צריך יעוץ

באסטר1

New member
צריך יעוץ

הכרתי מישהי והתאהבנו אחד בשני תוך שבועיים סך הכל היא גרה בחו''ל בחופשה אצל אמא שלה הייתה אמורה לחזור יום ראשון לפני יומיים אמא שלה עברה תאונת דרכים ושברה 2 צלעות ו2 רגליים עכשיו היא לא יכולה לבוא לארץ בתאריך שנקבע והיא צריכה להשאר , דברנו ואמרתי לה שאחכה לה , במסתבר היא אמרה בערך משהו כמו 10 ימים שישכירו לה אחות צמודה כל החברות שלה לא רואות פה שאלה בכלל הן אומרות לה להשאר כמה חודשים אבא שלה אומר לה להשאר שם הרבה זמן גם רק אני והיא מבינים מה זה יכול לעשות הזמן הזה אני לא מסוגל לדבר איתה בהתכתבות רק שאני חושב עליה כל שניה רק קם ורוצה לדבר איתה ולחזור לישון ככה כל יום כל הזמן היא כנ''ל לחכות עכשיו כמה חודשים זה משהו שאני נפשית לא מסוגל לתת לעצמי , זה להיות בדאון זה לא לרצות לצאת לא לרצות לחיות תחיים אני יודע שאני לא אוכל לחכות 4 חודש רק לחשוב עליה , ואני יודע שאני לא יכול לנתק קשר ולהגיד לעצמי טוב עוד 4 חודש אם היא תדבר איתי ואני ארצה אז למה לא , כי אני יודע שאני אנתק אותה לגמרי מהראש ומהלב וזה לא יהיה קל גם כן. אבא שלה ביטל לה את הכרטיס טיסה של יום ראשון שהיא לא תברח , ואני לא מבין למה כולאים אותה היא ילדה גדולה בת 22 יכולה להחליט לבד אבא שלה מחפש לה כרטיס לטווח רחוק והיא לא רוצה לדבר איתו בגלל זה , היא רבה עם חברות שלה עלי אני לא יודע מה האמא אומרת על זה אבל חברה שלה שדברה איתי אומרת שהיא מאוד תעלב אם היא תעזוב אותה עכשיו. אני ממש לא יודע מה לעשות , אני בצבא עדין ולא יכול לנסוע אליה יש עצות? אופציות? מה לעשות?
 

chenby

New member
חמוד

אתה צעיר אבל אני אגיד את זה בכל זאת. צא מהסרט של עצמך, אמא שלה היא הדבר הכי חשוב כרגע כמה זמן שזה יקח. מה אתה חושב דברים כאלו קורים סתם? או שתחכה קצת ותראה מה קורה, או שתשחרר ותכיר מישהי חדשה. יש מצב שאם לא היה את הלחץ של עוד שבועיים היא טסה חזרה, אז זה לא היה כזה רומנטי ומתפתח בקצב שלו ואולי לא היית כל כך מאוהב תוך שבועיים, כלומר אולי הנסיבות עוזרות למצב להראות דרמתי יותר ממה שהוא. בוא נגיד כזה דבר, אם היא בארץ - כשאמא שלה פצועה, בגלל מישהו שהיא הכירה שבועיים, ויקרה משהו לאמא שלה , ובהמשך גם היחסים האלו יגמרו, היא לעולם לא תסלח לעצמה. איתך תמיד יהיה סיכוי שמתישהו יהיה זמן להפגש ואם זה יצליח אחלה ואם לא אז לא. אבל כרגע, אמא שלה חשובה יותר. אני בעד שתהיה לצידה כמה שיותר.
 
סע

תקשיב זה שאתה בצבא לא מונע ממך מלנסוע אלייה...אני אומרת חכה שבועיים תראה מה קורה מה האינטנסיביות של הקשר- אם נשאר ככה אז סע
 
דבר עם המפקד

תסביר לו מה הסיבה..(זה לאחר שיעברו שבועיים..שתהיה סיבה). אולי ייתמזל מזלך
 

רפסודיה

New member
תרגיע

מבינה שכמה חודשים של המתנה נראים לך כעת כמו סוף העולם ומכשול שאינך יכול לעבור אבל למעשה הכול עניין של החלטה שלך איך להתייחס לעניין. אתה חייב להבחין כאן בין מה שבתחום שלך ומה שאינו, במיוחד כאשר רק הכרתם ולא מדובר בקשר בין אנשים שנמצאים אחד בתוך חיי השני הרבה זמן. בכל מקרה הבחירה האם להשאר עם אמה היא החלטה שלה בלבד. אם אתה מסוגל להיות חבר טוב באמת, תרגיע את התשוקה שלך לפגוש אותה מהר מהר ותן לה את כל המרחב להחליט אם לחזור או לא.
 
קצת נסחפת..

הבן שלי בן 5 ויודע לדחות סיפוקים בצורה יותר בוגרת ממך! אז נכון שאתה נורא נורא נורא רוצה, אבל תצטרך לקבל את זה שלפעמים יש דברים יותר חשובים ומהותיים מהרצון שלך (למשל אמא חולה). יש סקייפ, מסנג'ר, טלפון, תתגבר.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
עכשיו אני מבין למה את מתחילה כל פעם מחדש ../images/Emo8.gif

זה בגלל הדעות הקדומות האלה.
נסי פעם להשתחרר מהן, ותראי שההתחלה הבאה תהיה כבר האחרונה
 
אני דווקא

בונה על ההתחלה הנוכחית
לאחרונה נתקלתי באיש אחד, מאד יקר לי, שסבל מדימום בחלק הימני קדמי של המוח. מתסבר שהחלק הזה אחראי, בין השאר, על העכבות. תחשוב על זה, מבוגר שמאבד את העכבות שלו... האמת? מחזה קצת מביך. פתאום הוא אומר כל מה שכולנו חושבים ולא מעזים לומר בגלל בושה, מבוכה, "פוליטיקלי קורקט"... גם הקטע של דחיית סיפוקים פתאום לא היה קיים. הכל - כאן ועכשיו. אז אני לא באמת חושבת שיש הבדל בין גברים ונשים בנושא זה, אבל אני חושבת שהרצון שלנו לקבל סיפוקים מיידיים קיים ולא משתנה. מה שמשתנה זה היכולת שלנו לשדר לסביבה את מה שהיא מצפה: איפוק, ושליטה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
בהצלחה עם החדש! ../images/Emo69.gif

ודרך אגב, כמו שחוסר יכולת לדחות סיפוקים הוא בעיה, גם עודף דחיית סיפוקים הוא לא פחות בעייתי. ואני לא בטוח איזה מהשניים גרוע יותר.
 
עודף

יכול להעיד על חוסר במוטיבציה לנסות להשיג את הסיפוק, חששות מחוסר יכולת, בטחון עצמי, עצלנות, חוסר אנרגיה כן. לא עושה חשק. ותודה.
 

czar

New member
את המופלא ממך אל תחקור

אני חושב כל הרקע המשפחתי לא רלוונטי לא כאן ולא בכלל. אתה צריך להחליט איך אתה בתוך כל בליל ההתרחשיות מסביב ואני אישית אומר לך שאתה נשמע כמו ילדון מאוהב שאיבד שליטה וצריך סטירה בכדי להתעורר. תתבגר.
 
למעלה