כל המורים הערים שאני מכיר מימי בודהה ועד ימינו כולם מדברים על אושר אמיתי שקיים ולא רק כ"צרכים ותשוקות והמילוי שלהם" כפי שאתה טוען... אז סבבה אתה מדבר על חוויה מסויימת אבל אתה מתחיל ב"יש כאלו שמדברים על אושר" מאיפה אתה יודע מה "הם" חווים ?
שכשאין מחשבות
אין כאן דבר מבלבד אושר אמיתי
כלומר שכל ה"דבר הזה" - החיים - החוויה - החלום - איך שתכנה את זה
זה אושר, זה מאושר כי זה מודע לעצמו, זה פשוט מאושר להיות עצמו... אלא אם כן יש אמונה ב"אני" ואז כל הדבר הזה מתחלק ל"אני" מול ה"עולם" - נפרדות - וזה כבר לא אושר... זה כבר כל הסבל...
זה הרבה יותר פשוט ממה שאתה מתאר לעצמך
