צרות עם ה' הידיעה

[sprung monkey]

צרות עם ה' הידיעה

אני כותב מאמר שעושה שימוש במונח "נייר ערך צמוד מדד".
תוכלו לומר לי מה הדרך הנכונה להוסיף את ה' הידיעה למונח. כל האפשרויות להלן צורמות לי לאוזן:

נייר הערך צמוד המדד
נייר הערך הצמוד מדד
נייר הערך צמוד מדד
נייר ערך הצמוד מדד
נייר ערך צמוד המדד
הנייר הערך הצמוד המדד (סתאםם ...

)

תודה רבה

 

[trilliane]

האפשרות הראשונה

יש כאן שני צמדי סמיכויות, הראשון הוא שם עצם והשני תואר ולכן צריכה להיות ביניהם התאמה ביידוע (כלומר, שניהם מיודעים או לא מיודעים). בצירוף סמיכות מיודע רק הסומך (המילה השנייה בצירוף או האחרונה ברצף סמיכויות) ולכן כאן בכל צמד מיודעת המילה השנייה – "הערך" ו"המדד".

 

[sprung monkey]

SHINEY. תודה רבה!

 

[יאקים]

גם אני גורס כגרסת טריליאן, אלא ש...

אם אתה מרבה להשתמש במונח זה בכתבה ארוכה, ואתה מעדיף להימנע מסרבול-יתר,
ניתן להשתמש בר"ת, ללדוגמה ניעצ"מ ולהוסיף בפעם הראשונה את משמעות הביטוי
בין סוגריים (נייר-ערך צמוד מדד), ואז ניתן להשתמש במקרה שמבקשים ליידע את הביטוי
הארוך הזה בה"א היידוע לפניו, לדוגמה הניעצ"מ.
ואני מבין שמדובר בשם עצם ביחיד, כי במקרה של ריבוי, עלולה להתעורר בעיה נוספת.
בעניין זה ראוי להזכיר את הביטויים ני"ע ואג"ח - האם מדובר בניירות ערך בו בנייר-ערך,
וכן באיגרת חוב או באיגרות חוב....
כאילו חסרות לנו בעיות עם מה שקורה בדרום, באיראן, בדוח המבקר, במלחמות הגנרלים ואיפה לא....

 

[sprung monkey]

תודה על התגובה

כפי בציינת, השימוש בראשי תיבות הוא בעייתי, כי ברוב המקרים ההתייחסות היא אכן בלשון רבים (ניירות הערך צמודי המדד).

אגב, לא אמורים לכתוב "אגרת חוב" ללא י'?

 

[יאקים]

כמה הערות בתגובה על תגובתך:

ראשית, איגרת בדומה לחיגרת, עיוורת, אילמת - תמיד ביו"ד, ביחיד, ברבים וגם בנטייה.
שנית, ניתן להתגבר על השימוש בצורת הרבים ע"י הוספת סיומת ִים או וֹת.
לדוגמה ניעצ"מ הניעצ"מים. זו בררת מחדל, כמובן, כדי להימנע מסרבול-יתר, כאמור.
אבל תמיד נתונה בידך האפשרות להשתמש לא בצורה המקוצרת, דהיינו ניירות הערך צמודי המדד.

ואם מדובר באג"ח, לדוגמה, מתייחסים לביטוי הזה במוספי הכלכלה כמו למין זכר:
האג"ח האטרקטיבי בשוק הוא/הנו; האג"חים מסוכנים ועוד....

 

[מיכי 10]

רק עכשיו שמתי לב,

וגם אני בחרתי ללא שום ספק ב"נייר הערך צְמוד המדד", אם כי לא הייתי מביאה את הנימוקים לכך.
אלא כותבת רק מתוך "תחושת הלשון", שהיא בד"כ המדריכה הטובה ביותר בעיני כמי ששפת האם שלה עברית.