מחזקות? ממש לא.
אני, לצורך העניין, עד היום לא נכנסת לקסטרו ולא קונה בארומה. אני לא צמחונית, לא פעילה בשום תנועה לשוויון חברתי ולא מנסה להדיח אף אחד. אני, כצרכנית בודדה, לא יכולה להפיל או פגוע בחברה בסדר גודל כמו ארומה או קסטרו, ועל כן- התרומה המינימלית שלי, היא להדיר רגליים ממקומות אלו והיא בגדר הצהרה אישית ולא חרם גורף של מאות אנשים (למרות שגם אנשים שאני מכירה, "מחרימים" באופן פסיבי, כשהם הולכים איתי ואני לא מוכנה להכנס לקסטרו או ארומה ומן הסתם- הם לא נכנסים איתי). אני מרגישה יותר טוב עם עצמי שאני לא תורמת שקל אחד לארגון שהורג שפנים בעודם בחיים או מממן משכורת של "ארי" גזען. זה קשור אלי ואלי בלבד ולאופן שבו אני בוחרת להביע את מחאתי. אל-על לא יראו אותי באף אחד מהמטוסים שלהם כל זמן שיש לי אלטרנטיבה, ללא קשר לחרדים, פשוט כי הם חברה מזעזעת (ואגב, אני ממש, אבל ממש לא מסכימה עם הטענה של החרדים, כי אין שום סיבה שממני, כאזרחית אשר אמורה להיות שוות זכויות, תמנע האופציה לטוס בשבת בגלל אוכלוסיה שמלכתחילה לא טסה בשבת...אבל זה סיפור אחר ולא נראה יל שהפורום זה המקום לדון בו...), ככה שפה אין לי מקום למחאה. אגב, אני מבטיחה לך שגם לבעל עסק קטן שמחרימים אותו- כואב בכיס. אף בעל עסק לא סוגר עסק בגלל חודש חלש וגם לא בגלל חודשים אלא רק אחרי קופה מסויימת (ובזמן הזה מצטברים חובות לספקים, לשותפים, לעובדים, בד"כ לעסקים חדשים יש הלוואות מכל הכיוונים...), שלא לדבר על זה שכשסוגרים עסק, לא נועלים את הדלת ואומרים שלום- אלא מדובר בתהליך הרבה יותר מורכב. אז אולי בעצם, אותו בעל עסק קטן, שהיה רגיל להרוויח 10K בחודש, להוציא 5K על משכורות ועוד 4K לספקים (במקרה הטוב), פתאום יתחיל להיות חייב, יכיר את הוצל"פ מבפנים, יראה איך נראים מסדרונות ביה"ד לעבודה, יפנים את העובדה שגם אם סגר א העסק החובות עדיין נושפים בעורפו, יבין מה ההשלכות של הביטוי "פשיטת רגל" ויכלב הרבה מאוד חסכונות בתשלום לעו"ד מצאי דם(ותאמין לי- הם בפירוש צמאי דם
) וכו'- אולי ילמד לפעם הבאה. ואם הוא לא ילמד, אולי השכן שלו ילמד. וזה שלידו. אני לא חושבת שמישהו פה חושב שחרם כזה יוביל למהפכה, משל "והיכה המלפפון את הגנן", אבל צרך להתחיל מאיפשהו- כל אחד בארבע אמותיו, בחלקת האלוהים הקטנה שלו.