צ'מעו סיפור מפגר
מעשה שהיה כך היה. חלקכם בוודאי מכירים את הבעיה שיש לאייקידוקא (לאלו מאיתנו שעושים אייקיקאי לפחות), אנחנו לא יכולים, או יותר נכון קשה לנו, להתאמן, מבלי שהמייסד אואשיבה מביט עלינו לראות שאנחנו לא עושים שטויות. בנוסף אנחנו גם קדים קידת תודה בתחילת ובסוף כל אימון. לפני כחצי שנה, מוקדם מהצפוי ומהרצוי, התחלתי לאמן בבנימינה. מובן שהתארגנתי על תמונה של או-סנסיי, הכי מהר שהצלחתי, ותליתי אותה על הקיר היחידי, שעליו ניתן היה לתלותה, ובהמשך גם ארגנו את המזרונים כך שזאת תהיה חזית הדוג'ו (למען האמת אין הרבה ברירות אחרות). אימון אחרי זה למרבה הפלא התמונה נעלמה מהקיר, חיפוש זריז והיא נמצאה שוכבת איפה שהו. אימון נוסף והסיפור חוזר על עצמו. הבנתי שזה מפריע למישהו כנראה, והתחלתי להוריד אותה בסוף אימון ולהחביאה בצד, אבל מה לעשות שהאימונים נגמרים ב 23:15 והיום מתחיל ב 5:40 , לפעמים שוכחים. והתמונה ממשיכה להתחבא לי, כל פעם במקום אחר. יום אחד אני מקבל טלפון ממזכירת הערב של המתנ"ס, בחורה מאוד נחמדה, אבל מוגבלת מעט, והיא אומרת לי שמדריך הקרב מגע בחור בשם אילן (נדמה לי פדלון או משהו כזה) מוסר לי שזה הקיר של הקרב מגע (רשום בטאבו???) ושהוא מרשה לי לתלות את התמונה על כל קיר אחר (באמת תודה רבה!!! חבל רק שאי אפשר), אבל אני לא יכול לתלות על הקיר הזה. הפחדן אפילו לא מעיז להתקשר אלי להגיד לי את זה בעצמו. לאחר עוד מס' שיעורים שכחתי שוב את התמונה על הקיר, ומאז עקבותיה לא נודעו, העלים אותה לחלוטין. מיותר לציין שהתמונה והמסגרת עלו לי כסף, כמו כן שיחה קצרה עם מנהלת המתנ"ס העלתה שאין קירות שלא שיכים לכלל הקהילה במתנ"ס בבנימינה. כל זה בגלל שעל הקיר הזה הוא תולה את התמונות היפות שלו. אם זה לא התנהגות אינפנטילית במקצת, מה כן? מפריע לך? תוריד ותשים בצד, במקום שאני אוכל למצוא את זה בקלות. למה להעלים את זה?
מעשה שהיה כך היה. חלקכם בוודאי מכירים את הבעיה שיש לאייקידוקא (לאלו מאיתנו שעושים אייקיקאי לפחות), אנחנו לא יכולים, או יותר נכון קשה לנו, להתאמן, מבלי שהמייסד אואשיבה מביט עלינו לראות שאנחנו לא עושים שטויות. בנוסף אנחנו גם קדים קידת תודה בתחילת ובסוף כל אימון. לפני כחצי שנה, מוקדם מהצפוי ומהרצוי, התחלתי לאמן בבנימינה. מובן שהתארגנתי על תמונה של או-סנסיי, הכי מהר שהצלחתי, ותליתי אותה על הקיר היחידי, שעליו ניתן היה לתלותה, ובהמשך גם ארגנו את המזרונים כך שזאת תהיה חזית הדוג'ו (למען האמת אין הרבה ברירות אחרות). אימון אחרי זה למרבה הפלא התמונה נעלמה מהקיר, חיפוש זריז והיא נמצאה שוכבת איפה שהו. אימון נוסף והסיפור חוזר על עצמו. הבנתי שזה מפריע למישהו כנראה, והתחלתי להוריד אותה בסוף אימון ולהחביאה בצד, אבל מה לעשות שהאימונים נגמרים ב 23:15 והיום מתחיל ב 5:40 , לפעמים שוכחים. והתמונה ממשיכה להתחבא לי, כל פעם במקום אחר. יום אחד אני מקבל טלפון ממזכירת הערב של המתנ"ס, בחורה מאוד נחמדה, אבל מוגבלת מעט, והיא אומרת לי שמדריך הקרב מגע בחור בשם אילן (נדמה לי פדלון או משהו כזה) מוסר לי שזה הקיר של הקרב מגע (רשום בטאבו???) ושהוא מרשה לי לתלות את התמונה על כל קיר אחר (באמת תודה רבה!!! חבל רק שאי אפשר), אבל אני לא יכול לתלות על הקיר הזה. הפחדן אפילו לא מעיז להתקשר אלי להגיד לי את זה בעצמו. לאחר עוד מס' שיעורים שכחתי שוב את התמונה על הקיר, ומאז עקבותיה לא נודעו, העלים אותה לחלוטין. מיותר לציין שהתמונה והמסגרת עלו לי כסף, כמו כן שיחה קצרה עם מנהלת המתנ"ס העלתה שאין קירות שלא שיכים לכלל הקהילה במתנ"ס בבנימינה. כל זה בגלל שעל הקיר הזה הוא תולה את התמונות היפות שלו. אם זה לא התנהגות אינפנטילית במקצת, מה כן? מפריע לך? תוריד ותשים בצד, במקום שאני אוכל למצוא את זה בקלות. למה להעלים את זה?
