים מהימים האלה זכור לי עד היום. 7 וחצי בבוקר, בדולח. אני יושבת בבית, קצת רואה טלויזיה והרבה בוכה. ובזווית העין אני קולטת פנים מוכרות. אני מנסה להתכחש ולהגיד שזה לא זה, אבל כן. דוד שלי במדי צבא, מוציא את ספר התורה של בדולח. שבועות אחר כך עוד כעסתי עליו. לא הבנתי איך ולמה. הוא הסביר ותירץ, והדברים היו נשמעים אמיתיים, אבל שום דבר לא הועיל. היום, הכל בינינו כרגיל. אני לא אוהבת את זה שאנשים לא עוצרים טרמפים לחיילים, לא אוהבת את הבידול הזה של מי שלא הולך ומתאבד. אני גם לא בטוחה שאם יציעו לי בחור שגירש אני אגיד לא. יש הבדל אם גירשת ולמה, ויש הבדל אם רצית לעשות את זה וזו דרך החיים שלך. ועל דרך חיים הרבה יותר קשה לגשר. [בין אם זו החילוניות ובין אם הבחור פעיל שמאל לדוגמא.] דבר איתו. תראה מאיפה הדברים נובעים ולאן נושבת הרוח. לא פוסלים ישר כי הוא גירש, אבל מותר לשאול ולהרהר. ובכל מקרה, שיהיה בהצלחה גדולה!