צפיות מחברים
כבר הרבה זמן שאני מאוכזב מאנשים. אני תחבר די מהר למישהו מסוים. אבל תוך זמן קצר מבין שאני מצפה מחבר יותר ממה שהצד השני בכלל חושב לתת. זה מתחיל בספרי לימוד שמסתירים ממני. הרצאות העשרה שאותו חבר מספר רק לאנשים אחרים. יציאות שאותו חבר נהג להזמין אותי ועכשיו כבר לא. לא מחזיר טלפונים/סמסים שאני שולח. אני מנסה ליצור חברים חדשים. אבל הדבר חזר גם בעבר. עכשיו זו דוגמא מבין כמה שחוויתי כבר. חברים שהחשבתי לטובים, אכזבו אותי כמה וכמה פעמים. זה מתחיל מחוסר הקשבה, חוסר עניין. תמיד מספריפ ומשתפים. לא שואלים. לא מתעניינים מה קורה איתי. אציין שאין לי הרבה חברים. אני מרגיש שאני רוצה חברים. שאני רוצה למלא את החיים שלי ביותר פעליות. אבל כל פעם שאני מתאכזב מאנשים, אני מנסה לקחת צעד אחורה. לראות איך אני יכול לעשות דברים לבד. בחג האחרון אפילו יצאתי פעם ראשונה לבד למסיבה. קול בראש אומר להחליק, לעבור הלאה. אבל אני מרגיש שאני כופה את עצמי על אנשים- כי אם הם לא מזמינים אותי או לא שואלים לשלומי- איזה מן חברים אלה? אני נפגע מהאנשים האלה יותר מכל איש אחר- כי אני אוהב אותם וסומך עליהם. מצפה מהם. מה לעשות? איך לסמוך פחות? איך לזרום יותר? או אולי לא להתפשר על עקרונות וכל האנשים שפגשתי הם לא באמת חברים, אלא סתם מכרים. מצידי- להמשיך ביחס חם ואוהב? או לנסות לצנן? להפחית התלהבות מאנשים?
כבר הרבה זמן שאני מאוכזב מאנשים. אני תחבר די מהר למישהו מסוים. אבל תוך זמן קצר מבין שאני מצפה מחבר יותר ממה שהצד השני בכלל חושב לתת. זה מתחיל בספרי לימוד שמסתירים ממני. הרצאות העשרה שאותו חבר מספר רק לאנשים אחרים. יציאות שאותו חבר נהג להזמין אותי ועכשיו כבר לא. לא מחזיר טלפונים/סמסים שאני שולח. אני מנסה ליצור חברים חדשים. אבל הדבר חזר גם בעבר. עכשיו זו דוגמא מבין כמה שחוויתי כבר. חברים שהחשבתי לטובים, אכזבו אותי כמה וכמה פעמים. זה מתחיל מחוסר הקשבה, חוסר עניין. תמיד מספריפ ומשתפים. לא שואלים. לא מתעניינים מה קורה איתי. אציין שאין לי הרבה חברים. אני מרגיש שאני רוצה חברים. שאני רוצה למלא את החיים שלי ביותר פעליות. אבל כל פעם שאני מתאכזב מאנשים, אני מנסה לקחת צעד אחורה. לראות איך אני יכול לעשות דברים לבד. בחג האחרון אפילו יצאתי פעם ראשונה לבד למסיבה. קול בראש אומר להחליק, לעבור הלאה. אבל אני מרגיש שאני כופה את עצמי על אנשים- כי אם הם לא מזמינים אותי או לא שואלים לשלומי- איזה מן חברים אלה? אני נפגע מהאנשים האלה יותר מכל איש אחר- כי אני אוהב אותם וסומך עליהם. מצפה מהם. מה לעשות? איך לסמוך פחות? איך לזרום יותר? או אולי לא להתפשר על עקרונות וכל האנשים שפגשתי הם לא באמת חברים, אלא סתם מכרים. מצידי- להמשיך ביחס חם ואוהב? או לנסות לצנן? להפחית התלהבות מאנשים?