מה רע בכובע?
איזה כובע זה היה, כובעון? ואיפה הלכת שזה כל כך הרגיז אותו? מה מרגיז בזה? מבחינתו לא עדיף ללכת עם כובע מאשר גלוי ראש? לא הבנתי. בכל מקרה אני מציעה לך להיות הכי נחמד להורים שלך, בכל מה שאתה יכול, תתנדב לבדיח כלים, להכין קפה, לשתוף את האוטו, לצרוב את הקורקודנציה לתנ"ך או כל תקליטור דתי אחר. במשך השנתיים הקרובות תתאמן על לשרת את הסובבים אותך (זה ניסיון שישרת אותך היטב בעתיד) כשאתה נחמד יהיו נחמדים אליך. וזה אומר שהם עשויים לתת לך את הכסף בסוף. יכול להיות מצב שההורים שלך יתבלבלו ויחשבו שאם אתה נחמד הם יכולים לנהל לך את החיים. ובכן הם לא. (אפילו שהברז ביד שלהם) כאן אתה צריך להבהיר להם שלא כך הדבר, זה יכול להעשות בכמה דרכים: 1. לשנות את הנושא. 2. לענות מה שהם רוצים לשמוע (או מוכנים לשמוע). 3. להגיד שזה לא עניינם. 4. לשנות את הנושא. בכל מקרה, אתה הולך על חבל דק, אבל אתה כבר מכיר את הנפשות הפועלות, אתה כבר יודע איפה אפשר לכופף אותם, מתי אתה צריך להתכופף, לאן המים זורמים, מהיכן הרוח מנשבת ואיפה משתין הדג. תזרום עם זה. למשל, יושבים בשולחן שבת ולמישהו אין כיפה. אבא: שים כיפה! בחור: אין לי! אבא: חנה-לאה-רבקה-שרה, לכי תביאי כיפה לאחיך. בחור: לא צריך, הנה שמתי מגבת. מגבת זה מגוחך, זה מוזר ולא נוח, וירד מיד בתום הברכה (טקטיקה מצויינת). זה אולי לא יעבוד בפעמים הראשונות, אבל אתה כבר יודע, דברים לוקחים זמן. רק שתדע, לכל ההורים קשה עם ילדים מתבגרים (כל אחד במידה אחרת), זה עניין של לוותר על השליטה בחיי הילד וזה לא משהו שקל לעשות. וזה עוד יותר קשה כשיש את כל החוקים האלה שצריך לשמור, שהם האימאימא של השליטה. כתבתי את ההודעה הזאת אמש ושכחתי לשלוח. עכשיו אני רואה שכבר כתבו את כל הדברים. לא נורא, אני אשלח ת'תגובה בכל זאת. >ספל חמאה בברכת ברוכה בא
<