צניחה חופשית
לאחר מס שנות חברות ומגורים משותפים באה ממני הצעת נישואים מקורית במיוחד-בצניחה חופשית (שאגב תועדה רבות בתקשורת) לחופה נכנסנו בצעד בוטח ומאוהבים. היום 5 שנים אחרי באה נחיתת האונס? זה החל לפני שנה עת נולד בננו היקר לאחר המתנה דיי ארוכה לחסידה. בהריון עצמו למרות שתדירות הסקס פחתה-הקשר עם אישתי היה עמוק ואמיץ ביותר. יותר מאיפעם אולי. שיחות עמוקות,הרעפתי מסאגים ורפלקסולוגיה(זה גם מקצועי),צלמתיה מכל זווית שתראה כמה יפתה בעיניי לעיניין-מאז הלידה תדירות הסקס ירדה פלאים לפעם בחודש ויותר כשמקיימים סקס צורחת "וואו שכחתי כמה טוב" ובפועל שבועות עד הפעם הבאה. זה לא רק הסקס-ישנים גב אל גב או רואים-בוהים במרקע-כזרים בקושי מדברים ברובד אישי-עמוק או מריצים צחוקים. מתפקדים יותר כהורים ולא כזוג. יש לציין שאני עוזר לה המון עם הבייבי-אין הרבה אבות שלמרות יום עבודה קמים בכיף 4 פעמים בלילה להביאו לציצי היא-אשתי מקבלת המון עזרה מ2 הסבתות שתמיד שמחות לשמור עליו. היא סטודנטית פול טיים בתחום תובעני-כך שממש לא כלואה בבית. משך חודשים ארוכים זעקתי אליה "אני מתגעגע אלייך!!! איפה את?"-ולשווא אינה מבינה שאילו לא מילות אהבה אלא מילות כאב!!! מרגיש כקבצן שמבקש פירורי אהבה ,כצמח נובל שמייחל והתייאש מלקבל מים! לאחרונה אני מרגיש בעל כורחי איך אט אט הגעגוע הופך לתסכול כעס עויינות וציניות. אני עצמי עובר תקופה לא קלה-עבודה-ומשתדל לא להשליך עליה ממורמר ששמה אותי בעדיפות הכי נמוכה-אחרי הלימודים התינוק הבית החתול וחברותיה. ניסינו לצאת לטיולים קולנוע וכו-עוזר באותו רגע ומתפוגג כבר בחזרה לבית למציאןת. ניסיתי רבות לדובב אותה והיא תמיד טוענת שהעיתוי לא מתאים ולמה אני חופר... למרות שאינני חסיד של פסיכולוגים והיא דווקא כן-בפועל דווקא מיוזמתי התחלנו ללכת לייעוץ זוגי שלא עוזר כלל-אחרי כל פגישה דמעות שלה חיבוק והתרוממות רוח שמתרסקת עוד באותו יום. מאהב לא מאמין שיש לה -ואולי אני תמים..היא אדישה לגמרי לזקפות שלי שהיו מפוארות והיום חפויות ראש... אשמח לעצתכם איך לשפר בעצם להציל הזוגיות שמורכבת מסקס ותקשורת? בתודה חמה מראש
לאחר מס שנות חברות ומגורים משותפים באה ממני הצעת נישואים מקורית במיוחד-בצניחה חופשית (שאגב תועדה רבות בתקשורת) לחופה נכנסנו בצעד בוטח ומאוהבים. היום 5 שנים אחרי באה נחיתת האונס? זה החל לפני שנה עת נולד בננו היקר לאחר המתנה דיי ארוכה לחסידה. בהריון עצמו למרות שתדירות הסקס פחתה-הקשר עם אישתי היה עמוק ואמיץ ביותר. יותר מאיפעם אולי. שיחות עמוקות,הרעפתי מסאגים ורפלקסולוגיה(זה גם מקצועי),צלמתיה מכל זווית שתראה כמה יפתה בעיניי לעיניין-מאז הלידה תדירות הסקס ירדה פלאים לפעם בחודש ויותר כשמקיימים סקס צורחת "וואו שכחתי כמה טוב" ובפועל שבועות עד הפעם הבאה. זה לא רק הסקס-ישנים גב אל גב או רואים-בוהים במרקע-כזרים בקושי מדברים ברובד אישי-עמוק או מריצים צחוקים. מתפקדים יותר כהורים ולא כזוג. יש לציין שאני עוזר לה המון עם הבייבי-אין הרבה אבות שלמרות יום עבודה קמים בכיף 4 פעמים בלילה להביאו לציצי היא-אשתי מקבלת המון עזרה מ2 הסבתות שתמיד שמחות לשמור עליו. היא סטודנטית פול טיים בתחום תובעני-כך שממש לא כלואה בבית. משך חודשים ארוכים זעקתי אליה "אני מתגעגע אלייך!!! איפה את?"-ולשווא אינה מבינה שאילו לא מילות אהבה אלא מילות כאב!!! מרגיש כקבצן שמבקש פירורי אהבה ,כצמח נובל שמייחל והתייאש מלקבל מים! לאחרונה אני מרגיש בעל כורחי איך אט אט הגעגוע הופך לתסכול כעס עויינות וציניות. אני עצמי עובר תקופה לא קלה-עבודה-ומשתדל לא להשליך עליה ממורמר ששמה אותי בעדיפות הכי נמוכה-אחרי הלימודים התינוק הבית החתול וחברותיה. ניסינו לצאת לטיולים קולנוע וכו-עוזר באותו רגע ומתפוגג כבר בחזרה לבית למציאןת. ניסיתי רבות לדובב אותה והיא תמיד טוענת שהעיתוי לא מתאים ולמה אני חופר... למרות שאינני חסיד של פסיכולוגים והיא דווקא כן-בפועל דווקא מיוזמתי התחלנו ללכת לייעוץ זוגי שלא עוזר כלל-אחרי כל פגישה דמעות שלה חיבוק והתרוממות רוח שמתרסקת עוד באותו יום. מאהב לא מאמין שיש לה -ואולי אני תמים..היא אדישה לגמרי לזקפות שלי שהיו מפוארות והיום חפויות ראש... אשמח לעצתכם איך לשפר בעצם להציל הזוגיות שמורכבת מסקס ותקשורת? בתודה חמה מראש