עד הקצה ומעבר לו
New member
צמרמורת
בוקר קר גשום ואפלולי.
צמרמורות של קור עוברות בי כשעוטה מעליי את המעיל המסורבל והמחמם ששמור לימים כאלה בלבד. יוצאת מהבנין והגשם מטפטף. אוףףףףףף מעלה לראש את כובע הפרווה המצורף למעיל ויוצאת אל מתחת לעננים.
רכב מהבהב בכניסה לבנין ויד שמנופפת ומכוונת אותי אליה. מאמצת את העיניים (מי אמר משקפיים ולא קיבל?) ומנסה לזהות אם זה מכוון אליי.
החיוך הזה... אחחחחח החיוך הזה שלו עם השיניים הבוהקות והשפתיים הדקות מאששות את ההרגשה שלי.
הוא מחכה לי בפתח הבנין ביום הכי סוער, מחמם לי את הלב ומעצים את החיוך שנסוך על פניי.
אי אפשר לנשק אותו עכשיו אבל עושה לו מחווה כזו עם השפתיים כשמתיישבת לצידו.
צמרמורת נעימה של חום והתרגשות עכשיו עוברת בי.
יוצאים לדרך, שטים בין השלוליות העצומות בדרך ומשלימים פערים. זמן רב מידי עבר מאז ישבנו כך בפעם האחרונה.
שמחה לראות אותך, אני אומרת לו ומתכוונת לכל מילה. גם אני התגעגעתי, הוא אומר, מה חשבת שרק את? אוחז בידי מעל ברכיי.
הנסיעה קצרה. קצרה מידי. לא מספיקה לי. לא מספיקה לו. דקות ספורות והגענו.
הגענו והוא חולף על פני הכניסה וממשיך ונכנס לרחוב הקטן הצמוד. נוסע בו ומחפש עמדה נוחה לעצור.
הצמרמורת שבי ממשיכה לחמם. בסתר ליבי רציתי כ״כ שזה יקרה. אור הבוקר לא בא לעזרתנו היום אבל הפינה מספיק פינתית בכדי לשחרר את החגורות ולהתחבר.
הוא מושך אותי אליו ולוחש שלא מסכים לוותר על נשיקה. המשפט עוד לא הסתיים והשפתיים שלו עוטפות את שלי. הלשון חודרת אותן ונפגשת עם שלי. מחול לשונות עמוק בפה שלי ובפה שלו. הבל פה נעים של בוקר מתערבל ומחמם.
הצמרמורת שבגופי הולכת וגוברת. את הלמות הלב אפשר לשמוע גם עם המוסיקה המנגנת ברכב.
הנשיקה חמה ולוהטת. לא משתחררים. מתנשקים בתאווה עצומה עם כל הגעגועים.
הידיים נשלחות בערבוביה, על הגוף המכוסה בשכבות של בגדים ומעיל וצעיף.
הוא לא מוותר ופותח את המעיל, מכניס את ידו החמימה מבעד לפתח הסוודר. מלטף את העור החשוף ומפלס את דרכו אל השד הפנוי. השני צמוד אל גופו.
שולף את השד החוצה ומביט בעיניים פעורות. הפטמה שלך האת, זקורה כ״כ, התגעגעתי אליה ורוכן לנשק אותה. מוצץ אותה בפיו וקולות המציצה מרעישים ומרעידים את הכוס. כל מציצה, כל יניקה, כל ליקוק גורמים לדגדגן שלי לפעום ולהגביר רטיבות.
אני מנשקת את עורפו, מלקקת את תנוך האוזן ונושפת לתוכה. מנשקת את לחיו ומפנה את ראשו אליי, רוצה לנשק אותו, לאכול את פיו.
נשיקה סוערת כזו כבר מזמן לא היתה לי. הצמרמורת הולכת ומתגברת. הזין שלו זקור מבעד לג׳ינס, עומד לקרוע את הבד העבה.
מתנשקים מתלטפים מתמזמזים ומתחרמנים כמו זוג נערים, באור היום בשכונה קטנה ברחוב שקט.
הגוף בוער גם שלו. החום בינינו ממלא את זגוגיות הרכב באדים.
חולפות דקות ארוכות ואנחנו לא מסוגלים להתנתק. רוצים עוד ועוד...
קחו לכם צימר - נשמעת קריאה מבעד לחלון.
בוקר קר גשום ואפלולי.
צמרמורות של קור עוברות בי כשעוטה מעליי את המעיל המסורבל והמחמם ששמור לימים כאלה בלבד. יוצאת מהבנין והגשם מטפטף. אוףףףףףף מעלה לראש את כובע הפרווה המצורף למעיל ויוצאת אל מתחת לעננים.
רכב מהבהב בכניסה לבנין ויד שמנופפת ומכוונת אותי אליה. מאמצת את העיניים (מי אמר משקפיים ולא קיבל?) ומנסה לזהות אם זה מכוון אליי.
החיוך הזה... אחחחחח החיוך הזה שלו עם השיניים הבוהקות והשפתיים הדקות מאששות את ההרגשה שלי.
הוא מחכה לי בפתח הבנין ביום הכי סוער, מחמם לי את הלב ומעצים את החיוך שנסוך על פניי.
אי אפשר לנשק אותו עכשיו אבל עושה לו מחווה כזו עם השפתיים כשמתיישבת לצידו.
צמרמורת נעימה של חום והתרגשות עכשיו עוברת בי.
יוצאים לדרך, שטים בין השלוליות העצומות בדרך ומשלימים פערים. זמן רב מידי עבר מאז ישבנו כך בפעם האחרונה.
שמחה לראות אותך, אני אומרת לו ומתכוונת לכל מילה. גם אני התגעגעתי, הוא אומר, מה חשבת שרק את? אוחז בידי מעל ברכיי.
הנסיעה קצרה. קצרה מידי. לא מספיקה לי. לא מספיקה לו. דקות ספורות והגענו.
הגענו והוא חולף על פני הכניסה וממשיך ונכנס לרחוב הקטן הצמוד. נוסע בו ומחפש עמדה נוחה לעצור.
הצמרמורת שבי ממשיכה לחמם. בסתר ליבי רציתי כ״כ שזה יקרה. אור הבוקר לא בא לעזרתנו היום אבל הפינה מספיק פינתית בכדי לשחרר את החגורות ולהתחבר.
הוא מושך אותי אליו ולוחש שלא מסכים לוותר על נשיקה. המשפט עוד לא הסתיים והשפתיים שלו עוטפות את שלי. הלשון חודרת אותן ונפגשת עם שלי. מחול לשונות עמוק בפה שלי ובפה שלו. הבל פה נעים של בוקר מתערבל ומחמם.
הצמרמורת שבגופי הולכת וגוברת. את הלמות הלב אפשר לשמוע גם עם המוסיקה המנגנת ברכב.
הנשיקה חמה ולוהטת. לא משתחררים. מתנשקים בתאווה עצומה עם כל הגעגועים.
הידיים נשלחות בערבוביה, על הגוף המכוסה בשכבות של בגדים ומעיל וצעיף.
הוא לא מוותר ופותח את המעיל, מכניס את ידו החמימה מבעד לפתח הסוודר. מלטף את העור החשוף ומפלס את דרכו אל השד הפנוי. השני צמוד אל גופו.
שולף את השד החוצה ומביט בעיניים פעורות. הפטמה שלך האת, זקורה כ״כ, התגעגעתי אליה ורוכן לנשק אותה. מוצץ אותה בפיו וקולות המציצה מרעישים ומרעידים את הכוס. כל מציצה, כל יניקה, כל ליקוק גורמים לדגדגן שלי לפעום ולהגביר רטיבות.
אני מנשקת את עורפו, מלקקת את תנוך האוזן ונושפת לתוכה. מנשקת את לחיו ומפנה את ראשו אליי, רוצה לנשק אותו, לאכול את פיו.
נשיקה סוערת כזו כבר מזמן לא היתה לי. הצמרמורת הולכת ומתגברת. הזין שלו זקור מבעד לג׳ינס, עומד לקרוע את הבד העבה.
מתנשקים מתלטפים מתמזמזים ומתחרמנים כמו זוג נערים, באור היום בשכונה קטנה ברחוב שקט.
הגוף בוער גם שלו. החום בינינו ממלא את זגוגיות הרכב באדים.
חולפות דקות ארוכות ואנחנו לא מסוגלים להתנתק. רוצים עוד ועוד...
קחו לכם צימר - נשמעת קריאה מבעד לחלון.