הדרקון האפל
New member
צריך להמשיך
הלכתי אם משפחתי לקניות, בסוף כרגיל הלכנו לשתות קפה. בדקנו שהכל כשר בהשגחת הבד"צ ובנחת התישבנו. בטלוויזיה סיפרו על פיגוע שהיה באיזה בית מלון, אבי קילל את הערבים אבל סופו של דבר נרגע. עמדנו לצאת מהבית קפה, ראיתי מישהו מתקרב לכניסה, השומרים אמרו לו לעצור לבדיקת ביטחון, אבי ואמי כבר יצאו אני עמדתי לצאת, אותו איש הכניס את ידו לתוך התיק שלו, עשה תנועה של משיכה אם היד בתוך התיק. פתאום שמעתי בום גדול, נפלתי לרצפה, שמעתי צעקות. איבדתי את חוש הזמן שלי, הגיעו כל מיני אנשים. שמו את הורי בארון קבורה. הורי אינם עוד! רצו להשכיב אותי באיזה מכונית ולחבוש אותי. לא רציתי. התחלתי לרוץ לאיפה שעני מביטות, רצתי ורצתי. נפלתי. התעוררתי, זה היה לילה בלי ירח, התיישבתי על המדרכה, ניגבתי אם חולצתי את הדם אשר היה על פני. ניסיתי לשחזר בזיכרוני את מה שקרה, לא הצלחתי. לא זכרתי מה שמי, אחרי שהסתובבתי קצת ראיתי תמונות שלי ומתחתן כתוב נעדר. שאלתי אנשים איפה המשטרה. הגעתי למשטרה, נכנסתי, מייד כל מיני אנשים התחילו לשאול אותי כל מיני שאלות, לא הבנתי את השאלות שלהם, אמרתי ששכחתי הכל, לקחו אותי לאיזה אדם, הוא ניסה להזכיר לי את הכל. אחרי כמה ימים הוא נכנע, אמר שזה בלתי אפשרי, והתחיל פשוט לספר לי מי ומה אני. הבנתי שאני אדם רגיל ופשוט, שאלתי אותו למה עושים ממני סיפור כל כך גדול. הוא השפיל את מבטו, והתחי לספר לי על הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אחרי כמה שעות של סיפור, חזרתי אל שאלתי: למה עושים ממני עניין כל כך גדול, ראיתי דמעות זולגות מעיניו, הוא סיפור לי על זה שהורי מתו, ואיך הם מתו, הוא הבטיח שיעזרו לי, ושהוא אהיה לי במקום משפחה. אמרתי שאני צריך לשירותים. ישבתי על האסלה והעברתי את כל מה שהוא אמר לי בראשי. פרצתי בבכי, אין עוד טעם לחיי, אין עוד טעם לקיום בכלל, אין סיבה לחיות במקום כל כך אכזר, שבו הורגים את הורייך סתם כך. האיש שהבטיח שהוא אהיה לי משפחה סיפר לי שהייתי יהודי מאמין. איך יש אלוהים? אם היה אלוהים הוא לא היה מביא להורי למות ככה, הוא לא היה משאיר אותי לבד, הוא לא היה מביא לחיות לאנשים כמו זה שהרג את הורי. אין עוד טעם לחיים שלי. דפקתי את הראש שלי בקיר, זרם לי דם מהאף, דפקתי את ראשי הפעם בברז, ירקתי כמה שיניים, ואחרי זה עוד כמה, דפקתי הפעם את ראשי בכיור, זרם לי דם מהמצח, היה צליל של משהו נסדק, ירקתי עוד שן. הכנסתי את ראשי לאסלה, החזקתי אותו שם כמה זמן, התחיל להיגמר לי האוויר, חשבתי להוציא את הראש מהאסלה, לא! אין טעם לחיי, המשכתי להחזיק אותו שם, התעלפתי. מצאתי את עצמי יושן באיזה בית ענקי, התיישבתי על מיתתי, התקרב עלי אדם אחד. סוף סוף התעוררת, כבר הרבה זמן שכולם מדברים על הדרך שבא מתתה, כל כך משפיל. עניתי, דרך משפילה למות לחיים מסכנים. אצל כולנו החיים מסכנים, אבל אתה צריך לשמור על הכבוד של עצמך. לפני מי לשמור על הכבוד שלי? מפני, ומפני כל שאר האנשים שאי פעם מתו. אבל אם כולם מתו אז איך כולם נמצאים כאן? זה מקום שאליו באים המתים. איך הם באים לפה? משתגרים... אלוהים זורק את כולם לכאן. מין פח זבל כזה. אבל אין אלוהים! יש אלוהים... אז למה הוא גרם להורי למות והשאיר אותי לבד? אני הרי האמנתי בו אתה מבין, זה שיש אלוהים לא אומר שאלוהים טוב. מה? כן, כן. איך זה? ככה זה... אבל בתנ"ך כתוב עליו רק דברים טובים. יש הבדל בין מה שאלוהים מייצג בדת לבין מה שהוא באמת. אז אתה אומר שכל מה שכתוב בתנ"ך זה שטויות? כן אנשים המציאו את זה. אז מה אלוהים באמת? הוא סדיסט, הוא נהנה מהסבל שלכם. אז אתה אומר שהוא יצר הכל רק כדי שנסבול? כן, ואתם היהודים זה היצורים שהוא הכי אוהב להתעלל בהם אז למה תמיד ניצלנו? כדי שהוא ימשיך ליהנות מלהתעלל בכם בעתיד חתיכת סדיסט! כן כן, ושמתה לב למה הוא מדמה אתכם? למה? לעכבישים. איך? גם הם שרדו כל הזמן, גם בהם הוא נורא אוהב להתעלל. אז אתה אומר שחייו של יצור נמדדים באיך שאלוהים ניהנה מהתעללות בהם? כן. אז מה המשמעות בחיים? למה שלא ייקחו כולם ויתאבדו בבת אחת? כי צריך להמשיך במאבק, בו... אתה מבין כל פעם שמת אדם שמח זה גורם לו סבל. כלומר אם אתה מת שמח כאילו שניצחת אותו. כן, וגם באיזה שלב נמאס לו להתעלל במשהו ואז הוא יעבור למשהו אחר. ואז אפשר להיות מאושר? כן. אז למה עדיין לא נמאס לו מיהודים ומעכבישים? אתם נורא "מעניינים", אבל בסופו של דבר ימאס לו גם ממכם. אז תקופות השקט זה הזמנים שנימאס לו מאתנו? כן, ובשביל תקופות השקט האלה שווה לסבול את התעללויות שלו. בסופו של דבר ימאס לו מהעולם הזה סופית, ואז הוא יעזוב אותו, ויבנה עולם אחר, ואז גם זה ימאס לו, וילך ויבנה עולם אחר וגם זה ימאס לו וכך אין ספור פעמים. וכשהוא יעזוב את העולם שלך, אנחנו נחזור עליו, ונוכל להתפתח, ונגיעה לעולם שתמיד שאפנו עליו. נוכל להגיע לעולם זה! רק צריך להמשיך במאבק! ולא להיכנע! עדיין לא הבנתי, אז למה שכולנו לא נתאבד ואז נחזור לעולם בלעדיו? זה פשוט, עם כולנו נתאבד הוא יחזיר את כולנו ואז אהיה לו שוב ממש כיף להתעלל בנו, וכל הזמן שעבר עד עכשיו פשוט לא ישפיעה. הבנתי, צריך להמשיך במאבק באלוהים! למען העולם שתמיד שאפנו להגיע עליו!
הלכתי אם משפחתי לקניות, בסוף כרגיל הלכנו לשתות קפה. בדקנו שהכל כשר בהשגחת הבד"צ ובנחת התישבנו. בטלוויזיה סיפרו על פיגוע שהיה באיזה בית מלון, אבי קילל את הערבים אבל סופו של דבר נרגע. עמדנו לצאת מהבית קפה, ראיתי מישהו מתקרב לכניסה, השומרים אמרו לו לעצור לבדיקת ביטחון, אבי ואמי כבר יצאו אני עמדתי לצאת, אותו איש הכניס את ידו לתוך התיק שלו, עשה תנועה של משיכה אם היד בתוך התיק. פתאום שמעתי בום גדול, נפלתי לרצפה, שמעתי צעקות. איבדתי את חוש הזמן שלי, הגיעו כל מיני אנשים. שמו את הורי בארון קבורה. הורי אינם עוד! רצו להשכיב אותי באיזה מכונית ולחבוש אותי. לא רציתי. התחלתי לרוץ לאיפה שעני מביטות, רצתי ורצתי. נפלתי. התעוררתי, זה היה לילה בלי ירח, התיישבתי על המדרכה, ניגבתי אם חולצתי את הדם אשר היה על פני. ניסיתי לשחזר בזיכרוני את מה שקרה, לא הצלחתי. לא זכרתי מה שמי, אחרי שהסתובבתי קצת ראיתי תמונות שלי ומתחתן כתוב נעדר. שאלתי אנשים איפה המשטרה. הגעתי למשטרה, נכנסתי, מייד כל מיני אנשים התחילו לשאול אותי כל מיני שאלות, לא הבנתי את השאלות שלהם, אמרתי ששכחתי הכל, לקחו אותי לאיזה אדם, הוא ניסה להזכיר לי את הכל. אחרי כמה ימים הוא נכנע, אמר שזה בלתי אפשרי, והתחיל פשוט לספר לי מי ומה אני. הבנתי שאני אדם רגיל ופשוט, שאלתי אותו למה עושים ממני סיפור כל כך גדול. הוא השפיל את מבטו, והתחי לספר לי על הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אחרי כמה שעות של סיפור, חזרתי אל שאלתי: למה עושים ממני עניין כל כך גדול, ראיתי דמעות זולגות מעיניו, הוא סיפור לי על זה שהורי מתו, ואיך הם מתו, הוא הבטיח שיעזרו לי, ושהוא אהיה לי במקום משפחה. אמרתי שאני צריך לשירותים. ישבתי על האסלה והעברתי את כל מה שהוא אמר לי בראשי. פרצתי בבכי, אין עוד טעם לחיי, אין עוד טעם לקיום בכלל, אין סיבה לחיות במקום כל כך אכזר, שבו הורגים את הורייך סתם כך. האיש שהבטיח שהוא אהיה לי משפחה סיפר לי שהייתי יהודי מאמין. איך יש אלוהים? אם היה אלוהים הוא לא היה מביא להורי למות ככה, הוא לא היה משאיר אותי לבד, הוא לא היה מביא לחיות לאנשים כמו זה שהרג את הורי. אין עוד טעם לחיים שלי. דפקתי את הראש שלי בקיר, זרם לי דם מהאף, דפקתי את ראשי הפעם בברז, ירקתי כמה שיניים, ואחרי זה עוד כמה, דפקתי הפעם את ראשי בכיור, זרם לי דם מהמצח, היה צליל של משהו נסדק, ירקתי עוד שן. הכנסתי את ראשי לאסלה, החזקתי אותו שם כמה זמן, התחיל להיגמר לי האוויר, חשבתי להוציא את הראש מהאסלה, לא! אין טעם לחיי, המשכתי להחזיק אותו שם, התעלפתי. מצאתי את עצמי יושן באיזה בית ענקי, התיישבתי על מיתתי, התקרב עלי אדם אחד. סוף סוף התעוררת, כבר הרבה זמן שכולם מדברים על הדרך שבא מתתה, כל כך משפיל. עניתי, דרך משפילה למות לחיים מסכנים. אצל כולנו החיים מסכנים, אבל אתה צריך לשמור על הכבוד של עצמך. לפני מי לשמור על הכבוד שלי? מפני, ומפני כל שאר האנשים שאי פעם מתו. אבל אם כולם מתו אז איך כולם נמצאים כאן? זה מקום שאליו באים המתים. איך הם באים לפה? משתגרים... אלוהים זורק את כולם לכאן. מין פח זבל כזה. אבל אין אלוהים! יש אלוהים... אז למה הוא גרם להורי למות והשאיר אותי לבד? אני הרי האמנתי בו אתה מבין, זה שיש אלוהים לא אומר שאלוהים טוב. מה? כן, כן. איך זה? ככה זה... אבל בתנ"ך כתוב עליו רק דברים טובים. יש הבדל בין מה שאלוהים מייצג בדת לבין מה שהוא באמת. אז אתה אומר שכל מה שכתוב בתנ"ך זה שטויות? כן אנשים המציאו את זה. אז מה אלוהים באמת? הוא סדיסט, הוא נהנה מהסבל שלכם. אז אתה אומר שהוא יצר הכל רק כדי שנסבול? כן, ואתם היהודים זה היצורים שהוא הכי אוהב להתעלל בהם אז למה תמיד ניצלנו? כדי שהוא ימשיך ליהנות מלהתעלל בכם בעתיד חתיכת סדיסט! כן כן, ושמתה לב למה הוא מדמה אתכם? למה? לעכבישים. איך? גם הם שרדו כל הזמן, גם בהם הוא נורא אוהב להתעלל. אז אתה אומר שחייו של יצור נמדדים באיך שאלוהים ניהנה מהתעללות בהם? כן. אז מה המשמעות בחיים? למה שלא ייקחו כולם ויתאבדו בבת אחת? כי צריך להמשיך במאבק, בו... אתה מבין כל פעם שמת אדם שמח זה גורם לו סבל. כלומר אם אתה מת שמח כאילו שניצחת אותו. כן, וגם באיזה שלב נמאס לו להתעלל במשהו ואז הוא יעבור למשהו אחר. ואז אפשר להיות מאושר? כן. אז למה עדיין לא נמאס לו מיהודים ומעכבישים? אתם נורא "מעניינים", אבל בסופו של דבר ימאס לו גם ממכם. אז תקופות השקט זה הזמנים שנימאס לו מאתנו? כן, ובשביל תקופות השקט האלה שווה לסבול את התעללויות שלו. בסופו של דבר ימאס לו מהעולם הזה סופית, ואז הוא יעזוב אותו, ויבנה עולם אחר, ואז גם זה ימאס לו, וילך ויבנה עולם אחר וגם זה ימאס לו וכך אין ספור פעמים. וכשהוא יעזוב את העולם שלך, אנחנו נחזור עליו, ונוכל להתפתח, ונגיעה לעולם שתמיד שאפנו עליו. נוכל להגיע לעולם זה! רק צריך להמשיך במאבק! ולא להיכנע! עדיין לא הבנתי, אז למה שכולנו לא נתאבד ואז נחזור לעולם בלעדיו? זה פשוט, עם כולנו נתאבד הוא יחזיר את כולנו ואז אהיה לו שוב ממש כיף להתעלל בנו, וכל הזמן שעבר עד עכשיו פשוט לא ישפיעה. הבנתי, צריך להמשיך במאבק באלוהים! למען העולם שתמיד שאפנו להגיע עליו!
