הרשות נתונה מראש ../images/Emo13.gif
לא אמרתי מעולם שאין מקום לשאלות, ההיפך הוא הנכון -
כתבתי במפורש שהצבת שאלות כדי לתת כיוון מתאים לטיפול, כדי להבין טוב יותר את הדברים או כדי להמחיש נקודה מסוימת, זה מצוין. הבעתי התנגדות בעיקר למה שיצר אצלי תחושה של ניחושים בכיוונים שונים, אולי בגלל שרמה כזאת של פרטניות צריכה להתבצע בכל מקרה בזמן ביקור אצל מטפל, ובגלל שלפני שמחליטים על הטיפול כדאי לדעת יותר על ההיסטוריה של המטופל, על אורח חייו וכדומה - ואני לא בטוח (אולי אני טועה) שכאן הוא המקום לכך. אני כמובן לא מתייחס כרגע לפופיק כזה או אחר, אלא מדבר באופן כללי. אני חושב שישנה נקודת מוצא שעליה כולנו הסכמנו - בסופו של דבר, טיפול חייב להיות אישי ולא וירטואלי. אני גם מאמין שרובנו כאן מסכימים על כך שאירועים גופניים משתקפים בנפש ושאירועים נפשיים משתקפים בגוף. מתוך הסכמות אלה, נוכל לשאול שאלות כלליות שיצביעו על הכיוון ויאפשרו לנו להציע לשואל דרך פעולה הולמת; לדוגמה, לפנות למטפל הוליסטי. אני מזכיר שוב - על סמך ההסכמה השניה, אנחנו יכולים להניח שמאורע רגשי בא לידי ביטוי בסימפטום גופני. אבחון טיבם של המאורע הרגשי ושל הסימפטום הפיסי מאד משמעותי, כמובן, לקביעת סוג הטיפול המתאים ביותר, אולם האם באמת הפורום הוא המקום לשאלה פרטנית (שלא לדבר על רצף שאלות כאלה) בנוגע לפרידה מקרוב משפחה לאחרונה, למשל? ייתכן מאד שאת מרגישה ששאלות כאלה
בפורום הן לגיטימיות ואף הכרחיות, וגם השואל עצמו חפץ ששאלות ותשובות ברמת רזולוציה כה אינטימית יתפרסמו לעיני כל, ואז באמת אין כל בעיה, והדיון אף תורם. אישית, גם אם השאלה נשלחת בשם משתמש שאינו חושף דבר על בעליו, לא הייתי מרגיש מאד נוח לשאול שאלות מסוג זה (במסרים - אולי כן), אבל זה רק אני, עם החרדה המוגזמת לפרטיותם של אחרים. כיוון ש-
chcago הצהיר שהוא מעוניין בכך - לא נותר לי אלא לאחל לחייל בהצלחה בהמשך דרכו.