של דובב. כל פסולת צמחית (קליפות של פירות וירקות, צמחים שנרקבו, גזם, דשא שכוסח, פרחים שנבלו באגרטל, נייר טישו, עלים, ענפים....הכל) בסוף מגיעים לנפחים גדולים.
נייר אלא בגזם כסחת דשא וזבל עופות אני מנצל לשם כך פינה מתה בגינה היא נמצאת מתחת לשיחים ועצים שעושים עליה צל כבד-לכן היא לא מתאימה לגידול צמחים אבל מצויינת לקומפוסט הערימה אצלי היא על פני הקרקע ולא בבור או בקומפוסטר שיכבה ראשונה מעל הקרקע בערך בעובי של 10 ס"מ אני בונה מפסולת גזם גסה (ענפים עד עובי 1 ס"מ) בסיס כזה לערימה עוזר לניקוז ומונע יצירה של כיסים אנאירוביים(כךנמנע ריח רע בערימה) על הבסיס הזה אני שופך כסחת דשא ועליה שכבה של זבל עופות (למי שאין יכול פשוט לדשן בדשן עשיר בחנקו למי שיש עופות נוי הרוויח בגדול)!! ) שכבה כזו יכולה להיות בעובי של 30 ס"מ עליה עורמים עוד פעם גזם גס לאוורור וכן הלאה אני מוסיף שתי שכבות חדשות כל שבוע בהתחלה נראה שהערימה גדולה מאוד אך תוך שבועיים(בקיץ(השכבות התחתונות מתחילות לקרוס תחת משקל העליונות ועקב תהליך הפירוק ואז ניתן להוסיף חומר חדש מלמעלה את הערימה משקה מתז שמחובר למערכת ההשקיה הכללית (זמן ההשקיה שעה בשבוע) יש לזכור שככל שהערימה גדולה יותר התנאים השוררים בה יציבים יותר והפירוק טוב יותר(אצלי היא מגיע בשיאה לנפח של 500 ליטר) בשלב כל שהוא כשאני רואה שהחומר בתחתית הערימה מפורק אני פשוט חופר בערימה ומוציא את החומר המוכן ואת השכבה מעליו אני דוחס מטה ועליה שם חומר חדש,אפשר גם להפוך את הערימה ולתת לה להבשיל עוד שבוע שבועיים כשיוצרים ערימה חדשה כדאי לפזר בין השכבות מעט קומפוסט מהערימה הקודמת שמכילה תרבית של חיידקים מפרקים לא לרסס את הערימה בחומרים כימיים כדי לעודד התישבות של חרקים מפרקים טחביות וכדוריות שעוזרים לאוורור הערימה ולפירוק מהיר יותר( אני עושה את התהליך כבר עשר שנים ולא נתקלתי בשום בעיות עם המפרקים האלה הן מבחינת נזק לגינה והן מבחינת פלישה לבית הם פשוט נשארים בערימת הקומפוסט ועושים את עבודתם נאמנה) לערימת קומפוסט מבשילה לא אמורים להיות ריחות לוואי חריפים אלא ריח של אדמה "עובדת" כמו ריח של אדמת עלים לאחר מספר ימי גשם זו אינדיקציה טובה לכך שהערימה בנויה כמו שצריך קומפוסט מוכן צריך להיות חום כהה עד שחור פריך ולח,אם הקומפוסט בוצי מידי יש ליבש את הערימה מספר שבועות או להפוך אותה