ואז אתה נאלץ להאמין שמשהו "נראה" כך ולא אחרת על סמך תחושות מסויימות שלך שעברו אישוש מסוים.למשל תיאוריות מדעיות מסויימות,אנו מאמינים שהן נכונות,איננו יודעים זאת בוודאות.אנו רואים חלקים מהמציאות באמצעות ניסויים ומנסים לבנות באמצעות החלקים הללו "תמונה שלמה".כמו שעושים פאזל,מנסים לבנות מסגרת ואז לשבץ את החלקים,אבל לא תמיד החלקים מתאימים. לעיתים אתה עיוור ואתה לא יודע שאתה עיוור ואז האמונה שלך מתבססת על סמך מה שנדמה לך שאתה יודע ורואה.במידה ומשהו סותר את האמונה שלך,אתה ממשיך להאמין באותה אמונה,רק מצדיק אותה באופן אחר,זה מכונה רציונליזציה.כאשר כל הרציונליזציות נגמרות האדם מוצא שאין הוא ממש יודע איך "לאכול" את המציאות הזאת המקיפה אותו מכל עבר.אפשר לכנות זאת אמונה מכנית.האמונה המכנית היא גורם משמעותי לסבל לעיתים,משום שהיא מתבססת על אשלייה ובכל אופן היא מאוד חד מימדית,נטולת חיים,נטולת מקור עמוק. אז אולי אין ברירה אלא לחיות עם אמונות(שלעיתים הן תיאוריות כאלה או אחרות),אולם גם אז להיות עם היד על הדופק,כי תמיד תימצאנה אמונות שתשרתנה את החיים בצורה יותר טובה מאלו שאנו אוחזים בהן בצורה כל כך אווילית לעיתים וממשיכים לצדק את אווילותנו בדרכים שונות.אתה למשל מאמין במשפט "איש באמונתנו יחיה",אולם המשפט הזה,למרות שהוא מתאר "מציאות" מסויימת,עדיין אינו יכול להצדיק היאחזות באמונה בקרב אנשים הדורשים אחר האמת.. לכן,יש אמונות מקדמות ויש אמונות מנוונות ובכל מקרה אמונה היא טובה כל עוד היא מצמצמת לך את מערך האמונות,כי ככל שאתה מאמין יותר,אתה יודע פחות ואמונה טובה היא כזאת שתאפשר לך להגיע גם למצב שבו אתה מאמין פחות ויודע יותר,על עצמך ועל העולם ואז אתה אולי מגיע למצב שבו באמת יש לך אמונה במשהו,אבל זה לא משהו משתנה,תלוי זמן ואופנה,זה לא משהו שכלתני,תועלתני,מכני,אלא נצחי.משהו שיש בו מעבר לשכל הרגיל,רגש עמוק מאוד. ובכלל,הנה עוד משפט: "פתי מאמין לכל דבר,לחתול ולעכבר"...איך זה מסתדר עם "איש באמונתו יחיה"?.יחיה אולי כן,השאלה אלו חיים?באיזו איכות,באיזו רמה של חיות?Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.