צריך עזרה

omri987

New member
צריך עזרה

אני בן 18 וחוזר פעם בשבועיים הביתה. בזמן האחרון היחסים בין ההורים שלי הם על הפנים, וממש נראה לי שהם עומדים לפני גירושים. יש לציין שיש לי אחות בת 22. אני לא אספר את כל הבעיות כי יש הרבה, אבל רציתי באמת לדעת האם אני צריך להתערב? רק לאחרונה התחלתי להתערב כי מצד אחד יהיה לי מאוד קשה אם הם יתגרשו... אבל מצב שני אולי הגירושים ייפתרו את הבעיות? אולי באמת ההורים שלי הגיעו למסקנה הנכונה (או הלא נכונה) שאחרי 30 שנה שהם נשואים הם לא מתאימים? האם אני צריך להתערב או לא? כי אני מרגיש שהמצב מאוד מאוד מאוד מאוד מסובך במשולש בין אבא אמא ואחותי, ואולי אני כשאני דיי לא קשור למריבות וחוזר פעם בשבועיים הבייתה, יכול לפתור את הבעיות? מה לעשות?
 
אני מציעה לך ממש

אבל ממש לא להתערב , מפני שאתה בחור צעיר , אך בעל דעה ולא ילד קטן, ואם תאלץ להתערב, תאלץ לנקוט עמדה כלפי אחד מהם , ואתה עלול , כלל לא בכוונה להסתכסך עם אחד מהם משום נקיטת העמדה . הם אנשים מבוגרים , לא בטוח שבסופו של דבר הם יתגרשו , יתכן והם יתפייסו בהמשך , ואותך , הם ( או אחד מהם ) ,יזכרו כאחד שנקט עמדה מסויימת . אז תן להם לגבש לבד את דעתם בלי שאתה תתערב . אני יודעת ומבינה שזה קשה , אבל כדאי לך להשתדל להמנע מההתעבות הזאת . תחזיק מעמד .
 

seeyou

New member
עקרונית לא מומלץ ל"ילדים" להתערב.

האם ההורים שלך הגיעו למסקנה הנכונה (או הלא נכונה) שאחרי 30 שנה שהם נשואים הם לא מתאימים? סביר להניח שיש שחיקה משמעותית אבל האם אני שומע על סיבה אחרת?...במשולש בין אבא אמא ואחותי... האם הבעיות הן בגלל האחות?
 

omri987

New member
אני אתמצת

אני אסביר בקצרה את המשולש שלפי דעתי זה המצב: 1. אבא שלי עובד המון ושחוק לגמרי מנטאלית. 2. אמא שלי אשה פדנטית שמקפידה על כל פרט, וזה משגע את אבא שלי: אחרי שהוא חוזר מותש לגמרי היא דורשת ממנו הרבה (ובצדק, צריך להשקיע). הוא מוכן להשקיע, אבל אז הוא נגמר לגמריי מכל העבודות. 3. אחותי ילדה ממש קשה, אגוצנטרית, וזה משגע את אמא שלי. אבא שלי מגן על אחותי. אלא הבעיות בתמצות. אני מתערב כי אני ממש מרגיש שהבעיה היא בתקשורת ביניהם ושפשוט אין ביניהם תקשורת. אני ממש לא רוצה שהדברים ייפלו ואז כולנו נתעורר.
 

seeyou

New member
ייתכן באמת שאחותך היא מוקד הבעיה.

האם היא עוזרת בבית? היא עובדת?
 

omri987

New member
זה מאוד מורכב

דבר ראשון: כן לאחותי יש חלק גדול מהבעיה. אחותי תקופה ארוכה מאוד לא עשתה שום דבר בבית. לא ערה לאמא שלי לא כלום. וזה אכל את אמא שלי. אמא שלי מטבעה ספגה את הכל, ועכשיו הכל מתפרץ, למרות שאחותי עובדת הרבה שעות וגם לומדת. הבעיה הגדולה ביותר, שגם לא היא מציקה, היא שבחינת אחותי מערכת השמש סובבת אותה. היא מרכז העניינים, היא השולטת בבית, מצב הרוח בבית יהיה לפי מה שהיא משדרת, ידברו על העיות שלה, על ההצלחות שלה, על הרצונות שלה. השיחות ביום שישי זה על מה שהיא רוצה. אין לי שום יכולת כאילו להוציא את עצמה ממרכז העניינים. אבא שלי הוא קצת כזה, ומסתבר שלאמא שלי זה מאוד מאוד כואב.
 

הרה48

New member
לא, חומד

התגרשתי לפני חודש ולי ילדים בוגרים, אחרי תהליך של שלוש שנים. כל התערבות מצד הילדים שהיתה נקיטת עמדה שיפוטית, היתה בעייתית לשני הצדדים, לכן אסור לך להתערב. אתם הילדים מהווים משקל לא קטן בשיקוליהם של ההורים ופרידה הוא עניין מורכב וכואב לכולם. מה שאתה כן יכול לעשות, הוא לדבר עם ההורים ולשתף אותם בתחושות שלך ולתת להם תחושה שהם צריכים לעשות מה שטוב להם, שזה הכי חשוב. אמירה כזו (אם אתה שלם איתה כמובן) מאוד תקל עליהם. אבל אני מזהירה אותך לא ליפול ל"פח" שהרבה הורים טומנים לא בכוונה, מתוך כאב וכעס, לא לאפשר להם לערב אותך. אם תהיה עקבי, אתה תחסוך מהם וממך הרבה מאוד כאב וצער. מה שקורה הוא שלעתים קרובות אחד משני ההורים (או שניהם) "משתמש" בילדים למניפולציות רגשיות, והם נופלים קורבן למאבקים שבין ההורים. לכן, "שומר נפשו ירחק". תבין שאין לך כל יכולת לעזור להם, יש להם את הבעיות שלהם ורק הם יכולים לעזור לעצמם עם או בלי עזרה של גורם זר שלישי. ותשוחח עם אחותך על זה, בלי לשפוט אף אחד. שבת שלום לך
 

omri987

New member
אולי זה קצת תמים

אבל באמת ההורים שלי כפי שאני רואה הם אנשים טובים. וזה לא מתוך איזה ראייה של ילד בן 13 שחושב שאבא שלו הוא סופרמן. אלא באמת אני לא חושב שאם דברים יתפוצצו זה יהפוך למלחמת כוחות עלינו. ואני לא יכול לעמוד מהצד כמו איזה עמוד שקוף ולראות שהכל מתפרק.
 

חותר

New member
לעומרי

שלום לך עומרי אני יכול לראות את הדברים גם מנקודת מבט של בן להורים שלא חיו בשלום וגם מנקודת המבט של הורה לילדים שנפרד מאשתו. כילד להורים שרבו ביניהם כל הזמן, ניסיתי הרבה לגשר ביניהם. גיליתי, מאוחר מדי, שאין בכוחו של ילד בגיל כלשהו לשנות את מערכת היחסים בין ההורים. ממליץ לך לקבל את המצב ולהשתדל ליצור מערכת יחסים קרובה עם כל אחד מהם בנפרד אבל לא ל"תפוס צד" גם אם יבקשו. חשוב שתמשיך להשקיע בחייך שלך - חברים לימודים וכו'. כהורה שנפרד מבת זוגו - חשוב לי, וכך זה קורה, שילדי מקבלים את המצב, ממשיכים להשקיע בדברים שחשובים להם בחייהם ומשתדלים לשמור על קשרים טובים עם כל אחד מהוריהם בנפרד. זה עושה לי טוב, מרגיע אותי, נותן לי הרגשה שהנזק שנגרם להם הוא מינימלי ומאפשר לי לבנות את חיי מחדש עם מינימום רגשי אשמה בהקשר אליהם.
 

omri987

New member
אבל...

אבל אני באמת לא נוקט עמדה. אני מנסה מנקודת המבט שלי להראות לכל אחד איפה הוא "בסדר" ואיפה הוא לא. כאילו אולי אני פסימי אבל אני באמת מסתכל על המצב: אבא שלי קרוב לשישים, עובד כמו חמור. אם הם ייפרדו מה הוא יעשה? אמא שלי, לא תוכל להחזיק אותנו כלכלית. בתקופות טובות נראה לי שבאמת כיף להם ביחד. אולי אני קצת פסימי אבל לא נראה לי שיש אהבה בגיל 60. יש נוחות ונחמדות, ונראה לי שהם מסוגלים להגיע למצב הזה. אז מה גירושים יעזרו?
 

smartstar

New member
בחור צעיר בן 18 שתה כוס ../images/Emo185.gif

תן להם לריב אסור לכה בשום אופן להתערב זה חלק מהחים שאין לנו שליטה עליהם אתה רוצה לעשות להם משהוא נחמד תסדר להם את הבית ותקנה להם משהוא מתוק שיפסיקו לריב ויותר שום מילה תהיה נחמד ותן חיוך שלא יחשבו בכלל שאתה מבין מה קורה בינהם
 

1רגיעה

New member
במידת מה הזכרת לי את מצבי

אני ובעלי חלוקים מאד בענין בני, הוא רוצה להעניש, ואני לא כל כך אוהבת עונשים , הם יוצרים מתח בבית טינות וכעסים אשקול לפתוח אשכול על בעייתי כרגע תודה לך
 

omri987

New member
לא יודע

איך אני אמור להגיב על דברים כמו: אם היה לי כסף הייתי מתגרשת ממנו? כאילו מה אני אמור להגיד? איך להרגיש? מצב שני: האם אני אמור לעמוד כמו פוץ בצד ולראות איך הכל מתמוטט?
 

SIRI41

New member
קצת ארוך אבל חשוב שתקרא

המילה גרושין נשמעת ענקית וקשה, כשאני התגרשתי וזה היה מרצון, נבהלתי מהענין, [שאני אתגרש?]. נכון שאומרים כי לא תמיד צריך לתת דוגמאות, אך מה לעשות, במקרה הזה, רוצה לתת לך דוגמה: אז ככה, זה קשה מאוד, אני לא חושבת מה אני הייתי עושה אם חלילה ההורים שלי היו אומרים לי שהם מתגרשים, והנה אני מתקשה להבין לעומק את הילדים שלי כאשר היום כשבגרו הם כואבים את הגירושים ורוצים שנחזור - ולמה הם אומרים את זה שהם רוצים שנחזור? כי הם רואים איך אנו לא רבים וכאשר יוצא לנו להפגש או לדבר בטלפון בעניינם אנו בכלל לא רבים - אז אני מסבירה להם כי אבא ואני לא רבים בגלל שאנו גרושים, ואם היינו יחד כן היינו רבים כי אנו לא מסתדרים. אוסיף ואומר, כי האקס שלי אדם יחסית עקשן וקשה, ובנישואים לא הסתדרנו כי אני גם עקשנית - אבל מרגע שהתגרשנו, אני לא מגיעה למצב הקנטות, כלומר, הסתפקתי במזונות סבירים ולא חיפשתי לבקש יותר, עשיתי הכל לבד, סיפרתי לו על כל התפתחות הקשורה לילדים [שכן הם היו ילדים עדיין] רצה בא, לא רצה לא הסתדר ולא בא, לא התעצבנתי ולא לחצתי, כך שבגירושין חשוב ששני הצדדים ידעו שכל אחד ועולמו. אני עובדת בבית משפט משפחה ואני רואה כל יום גירושין, ואני יושבת ולא מאמינה ששני אנשים בני 60 עומדים להתגרש - אז כן, זה קורה, אין מה לעשות ואלה החיים. ועכשיו לנסות לעודד אותך אומר לך משהו: אל תתערב, אתה נמצא עכשיו במצב מאוד קשה ולמה? כי מצד אחד כן חשוב שתגיד מה אתה מרגיש, מצד שני, הם שניהם בתוך הסיפור שלהם ולא נראה לי שיבינו מה אתה רוצה להגיד, כן, תאמין לי שאני יודעת מה אני אומרת - הם במצב הכי קשהוהכי רגיש. לכן, תמצא את הרגע הכי מתאים, ואתה בעצם מכיר את ההורים שלך, תגיד להם, לי יהיה מאוד קשה אם תתגרשו, אבל אם בדרך הזו לא תריבו יותר ואם בדרך הזו יהיה שקט ויהיה לכם טוב, אבל גם אם אחרי הגירושין אני ארגיש את המתח, אז העצמתם לי את הכאב -זהו, כך אני מציעה לך לומר להם, מצד אחד נתת להם חיזוק והם צריכים את זה, מצד שני הבאת להם להבין מה אתה מרגיש. מצטערת שכתבתי ארוך, אבל אני מכירה את הצד של הגירושין ואת הצד של הילדים , שכל הזמן סיפרו לי מה הם מרגישים - אבל אז היו קטנים והיה לי קל לחדור לליבם. תנסה להיות חזק, כמו שאני אומרת זה פרט אחד קטן בחייך, כי עוד יהיו לה הרבה התמודדויות בחיים כמו עבודה, לימוד, אהבות, אכזבות - ולא תמיד הכל כמו שאנו רוצים, נשמע קלישאה, אבל זו עובדה. הרבה אושר והצלחה
 

s h o o s h a

New member
לא להיות בורר

את הבעיות שיש בין הוריך, רק שניהם יפתרו. והם יפתרו את הבעיות בדרך שבה הם יבחרו לעשות. בין אם לנסות ולשקם ובין אם לסיים את נישואיהם. ובכל מקרה, לכם הילדים, אסור להתערב ו/או לנקוט עמדה כזו או אחרת, גם אם הכוונה הנה על פניה לעזור להם. כל עזרה תיחשב כנקיטת צד. עם אחותך אתה בהחלט יכול לשוחח. להקשיב, לשמוע, להביע את דעתך ולנסות יחד עמה למצוא פתרונות. אתה יכול להיות החבר הכי טוב שלה מעבר להיותך אח. אתה יכול לנסות ולהסביר לה כיצד אתה חש לנוכח ההתרחשויות בבית, בין הוריך, מה דעתך לענין המשקל שיש להתנהגותה על הלך הרוח בבית. אולם, רק עם אחותך. אולי בתום שיחה כזו תוכלו גם להגיע להבנות והסכמות שיבואו מאוחר יותר לידי ביטוי בבית אבל בכל מקרה- אל תשוחח עם הוריך ואל תתערב במה שקורה ביניהם. בהצלחה
 
עומרי

אסור לך בשום אופן להתערב בין הוריך. שניהם אוהבים אותך ולעולם יישארו הוריך ואתה בנם. עשה את כל המאמצים לא להגיב למה שנאמר וחייה את חייך. מה שכן, הייתי מציעה לך לתפוס שיחה רצינית עם אחותך ולהעלות את האפשרות לניתוק שלה מהבית. אולי היא יכולה להשכיר לה דירת חדר ולנהל את חייה באופן עצמאי. היא הרי עובדת ולומדת. מדבריך עולה שהיא מחממת את העניינים בבית וגורמת למתח רב בין ההורים. לדעתי בגילה, עליה לפרוש כנפיים ולחיות את חייה מבלי להציק לבני הבית האחרים. אם אתה אח קרוב לה, דבר איתה על הנושא. יכול להיות שכיוון כזה יכול לפתור הרבה בעיות להוריך וגם לאווירה יותר נינוחה בבית. בהצלחה
 

omri987

New member
שאלות....

כאילו אני יושב וחושב שאולי אני אדיוט: אני עוד מעט אעזוב את הבית במסגרת השירות הצבאי. כנראה שאני אחזור בכמה שנים הקרובות פעם בשבועיים. אז בעצם מה אכפת לי? מה אכפת לי שההורים שלי יהיו גרושים? מה זה משנה בשבילי בעצם? הרי מבחינה כלכלית זה לא ישפיע עליי מבחינתי (אבא שלי הוא אדם מאוד לארג' בוא נגדיר את זה ככה, ואף פעם הוא לא חסך מאיתנו כסף, וגם לא יחסוך). אני בטוח שהיחסים שלי עם שניהם ועם המשפחות שלהם לא יפגעו, כי תמיד היו לנו יחסים מיוחדים. אז מה אכפת לי? גם אחותי תעזוב מאוד מאוד בקרוב. אז מה זה משנה? כי אני מסתכל עליהם... ורואה מה הם יפסידו, ואולי אני רואה שחורות אבל זה המצב שאני מתאר שיהיה אחרי זה: אבא שלי שהוא וורקוהוליק, ימשיך בסדר חייו העמוס, יצא כל בוקר ב-7 יחזור ב-9 בערב, ייראה טלוויזיה, ויירדם. הוא לא ימצא לעצמו אף אחת בגיל 60, עם סדר יום כזה... העבודה כ"כ משפיעה עליו שבאמת כבר לא הכי נעים להיות בסביבתו, זה כמו להיות בדיון בעבודה שלו. אמא שלי, תחיה את חייה הרגילים. היא לא אישה שיוצאת הרבה, אז היא תלך לעבודה, תחזור בצהריים, תראה טלוויזיה, תטפל בבית, תצא לקניות, תטפל בבית, תעשה כביסה ותלך לישון. אבל היא תעשה את הכל לבד, בלי אף אחד סביבה, כי עם אחותי היא לא מסתדרת והיא בטוח תעזוב, ואני לא אהיה בסביבת הבית. כמובן שכלכלית היא מאוד תפגע. מאוד קשה לי להאמין שהיא תכיר מישהו כי היא ממש לא בליינית, וכאילו אין לה כוח לזה. אז באמת אולי אני פסימי. אני לא ילד קטן, ובשבילי גירושין היא לא מילה גסה, ואם הייתי רואה מצב שההורים שלי מסתדרים בחייהם כשהם גרושים אז לא הייתי כ"כ מתנגד. אם הייתי רואה שהם משיכים בחייהם, מוצאים בני זוג (לפי דעתי הדבר הכי חשוב) אז הייתי שלם עם הגירושין. אני מסתכל על סבא וסבתא שלי (בסביבות ה-80). מה היה להם בחיים בלי אחד את השני? הם לא היו שורדים יום לבד. אז זה מה שאני רוצה שעוד 15 /שנה יהיה להורים שלי?
 

s h o o s h a

New member
דאגה כנה

בולט לעין כל הדאגה שלך להוריך אבל עליך לזכור שמדובר בזוג אנשים מבוגרים שמבינים את ההשלכות של כל החלטה שתתקבל. מה גם שכל מה שאתה מתאר הנו כרגע רק בגדר ספקולציה ואינך יודע בוודאות שאכן זהו הצעד שהוריך עומדים לנקוט. מאמינה שאם זו תהיה החלטתם, הם ידברו אתכם וישתפו אתכם באינפורמציה שהם יחשבו שראויה שתהיה לכם. ועד אז, הכן את עצמך לקראת השירות הצבאי והעסק את עצמך בדברים שבני גילך עוסקים בהם ואת עתיד הוריך- הנח להם להחליט לגביו. כי בכל מקרה איש מהם לא יבקש את רשותך ו/או אישורך לצעד כזה או אחר ואת השלמות בזוגיות הם צריכים לחוש בראש וראשונה. אושרם של הוריך חשוב לך? הנח להם להחליט בעצמם אל תנסה להפעיל לחצים, גם לא מוסווים ואל תנסה להפעיל סחטנות רגשית על מי מהם.
 

omri987

New member
שאלה אחרונה

באמת, מה כן לעשות? כאילו ברור לי שאני לא אציל את העולם, אבל איפה כן אני יכול להכנס, כדי או לשנות את התהליך, או להקל עליו?
 
למעלה