צריך עזרה :/בבקשה..

[ThE CoLbStEr1]

צריך עזרה :/בבקשה..

מישהו אולי יכול למצוא לי קצת מידע על הטופוגרפיה של אזור השרון?!:/ בבקשה..

 

[shagam11]

../images/Emo26.gif בבקשה

השרון, מאפיינים פיסיים אזור השרון נמצא במישור החוף המרכזי. גבולותיו: הר הכרמל ונחל תנינים בצפון, נחל ירקון בדרום, הרי שומרון במזרח. אורכו מגיע ל-50 ק"מ, שטחו ל-710 קמ"ר. אזור השרון מתחלק ל-3 רצועות אורך והם: במערב – שלושה רכסי כורכר מקבילים בכיוון צפון-דרום ומקבילים אל החוף. בין הרכסים ישנם עמקים, בהם עוברים הכבישים ומסילת הברזל, בחלק מן העמקים היו בעבר ביצות. במרכז – גבעות חול אדום (חמרה) המגיעות לגובה 50-90 מ'. החול גרם לסתימת הנחלים והטייתם, חסימת המעבר של הנחלים לים והניקוז הגרוע של המקומות הנמוכים יצרו ביצות. במזרח – הרצועה במזרח קרויה בשם "המרזבה" (או מישור פנימי), יש בה קרקעות סחף פוריות שמקורן מהרי השומרון. אקלים – ים-תיכוני (סובטרופי). טמפרטורות ממוזגות (קירבה לים), היעדר קרה (כמעט לחלוטין). קרקעות חמרה – קרקע חקלאית טובה (פרי הדר), אדמות סחף שיצרו ביצות. מקורות המים – אקויפר החוף (מי תהום)- אופק מי תהום גבוה, אם זאת השרון אינו עשיר במקורות מים. תפרוסת היישובים וגורמיה (במאה ה-20) בתחילת המאה רוב היישובים הערביים נמצאו ברצועה המזרחית בגלל איכותה ולא היה שם כל יישוב יהודי, ביתר הרצועות (הנ"ל) היו מעט יישובים בכלל ויהודיים בפרט. באזור הביצות לא היו יישובים כלל. ברצועה המזרחית היו קרקעות פוריות, מעיינות וחומרי בנייה (אבני גיר מהרי השומרון), נגישות טובה דרך הים ובזכותו גם אקלים נוח. לאחר קום המדינה הייתה ברצועה המזרחית תנופת התיישבות והוקמו 29 יישובים יהודיים, בזכות אותם תנאים, הוקמו מס' מושבות, קיבוצים ומושבים. ברצועה המרכזית והמערבית היו מעט מאוד יישובים בתחילת המאה. אין מקורות מים, אין קרקע חקלאית ואין דרכים, עקב החולות והביצות. לכן הקרקעות באזור היו הרבה יותר זמינות ליהודים, ואומנם נעשו שם רכישות מסיביות. בשנת 1946 כבר היו באזור 45 יישובים יהודיים ורק 5 יישובים ערביים, ובשנות ה-60 היו כבר 57 ישובים יהודיים. הדבר התאפשר כתוצאה מפיתוח טכנולוגי שאפשר את ייבוש הביצות והכשרת הקרקעות לחקלאות ללא הביצות, התאפשרה גם סלילת כבישים, חלק מהיישובים הערביים ננטשו במלחמת השחרור. תמורות רבים מן היישובים בשרון היו מושבות: הרצליה, חדרה, רעננה, נתניה, כפר-סבא, קדימה, אבן יהודה. המושבות עברו תהליך של עיור, האוכלוסייה ביישובים חקלאיים עברה לתעסוקות עירוניות. הקיבוצים והמושבות עברו גם הם שינויים בעיקר בתחום התעסוקה, בזכות הטכנולוגיה הצטמצם מס' החקלאים הנדרש ולכן חיפשו מקורות תעסוקה חלופיים: תעשייה ותיירות. כל הקיבוצים הקימו מפעלי תיירות ומסחר: געש, שפיים וכו'. מפעלי תעשייה רבים הוקמו בקיבוצים. דוגמאות: שדות ים- בניין, רהיטים. רמת הכובש- פלסטיק וגומי. עינת- מזון. אייל- מוצרי חשמל, אופטיקה. גן שמואל- מזון, משתלות. שפיים- פלסטיק וגומי, כימיקלים. תופעת "היוממות" (עבודה בעיר) – מעבר מהמושבות לשעבר אל הערים הגדולות יותר בשרון צברה תאוצה, עקב התפתחות התעשייה והשירותים. מבחינה חקלאית ידוע השרון כאזור גידול ענף ההדרים בארץ (אקלים נוח, תבליט מישורי, מי תהום, קירבה לנמלים). ענף זה ידע עליות ומורדות. עקב ריבוי האוכלוסייה והתפתחותה של התעשייה באזור תהליך העיור התחזק, הערים גדלו והתרחבו על חשבון שטחים חקלאיים. קרקעות חקלאיות הוסבו לבינוי (ענף ההדרים נדד דרומה לנגב הצפוני). מכאן: השרון מגוון מאוד כיום מבחינת צורות היישוב ואופיים. לצד היישובים החקלאיים, העוסקים במשק מעורב (מטעים, רפת, לול), קיימים כפרים ערביים גדולים במזרח של השרון (טייבה, קלנסווה, טירה), בצד מושבות חקלאיות שהפכו ליישובים עירוניים – הוד-השרון, כפר-סבא, רעננה. קיימות ערי תעשייה כגון: פתח-תקווה, נתניה וכן ערי קיט כגון הרצליה ונתניה.

 

[ThE CoLbStEr1]

תודה רבה רבה )