אני לא חושב ככה...
כל אחד אומר: אני רק רוצה לעבור את השלב שאני בו עכשיו, אח"כ כבר נסתדר. בסה"כ כל השלבים עד לסיום המלווה (עוד כמה ימים) היו די מתסכלים, כולל השיעורי נהיגה, שהייתי בשיעור 25 בלי טסט פנימי, ואפילו בלי דיבורים על זה - ומה יהיה - ואני רוצה טסט - ודי כבר שיעשו לי טסט - אחרי נצח, שיעור 35 עשיתי טסט ויצאתי עם רשיון. ואז יופי, הלך לי מצוין! אני יודע שעברתי! רגע אולי לא עברתי? עברתי? ועשיתי מבחן סיום קורס בפסיכומטרי - וכל המבחן חשבתי על הטסט, וכשגמרתי 5 דקות לפני סוף הזמן של הפרק התלבטתי אם לצאת מהמבחן לכמה דקות האלה או לחכות עד 6. אחרי נצח, ב6, התקשרתי, והתבשרתי שעברתי. יופי!!! יאללה נחזור הביתה ניקח תרשיון ונחרוש על האוטו. כאמור חזרנו הביתה, אך אין רשיון. המורה: "אני אביא לך אותו עוד 3 ימים". כל שעה דקות מסתכלים על התאריך. לראות אם כבר עברו ה3 ימים. אחרי נצח, 3 ימים, קיבלתי רשיון. לנהוג!!! אה רגע צריך מלווה. לחכות עכשיו עד שאמא תחזור (הבנתם ת'קטע עם הנצח אז נוותר על זה מעכשיו). מחכים מחכים מחכים, מגיעה. לנהוג!!! אה רגע צריך לשלם. טוב נהגנו סבבה, אבל לא היה כמו שציפיתי. טוב נו, אמא נמצאת ליד. חכו שאני אנהג לבד, אז זה יהיה כיף אמיתי! ואז לחכות חודשיים, עם הרגשה של חצי שנה. אחרי שבועיים הייתי בטוח שעומד להיגמר המלווה, הסתכלתי על התאריך, ולא... עברו רק שבועיים. והאמת? יש לי עוד 4 ימים, בהם צרותי כעשיר יראו לי גדולות מצרות כל האנשים. עד לקבלת הרשיון. טוב סיפור ארוך אפשר להתחיל לקרוא מפה (או שסגרתם תהודעה כבר אז לא חשוב) בקיצור זה נראה לך ככה כי אתה רוצה לעבור טסט. אחרי זה תאמין לי שתדאג. אנשים יגידו שיש לך צרות של אנשים. לא עשית עוד טסט. הם רוצים לעשות טסט אבל אין להם תאוריה. אחרים יגידו טסט תאוריה השביתה היא רק זמנית. אני צריך להיות במצב שיגישו אותי לטסט. ואחרים יגידו שהם צריכים כסף להתחיל ללמוד. לכל אחד יש את הצרות שלו, ואחרי לימוד נהיגה, אף אחד לא יוצא עשיר.
