MetalRulez15
New member
צריך עזרה...
שני יוני, בן 15 מהצפון(לא משנה איפה...) ואני באמת צריך עצה טובה... ובבקשה תנסו להיות אובייקטיביים ולעזור לא משנה מה הדעות שלכם(אני הולך לפרסם את ההודעה הזאת בפורום חוזרים בתשובה וחוזרים בשאלה...). לפני כחצי שנה סבתא שלי ז"ל נפטרה ואבא שלי החליט פתאום, בגלל שהיא נפטרה(כאילו מה הקשר בכלל בין הדברים???) ל"התחזק"(ככה הוא קורא לזה..), הוא הלך ודיבר עם כלמיני רבנים, התחיל ללכת לבית כנסת בהתחלה, אח"כ גידל זקן והתחיל ללכת עם כיפה, ולהניח תפילין וכל הדברים האלה... הוא אשכרה נהפך לדוס!... אנחנו תמיד היינו משפחה של חילונים מסורתיים(כאילו זה כזה מטומטם.. או שאתה מאמין ודתי או שאתה לא מאמין וחילוני לגמרי..), היינו שומרים כיפור וכל זה(למרות שלי ממש לא אכפת.. אני אף פעם לא האמנתי באלוהים וכל זה.. בלי להעליב בעיני זה ממש שטויות..), ועכשיו אבא שלי שומר שבת וכשרות והפרדה בין חלב ובשר וכל זה.. וכאילו הכל היה עוד נסבל עד לפני חודשיים שגם אמא שלי התחילה עם זה!.. אז עכשיו כל הבית צריך לשמור שבת.. ואני תמיד הייתי הולך לחברים או לחברה בשבת, מאז שאמא שלי גם התחילה לשמור שבת(לפני חודש וחצי קצת אחרי שגם היא התחילה עם זה..) אבל עכשיו הם רוצים שאנחנו גם נשמור שבת, כבר 2 שבתות יש ריבים בבית, אני האח הבכור ויש לי 2 אחיות קטנות, שהן קונות את כל השטויות שמוכרים להם והן גם התחילו לשמור שבת וכל זה.. ואני לא קונה את כל זה(למרות שאבא שלי מדבר איתי ומביא לי כלמיני חוברות וקלטות לשכנע אותי..) ולא רוצה לשמור שבת, עכשיו רוצים להכריח אותי ובגלל זה יש ריבים... אני בפרוייקט של מחוננים, ובהתחלה שאבא שלי ניסה לשכנע אותי היו לי הרבה דברים בלי תשובה לענות לו והוא כמעט הצליח לשכנע אותי אבא דיברתי עם אחד המרצים שלי בפרוייקט המון וקיבלתי המון תשובות(מה גם שתמיד התעניינתי במדע וכל זה..), גם לאיך נוצרנו, וגם לכלמיני דברים אחרים, ועכשיו אני מגדיר את עצמי כאתאיסט, אבל אני לא אומר את זה לאבא שלי(אם הוא ישמע.. הוא יזרוק אותי מהבית.. הוא נהייה כ"כ קיצוני!!!!), נמאס לי מכל מצווה שהם רוצים שאני יעשה, אין לזה שום טעם בעיני וכולם מסביב לוחצים(גם יש עוד דודים דתיים במשפחה שלי והם גרים קרוב אלינו, ואלה שלא דתיים לא יכולים לעזור אפילו שדיברתי עם חלק מהם...), אבל אני קורא דברים באינטרנט ומבסס את האמונה שלי(או את האי אמונה שלי תלוי אם אי אמונה מוגדרת כאמונה..) ואף אחד לא מצליח לשכנע אותי, אבל אני לא יכול להתווכח איתם כאילו "עד הסוף" כי אז אבא שלי ידע מה אני חושב, והשבת אפילו אמרתי לו שלעשות משהו מסויים זה שטויות, והוא נורא התעצבן(אבל לא השתמש באלימות פיזית.. אבל אני מרגיש שהוא מסוגל, אבל אני יודע להגן על עצמי..). עכשיו הבעיות הרציניות... אז קודם כל, כל החברים שלי הם חילונים -לגמרי-, ואני גם מדבר עם אבא של חברה שלי(וזה העניין הבא) על כל הנושאים האלה, אבל גם לו אין מה לעשות... יש לי חברה, שבלי להשוויץ היא הבחורה הכי שווה(מכל הבחינות ולא רק חיצונית) בבית ספר, ועכשיו רוצים להעביר אותי בית ספר ואולי גם להוציא אותי מהפרוייקט של המחוננים, ובקשר לחברה, הם עוד רוצים לחשוב על זה, אבל לא אכפת לי מה הם יגידו.. אני לא עוזב אותה.. בחיים!!! ולא את כל החברים שלי.. ולא את כל הדברים שאני אוהב לעשות, ולא את הבריכה בשבת ואת הטיולים(פעם היינו מטיילים המון בשבת היום זה כבר נפסק ואני לפעמים מצטרף למשפחה של חברה שלי
), פשוט לא רוצה לעזוב הכל בשביל העולם הדתי, כי הוא לא מתאים לי לגמרי!!!! אני לא יכול לעזוב את הבית.. אני רק מתחיל תיכון שנה הבאה(הם רוצה שאני אלמד בישיבה תיכונית ואבא של חברה שלי אמר לי שאם זה ימשך ככה אולי ישלחו אותי לישיבה תורנית(הבנתי ששם זה יותר לימודים של תורה וכאלה..), כל הזמן בודקים אותי בקשר למצוות וכל זה, ונמאס לי כבר נמאס!!!!!... אבל אין לי איך להסתדר לבד-אני לא יכול לעזוב את הבית עכשיו, ואין מצבבב לדבר עם אבא שלי או אמא שלי על זה, הם פשוט.. לא יודע, כאלה עם אש בעיניים, והם מאמינים וטוב להם-אבל למה הם מערבים אותי בזה??? טוב אז כתבתי חלק.. אבל נראה לי יותר מדי אז סליחה על המגילה.. בקיצור.. מה אני עושה???
שני יוני, בן 15 מהצפון(לא משנה איפה...) ואני באמת צריך עצה טובה... ובבקשה תנסו להיות אובייקטיביים ולעזור לא משנה מה הדעות שלכם(אני הולך לפרסם את ההודעה הזאת בפורום חוזרים בתשובה וחוזרים בשאלה...). לפני כחצי שנה סבתא שלי ז"ל נפטרה ואבא שלי החליט פתאום, בגלל שהיא נפטרה(כאילו מה הקשר בכלל בין הדברים???) ל"התחזק"(ככה הוא קורא לזה..), הוא הלך ודיבר עם כלמיני רבנים, התחיל ללכת לבית כנסת בהתחלה, אח"כ גידל זקן והתחיל ללכת עם כיפה, ולהניח תפילין וכל הדברים האלה... הוא אשכרה נהפך לדוס!... אנחנו תמיד היינו משפחה של חילונים מסורתיים(כאילו זה כזה מטומטם.. או שאתה מאמין ודתי או שאתה לא מאמין וחילוני לגמרי..), היינו שומרים כיפור וכל זה(למרות שלי ממש לא אכפת.. אני אף פעם לא האמנתי באלוהים וכל זה.. בלי להעליב בעיני זה ממש שטויות..), ועכשיו אבא שלי שומר שבת וכשרות והפרדה בין חלב ובשר וכל זה.. וכאילו הכל היה עוד נסבל עד לפני חודשיים שגם אמא שלי התחילה עם זה!.. אז עכשיו כל הבית צריך לשמור שבת.. ואני תמיד הייתי הולך לחברים או לחברה בשבת, מאז שאמא שלי גם התחילה לשמור שבת(לפני חודש וחצי קצת אחרי שגם היא התחילה עם זה..) אבל עכשיו הם רוצים שאנחנו גם נשמור שבת, כבר 2 שבתות יש ריבים בבית, אני האח הבכור ויש לי 2 אחיות קטנות, שהן קונות את כל השטויות שמוכרים להם והן גם התחילו לשמור שבת וכל זה.. ואני לא קונה את כל זה(למרות שאבא שלי מדבר איתי ומביא לי כלמיני חוברות וקלטות לשכנע אותי..) ולא רוצה לשמור שבת, עכשיו רוצים להכריח אותי ובגלל זה יש ריבים... אני בפרוייקט של מחוננים, ובהתחלה שאבא שלי ניסה לשכנע אותי היו לי הרבה דברים בלי תשובה לענות לו והוא כמעט הצליח לשכנע אותי אבא דיברתי עם אחד המרצים שלי בפרוייקט המון וקיבלתי המון תשובות(מה גם שתמיד התעניינתי במדע וכל זה..), גם לאיך נוצרנו, וגם לכלמיני דברים אחרים, ועכשיו אני מגדיר את עצמי כאתאיסט, אבל אני לא אומר את זה לאבא שלי(אם הוא ישמע.. הוא יזרוק אותי מהבית.. הוא נהייה כ"כ קיצוני!!!!), נמאס לי מכל מצווה שהם רוצים שאני יעשה, אין לזה שום טעם בעיני וכולם מסביב לוחצים(גם יש עוד דודים דתיים במשפחה שלי והם גרים קרוב אלינו, ואלה שלא דתיים לא יכולים לעזור אפילו שדיברתי עם חלק מהם...), אבל אני קורא דברים באינטרנט ומבסס את האמונה שלי(או את האי אמונה שלי תלוי אם אי אמונה מוגדרת כאמונה..) ואף אחד לא מצליח לשכנע אותי, אבל אני לא יכול להתווכח איתם כאילו "עד הסוף" כי אז אבא שלי ידע מה אני חושב, והשבת אפילו אמרתי לו שלעשות משהו מסויים זה שטויות, והוא נורא התעצבן(אבל לא השתמש באלימות פיזית.. אבל אני מרגיש שהוא מסוגל, אבל אני יודע להגן על עצמי..). עכשיו הבעיות הרציניות... אז קודם כל, כל החברים שלי הם חילונים -לגמרי-, ואני גם מדבר עם אבא של חברה שלי(וזה העניין הבא) על כל הנושאים האלה, אבל גם לו אין מה לעשות... יש לי חברה, שבלי להשוויץ היא הבחורה הכי שווה(מכל הבחינות ולא רק חיצונית) בבית ספר, ועכשיו רוצים להעביר אותי בית ספר ואולי גם להוציא אותי מהפרוייקט של המחוננים, ובקשר לחברה, הם עוד רוצים לחשוב על זה, אבל לא אכפת לי מה הם יגידו.. אני לא עוזב אותה.. בחיים!!! ולא את כל החברים שלי.. ולא את כל הדברים שאני אוהב לעשות, ולא את הבריכה בשבת ואת הטיולים(פעם היינו מטיילים המון בשבת היום זה כבר נפסק ואני לפעמים מצטרף למשפחה של חברה שלי
