צרות עם צרחות.... ועוד שאלות
שלום לכולם, אני אב לילדה מדהימה שלאחרונה אובחנה עם PDD.
בשלב הנוכחי אני עוד מעכל את העניין, מנסה לומר לעצמי שהיא תצליח להשתלב במערכת הרגילה
(לפני חודשיים הכנסנו אותה לגן רגיל וחוץ מהעובדה שהיא לא מתקשרת עם הילדים האחרים - היא אומרת מילים בודדות בינתיים - היא נהנית שם, הגננות מתות עליה. איתנו היא מתקשרת - לא עם מילים אבל היא יודעת להעביר בדיוק מה היא רוצה, אם היא שמחה / עצובה וכו').
העניין הוא שבתקופה האחרונה ובמיוחד מאז שנולד לה אח קטן, יש לה רגרסיה רצינית.
הנושא של הדיבור והמוטוריקה העדינה הוא בעיה, אבל דבר נוסף הוא הצרחות.
כל דבר שלא מוצא חן בעיניה - היא צורחת.
אז נכון שברוב המקרים זה עובד לה (קצת קשה לנו לשמוע אותה צורחת לאורך זמן), ואם אנחנו מסיחים את דעתה לפעמים היא שוכחת מזה.
הבעיה שבדר"כ היא חוזרת לצרחות, ולא פעם זה מגיע להתקפי צרחות היסטריים.
אנחנו לא ממש יודעים איך להתמודד עם זה - ולכן בשלב הזה די נכנעים לה.
(בימים האחרונים יש לה שלשולים וגזים - היא מתעוררת באמצע הלילה ואחרי שאנחנו מחליפים לה היא צורחת וצורחת עד שאנחנו שמים אותה איתנו במיטה ואז היא נרגעת ונרדמת איתנו).
למישהו יש רעיון מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם זה? עם ילד רגיל הייתי אולי נוקט קו יותר תקיף ברגע שהצרחה הראשונה הייתה מגיעה ומבהיר לו שצרחות זה לא מקובל / מפסיק לשחק איתו כדי שיבין שצרחות לא יעזרו לו, אבל כאן אני לא יודע אם זה לא יגרום יותר נזק.
שאלה נוספת - איך אפשר לעזור לה לדבר? וגם איך אני עוזר לה עם המוטוריקה העדינה?
שלום לכולם, אני אב לילדה מדהימה שלאחרונה אובחנה עם PDD.
בשלב הנוכחי אני עוד מעכל את העניין, מנסה לומר לעצמי שהיא תצליח להשתלב במערכת הרגילה
(לפני חודשיים הכנסנו אותה לגן רגיל וחוץ מהעובדה שהיא לא מתקשרת עם הילדים האחרים - היא אומרת מילים בודדות בינתיים - היא נהנית שם, הגננות מתות עליה. איתנו היא מתקשרת - לא עם מילים אבל היא יודעת להעביר בדיוק מה היא רוצה, אם היא שמחה / עצובה וכו').
העניין הוא שבתקופה האחרונה ובמיוחד מאז שנולד לה אח קטן, יש לה רגרסיה רצינית.
הנושא של הדיבור והמוטוריקה העדינה הוא בעיה, אבל דבר נוסף הוא הצרחות.
כל דבר שלא מוצא חן בעיניה - היא צורחת.
אז נכון שברוב המקרים זה עובד לה (קצת קשה לנו לשמוע אותה צורחת לאורך זמן), ואם אנחנו מסיחים את דעתה לפעמים היא שוכחת מזה.
הבעיה שבדר"כ היא חוזרת לצרחות, ולא פעם זה מגיע להתקפי צרחות היסטריים.
אנחנו לא ממש יודעים איך להתמודד עם זה - ולכן בשלב הזה די נכנעים לה.
(בימים האחרונים יש לה שלשולים וגזים - היא מתעוררת באמצע הלילה ואחרי שאנחנו מחליפים לה היא צורחת וצורחת עד שאנחנו שמים אותה איתנו במיטה ואז היא נרגעת ונרדמת איתנו).
למישהו יש רעיון מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם זה? עם ילד רגיל הייתי אולי נוקט קו יותר תקיף ברגע שהצרחה הראשונה הייתה מגיעה ומבהיר לו שצרחות זה לא מקובל / מפסיק לשחק איתו כדי שיבין שצרחות לא יעזרו לו, אבל כאן אני לא יודע אם זה לא יגרום יותר נזק.
שאלה נוספת - איך אפשר לעזור לה לדבר? וגם איך אני עוזר לה עם המוטוריקה העדינה?
