צפור הנפש המשך..........
בתןף הגוף עמוק עמוק שוכנת לה הנפש איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת. ועוד אף פעם, אף פעם לא נולד אדם שלא היתה לו נפש. כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים ואינה עוזבת אותנו- אף לא פעם אחת- כל עוד אנו חיים. בדומה לאויר,אותו נושא האדם מרגע הולדתו ועד לרגע מותו. ודאי גם תרצו לדעת ממה עשויה צפור הנפש. אה, זה דוקא פשוט מאוד: היא עשויה מגרות מגרות מגרות אלה אי אפשר לפתוח סתם כך, כי כל מגרה נעולה במפתח המתאים רק לה! וצפור הנפש, היא היחידה היכולה לפתוח את מגרותיה. כיצד? זה זה פשוט מאוד: הרגלה השניה. צפור הנפש עומדת על רגל אחת, וברגל השניה-המקופלת בשעת מנוחה מתחת לבטנה- היא מסובבת את מפתח המגרה אותה היא רוצה לפתוח, מושכת בידית,וכל מה שנמצא בתוכה יוצא לחפשי אל תוך הגוף. ומכיון שאין דבר אותו אנו מרגישיפ שאין לו מגרה, יש המון מגרות לצפור הנפש. יש מגרה לשמחה ויש מגרה לעצב יש מגרה לקנאה ומגרה לתקוה יש מגרה לאכזבה ומגרה ליאוש יש מגרה לסבלנות ויש מגרה לעצבנות יש מגרה לשנאה יש מגרה לכעס ומגרה לפנוק. מגרה לעצלנות ומגרה לריקנות ומגרה לעצלנות ומגרה לריקנות ומגרה לסודות הכי כמוסים, זוהי מגרה שאותה כמעט שלא פותחים. ויש עוד מגרות אתם יכולים להוסיף בעצמכם כל מה שאתם רוצים. לפעמים יכול האם לבחור לעצמו ולסמן לצפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח ולפעמים זוהי הצפור שמחליטה בשבילו למשל: הוא רוצה לשתוק ומורה לצפור לפתוח את מגרת השתיקה, אבל היא על דעת עצמה פותחת לו את מגרת הדבור והוא מדבר ומדבר מבלי לרצות. או דוגמה אחרת:הוא מבקש להאזין בסבלנות- ואילו היא פותחת לו את מגרת העצבנות הגורמת לו להתעצבן. ןקורה שהוא מקנא בלי להתכוון כלל. וקורה שהוא מקלקל כשהוא רוצה לעזור כי צפור הנפש היא לא תמיד צפור ממשמעת ועושה לו לפעמים צרות........... כאן אפשר להבין,שכל אדם שונה מחברו בגלל צפור הנפש אשר בתוכו. צפור שפותחת מדי בוקר את מגרת השמחה, השמחה נישפכת ממנה אל תוך גופו והאדם שלה שמח. ואלו צפור שפותחת לו את מגרת הכעס, הכעס נשפך ממנה ומשתלט עליו כליל. ועד שהצפור אינה סוגרת בחזרה אין הוא מפסיק לכעוס. יש צפור שרע לה פותחת מגרות לא נעימות צפור שטוב לה בוחרת במגרות שעושות טוב ומה שהכי חשוב-זה להאזין היטב לצפור. כי קורה שצפור הנפש קוראת לנו,ואנו לא שומעים. חבל,היא רוצה לספר לנו על עצמנו. היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגרות שבתוכה. יש מי ששומע אותה לעיתים קרובות יש מי ששומע אותה לעיתים רחוקות ויש מי ששומע אותה רק פעם אחת בחיים....... לכן כדאי, אולי מאחר בלילה כששקט סביב, להקשיב לצפור הנפש שבתוכנו, עמוק עמוק בתוך הגוף.
בתןף הגוף עמוק עמוק שוכנת לה הנפש איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת. ועוד אף פעם, אף פעם לא נולד אדם שלא היתה לו נפש. כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים ואינה עוזבת אותנו- אף לא פעם אחת- כל עוד אנו חיים. בדומה לאויר,אותו נושא האדם מרגע הולדתו ועד לרגע מותו. ודאי גם תרצו לדעת ממה עשויה צפור הנפש. אה, זה דוקא פשוט מאוד: היא עשויה מגרות מגרות מגרות אלה אי אפשר לפתוח סתם כך, כי כל מגרה נעולה במפתח המתאים רק לה! וצפור הנפש, היא היחידה היכולה לפתוח את מגרותיה. כיצד? זה זה פשוט מאוד: הרגלה השניה. צפור הנפש עומדת על רגל אחת, וברגל השניה-המקופלת בשעת מנוחה מתחת לבטנה- היא מסובבת את מפתח המגרה אותה היא רוצה לפתוח, מושכת בידית,וכל מה שנמצא בתוכה יוצא לחפשי אל תוך הגוף. ומכיון שאין דבר אותו אנו מרגישיפ שאין לו מגרה, יש המון מגרות לצפור הנפש. יש מגרה לשמחה ויש מגרה לעצב יש מגרה לקנאה ומגרה לתקוה יש מגרה לאכזבה ומגרה ליאוש יש מגרה לסבלנות ויש מגרה לעצבנות יש מגרה לשנאה יש מגרה לכעס ומגרה לפנוק. מגרה לעצלנות ומגרה לריקנות ומגרה לעצלנות ומגרה לריקנות ומגרה לסודות הכי כמוסים, זוהי מגרה שאותה כמעט שלא פותחים. ויש עוד מגרות אתם יכולים להוסיף בעצמכם כל מה שאתם רוצים. לפעמים יכול האם לבחור לעצמו ולסמן לצפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח ולפעמים זוהי הצפור שמחליטה בשבילו למשל: הוא רוצה לשתוק ומורה לצפור לפתוח את מגרת השתיקה, אבל היא על דעת עצמה פותחת לו את מגרת הדבור והוא מדבר ומדבר מבלי לרצות. או דוגמה אחרת:הוא מבקש להאזין בסבלנות- ואילו היא פותחת לו את מגרת העצבנות הגורמת לו להתעצבן. ןקורה שהוא מקנא בלי להתכוון כלל. וקורה שהוא מקלקל כשהוא רוצה לעזור כי צפור הנפש היא לא תמיד צפור ממשמעת ועושה לו לפעמים צרות........... כאן אפשר להבין,שכל אדם שונה מחברו בגלל צפור הנפש אשר בתוכו. צפור שפותחת מדי בוקר את מגרת השמחה, השמחה נישפכת ממנה אל תוך גופו והאדם שלה שמח. ואלו צפור שפותחת לו את מגרת הכעס, הכעס נשפך ממנה ומשתלט עליו כליל. ועד שהצפור אינה סוגרת בחזרה אין הוא מפסיק לכעוס. יש צפור שרע לה פותחת מגרות לא נעימות צפור שטוב לה בוחרת במגרות שעושות טוב ומה שהכי חשוב-זה להאזין היטב לצפור. כי קורה שצפור הנפש קוראת לנו,ואנו לא שומעים. חבל,היא רוצה לספר לנו על עצמנו. היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגרות שבתוכה. יש מי ששומע אותה לעיתים קרובות יש מי ששומע אותה לעיתים רחוקות ויש מי ששומע אותה רק פעם אחת בחיים....... לכן כדאי, אולי מאחר בלילה כששקט סביב, להקשיב לצפור הנפש שבתוכנו, עמוק עמוק בתוך הגוף.