צריך להוציא קצת.

[juggernaut]

צריך להוציא קצת.

אני יודע שלכתוב על זה לא יעזור...אבל..אני צריך להוציא. קצת. משהו. אז...לא ידעתי שזה יכול לקרות. שחודשיים וקצת אחרי הפרידה הגדולה מבחורה שהייתי איתה כמעט 5 שנים - אפגוש אותך. בהתחלה בכלל לא נתתי לזה סיכוי. ידענו שיש פערים בינינו ושהסיכוי שיקרה משהו רציני הוא קטן. אז יצאנו. והיה כל כך טוב. מי חשב? את בת 32, אני בן 25. אני לומד לתואר ואת כבר אחרי את רוצה להתמסד כבר ומשפחה וילדים ולי יש עוד 3 שנים לזה, כי לא אביא ילדים עד שלא אסיים את התואר. ובכל זאת, זה קרה. התחברנו בצורה לא הגיונית ההתאמה הייתה מעבר לכל הציפיות. היה לנו כל כך טוב. ניסינו לזרום ולא לחשוב על העתיד וכל פעם שהנושא עלה היינו חייבים לדבר עליו. כל הלילות שלנו היו מדהימים, כל השיחות, ההרגשה שמצאתי סופסוף משהו את הדבר הזה שכותבים עליו בשירים שמספרים עליו סיפורים שאנשים מתים בגללו מצאתי את זה. במקום הכי לא סביר בעולם, מצאתי את זה. אמרתי לך שאני יכול להתחתן, אבל אין שום סיכוי שאביא ילדים עד שלא אסיים את התואר. אמרתי לך שזה לא אחראי, וזה לא בסדר. וכאב לך וכאב לי ועכשיו...אני לא מאמין כמה רע לי. הרגשתי איתך כל כך נכון כל כך אמיתי וגם את איתי וכשזה נגמר..בכינו. היה לנו רע. "זה הדבר הנכון לעשות." אמרנו והאמנו ואז שלחת לי סמס, אתמול בלילה וכתבת "מדהים, איך 'הדבר הנכון לעשות' מרגיש כל כך לא נכון." ואנחנו לא ילדים. זאת לא התאהבות רגעית או קראש סתמי. זאת לא הפעם הראשונה של כל אחד מאיתנו... ולצערי זאת גם לא הפעם האחרונה. לא סתם קפצנו ולא סתם רצנו, זה היה פשוט הגיוני ואמיתי ולא צפוי ועכשיו, כשזה נגמר... אין לי מושג מה לעשות. :X

 

[לימור 3880]

מוכר, כ"כ מוכר...

הייתי בקשר כזה, חוויתי, ואני יודעת שלא נכנסים למשהו כזה בלי להיות מודעים לכל. אם מודעים - לא נפרדים, דבקים בהחלטות המשותפות, חיים את הרגע. אם לא מודעים - זה ייגמר כואב. לא ברור לי למה נפרדתם בעצם.

 

[juggernaut]

אממ

נשארו לי 3 וחצי שנים לסיים את הלימודים לא רציתי לחשוב על ילדים לפני זה, זה פשוט לא אחראי היא בשלב שבו היא רוצה את זה כבר רוצה מאוד היא אמרה שכל עוד היא לבד(והיא יצאה להמון דייטים לפני, באמת. והיא התאכזבה מכולם ודחתה כמעט את כולם בשנתיים וחצי האחרונות.) היא בסדר אבל ברגע שהיא במערכת יחסים היא מרגישה שהיא רוצה את זה, שיש לה המון לתת. ואני מבין את זה, אבל אני לא יכול לתת לה את מה שהיא רוצה לא כרגע כי אני לא רוצה להביא ילדים כל עוד לא סיימתי את התואר. זה יהיה לא אחראי מבחינתי. זה לא שהיא *עכשיו* רצתה ילדים אבל היא לא רוצה לחכות 3 וחצי שנים, והיא בגיל קריטי וכל זה... :/ זה פשוט רע.

 

[לימור 3880]

אז היא הבעיה, וחבל.

מראש היא ידעה שאת נמצא במקום אחר ממנה כרגע, הבהרת את זה, הבעת מחוייבות, הבעת נכונות... היא היתה צריכה להמנע מהקשר הזה כשמראש ידעה שהיא מתקדמת בחייה מעבר למה שאתה מוכן לתת וחבל. אני מבינה גם אותה, אבל בתור אחת שכבר היתה בקשר כזה ( בחור צעיר בכמה שנים טובות ) אני יודעת שזה מצריך לגמרי תיאום מנטלי בחיים, אחרת זה לא יפעל. כל שנשאר לי לומר לך זה פשוט ללמוד מהקשר, לקחת את כל הטוב, ופשוט להביט קדימה.

 

[juggernaut]

ברור לי.

גם לה היה ברור לאורך כל הדרך אבל, החיבור היה כל כך נכון וטוב, שלא יכלנו להתעלם. היא קיוותה שאצליח לראות את הדברים כמוה ואני קיוויתי הפוך :/

 

[מקסים אמיתי]

לא

אכנס פה יותר מדי לעומק כייש פה המון נקודות משיקות כמו באחד הקשרים שלי בעבר רק אומר יש פה 2 שאלות, חשוב עם עצמך הן לא שאלות של לחשוב כמה דקות ולענות..: על סמך מה החלטת אתה כי להתחתן ולהביא ילדים בשלב בו אתה נמצא אינו דבר אחראי? האם אין כלל ומולם לא היו אנשים במצב דומה לשלך רק שלהם יש גם זוגיות וילדים והם סיימו (אולי לקח להם קצת יותר זמן) את התואר ? חוץמזה כל הכבוד שלא משכת את הבחורה כי אני הייתי במצב השני רק שהבחורה לא היתה כנה כמוך. זיכרו: לעולם לא נוכל לדעת כיצד עלולות המילים שלנו להשפיע על אחרים.

http://www.youtube.com/watch?v=hAX2ku9ifEs עם כל הגעגוע לחיבוק, לחיוך ולשיחה, כשבצד השני, אין גם צורך וגם רצון אמיתי בחיבור, לא משנה מה נעשה, זה לא יעבוד!

 

[juggernaut]

כי אני לומד לתואר כרגע.

אין לי זמן לעבוד משרה מלאה ולהוציא ציונים מספיק טובים כדי להצליח בתואר. ובלי קשר אני בן 25 אני לא יכול להבטיח שאהיה מוכן להביא ילדים בגיל 26 כשאני בעצמי מרגיש עדין קצת כמו ילד. היה לי קשה לגור לבד שפשוט חזרתי לגור אצל ההורים כדי לחסוך כסף, כי זה היה בלתי אפשרי להמשיך ללמוד ולהצליח ולגור לבד... אני לא יכול לעשות את זה כרגע.

 

[מקסים אמיתי]

שוב

כל אלו תרוצים. שמעתי אותם בהקשר אחר. בעוד 10 שנים תסתכל על הכל אחרת. בעוד 15 שנים שוב תראה עוד זויות. חשוב עוד על השאלות, התשובות הן בשבילך. בהצלחה.

 

[juggernaut]

תירוצים?

אני לא יכול להתחייב לילדים אני לא יכול להתחייב לכלום לא נראה לי שזה תירוץ. אם להתחייב לילדים מרגיש לי לא נכון, אז אני לא צריך לעשות את זה. עזוב תירוץ, זה לא מה שאני רוצה. נקודה.

 

[מקסים אמיתי]

העיקר

שאתה שלם עם ההחלטה שלך. זיכרו: לעולם לא נוכל לדעת כיצד עלולות המילים שלנו להשפיע על אחרים.

http://www.youtube.com/watch?v=hAX2ku9ifEs עם כל הגעגוע לחיבוק, לחיוך ולשיחה, כשבצד השני, אין גם צורך וגם רצון אמיתי בחיבור, לא משנה מה נעשה, זה לא יעבוד!

 

[Megie]

קיבלת את הזווית ראיה של לימור ואני מאוד מסכימה איתה.. תקח מזה את מה שלמדת ופשוט תמשיך הלאה.. איך שלא מסתכלים, חייבים לפעול גם עם הראש, לפעמים הרגש לא מספיק והמציאות גוברת עליו. יש הרבה דברים שהיינו מעדיפים לבחור רק כי הם עושים לנו טוב (כמו למשל פשוט לעבוד מבלי להתאמץ וללמוד) אבל בחשיבה רציונלית-קדימה..אנחנו מבינים ויודעים שזה לא הגיוני.. גם פה, זה ברור שאתם רוצים להיות יחד וזה עושה לכם טוב.. אבל יש מציאות ובאותה מציאות אתם מתנגשים האחד בשניה אז כנראה שעדיף שלא.. תיהיו חזקים.

 

[sweetjane1982]

גם בגיל 35 אפשר להיכנס להיריון.

 

[juggernaut]

נכון

 

[juggernaut]

המשך:

אבל היא לא רוצה לחכות ואני לא רוצה להתחייב ולהבטיח לה שזה מה שיקרה עוד 3 וחצי שנים אני לא חושב שזה בסדר להתחייב למשהו כזה

 

[sweetjane1982]

אתה צודק

 

[Danielle28]

אני חושבת ששניכם מאוד חזקים ואמיצים

שנתתם לעצמכם את הספייס לחוות, להרגיש ולהנות אחד מהשנייה ושאתם גם יודעים להסתכל על המציאות מתי שצריך להתפקס קצת ולהודות שצריך להמשיך הלאה. זה נורא עצוב, אבל כל פעם שמתחיל להיות לך קשה, הייתי ממליצה לך לנסות להסתכל על הטווח הרחוק ולהתחזק בכך שזו הייתה הבחירה הנכונה.... למרות שגם להיות קצת עצוב זה בסדר ואפילו נכון בעיני.... אבל לא יותר מדי זמן.... כל עוד אתה נשאר נאמן לגישה הזו שלך ועושה רושם שמאוד כן .... אז באמת כך עדיף כך את מה שלמדת על עצמך ובכלל מהקשר.... וכשתהייה מוכן... תמשיך בכיף הלאה

 

[Danielle28]

אמממ כתבתי את התשובה הזאת כשכמעט

נרדמתי על המחשב... אולי נסחפתי...... משום שנראה שאתה עדיין צריך לעכל את הדברים קח את הזמן ולדעתי אתה עושה נכון שאתה נאמן לתחושות ולאמנות שלך

 

[juggernaut]

לא נסחפת.

באמת מה שהכי עוזר לי זה פשוט להסתכל קדימה ולהבין שזה לא היה עובד ושטוב שזה הסתיים. תודה

 

[daoli]

דווקא יש לי הרגשה שיש לך מושג מה לעשות

אתה בחרת בלימודים לא? אז לך על זה עם כל הלב שלך, בלי להביט לאחור. מי יודע, אולי יגיע יום בעוד שלוש שנים ששוב תיפגשו והפעם התיזמון יהייה נכון לשניכם. אולי תפגוש מישהי חדשה שתהייה עוד יותר מושלמת בשבילך.

 

[michalb20]

סליחה על הקלישאה

אבל לפעמים דווקא כשאוהבים צריך לשחרר למרות כל הכאב שבדבר, אני מאמינה שכל דבר שקורה יש סיבה ובאמת שהכל לטובה. אני חושבת שהצעד שעשיתם הוא חכם, יש פער די משמעותי בין אישה בת 32 לבין בחור בין 25, נכון שיש סיפורים יוצאים מן הכלל אבל אתה לא יכול לספק לה את הצרכים שלה, היא מחפשת מישהו להקים איתו בית ולהביא ילדים, אני כמעט בגילך ואני ממש לא רואה את עצמי מביאה ילדים עכשיו, גם אני כמוך עדיין לומדת ואיפשהו עדיין מרגישה כמו ילדה, אני לא רואה את עצמי יוצאת עכשיו עם מישהו בן 32 שרוצה עכשיו חתונה וילדים, זה גם לא רק הקטע של לסיים את התואר, יש עוד דברים שאני רוצה לחוות לפני שאני מתחתנת ומביאה ילדים, אני מאמינה שצריך להיות מוכנים מבחינה נפשית לחתונה וילדים, כי זה לא רק החתונה, זה לחיות עם בן הזוג ל-40 שנים הקרובות. אמנם מעולם לא הייתי בקשר כזה, אבל נראה שזה היה באמת הדבר הנכון לעשות, הייתי ממליצה לך להתמקד בלימודים ובכלל לנסות להנות מהחיים כמה שיותר, אולי תמצא אהבה גדולה ומתאימה הרבה יותר