צמחיה טורפת

[עורב מזדמן]

צמחיה טורפת

בהמשך לנושא החביב עלי משם בנושא חברה וכלכלה (לא בדיוק תרבות עברית, אבל אתם סולחים לי, צריך להוציא רגרסיות איפשהו): המשק צומח, הכלכלה משגשגת, וראה זה פלא, הנה אנחנו בקאנטים (כצפוי?). שיטת "הפרט ומשול" עובדת.

 

[אלי ו.]

ועוד מאמר לאיזון

של נחמיה שטרסלר http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/803217.html שים לב גם להסכמות ולאי ההסכמות בין שטרסלר לשאר הכותבים שהבאת.

 

[פגע רע סדרתי]

בלי לקרוא את נחמיה שטרסלר

למעשה גם את תמיר עוד לא קראתי, אם אין לך תחמושת טובה יותר אני מאמין לתמיר. נדיר מאד שקראתי את שטרסלר ולא תפסתי אותו בעיוותים חמורם של המציאות.

 

[אלי ו.]

אז ד"ר דן בן דוד

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/800214.html?more=1

 

[פגע רע סדרתי]

יש לו שיטה מעניינת להוכיח תזות

שואלים הרבה שאלות, נותנים מעט מאד תשובות. לדוגמא, תמיר נתנה במאמר שלה בפירוש כמה הבדלים בינינו ובין שאר מדינות המערב, למשל הצורך באבטחה, או קליטת עליה- מה שמביא לצורך בהשקעה בלתי פוסקת בתשתית. אם אתה רוצה להציג את השרה כשקרנית, עדיף שתביא נתונים, לא שטרסלר אחד וד"ר אחד המשלים את הבן הרביעי בהגדה של פסח.

 

[פגע רע סדרתי]

בדיוק קראתי את שטרסלר

סיפור הסבתא שהוא חוזר עליו לעייפה- האיש השמן והאיש הרזה.

 

[mucool2]

יולי תמיר

היא דמגוגית לא פחות משטרסלר (שלגביו אני מסכים איתך).

 

[פגע רע סדרתי]

אתמול שמעתי במקרה הנחיה שלה

שמחנכי הכיתות יבקרו בבתי תלמידיהם, לפחות פעם בשנה. שנינו יודעים הרי שזה חרטא ברטא. המורים לא יסכימו (ובצדק גמור) לקחת על עצמם מטלה נוספת בלי תגמול, ואיני רואה מאיפה תמיר תביא את הכסף. בקשר למאמר של תמיר- יש לה נקודות נכונות. אינך יכול להשוות מדינה קטנה, מוקפת אויבים שאוכלוסייתה גדלה בקצב מסחרר עם גרמניה או שוודיה.

 

[גרי רשף]

זה מזכיר את..

..ההנחיות של שרי החינוך לדורותיהם להקדיש את שעת הלימודים הראשונה לנושא זה או אחר שעל סדר היום. נניח- כשנעמי שמר נפטרה יצאה הנחיה להקדיש את שעת הלימודים הראשונה לדיון ביוצרת וביצירתה (משהו כזה). אני כבר לא הייתי אז מורה, אבל גם אם כן- הייתי מצליח לכל היותר לאלתר כמה דברים על מקומה בזמר העברי ולהזכיר כמה משיריה שהתלמידים לבטח מכירים (ירושלים של זהב, הכל פתוח, שלומית בונה סוכת שלום) וזה לאור העובדה שאני די מתמצא בתחום. בטח לא שיעור שלם, ובטח לא "דיון" (דיון על מה?). מה היה אמור לעשות המורה להתעמלות? המורה לכימיה? הרי רוב המורים אינם מתמצאים כמוני בנושא, וחלקם לא גדלו והתחנכו בארץ.. (כאן צריכה לבוא הצעה פופוליסטית נוספת שתקרא לסמינרים למורים להעמיק את החינוך העברי והקשר בין המורים למורשתם..) שאלתי פעם את המנהל מה משמעותה הפורמלית של ה"הנחיה של השר": האם מדובר בחוזר מנכ"ל? אולי בפאקס שנשלח בתפוצת נאטו עם מערכי שיעור? הוראה שהועברה בעל פה מהשר למפקחים -> למנהלים -> למורים? תשובתו הייתה שכמוני הוא שמע על כך ברדיו.. נו טוף: שמעתי כרגע על עוד קסאם שנחת אי שם בדרום, אז אני קורא לכל חברי הפורום "להגביר את ערנותם" (אם יקרה משהו תוכלו לומר שאני אמרתי ש..).

 

[אלי ו.]

בבית הספר של בנשלי

הקדישו שעה בשבוע לשירי נעמי שמר לאחר מותה. הילדים פשוט שרו שירים שלה ובסוף השליש היה אירוע בו שרו שירי נעמי שמר. נחמד אבל לא בשביל זה שלחתי את הילד לבי"ס.

 

[shellyland]

שאלה טובה.

אני אנסה לברר מה התשובה עליה.

 

[אלי ו.]

ויולי תמיר שקרנית

בנימין דיזראלי דירג פעם את רמת השקרים: שקרים, שקרים נוראיים ו..סטטיסטיקה. יולי תמיר משווה את ההשקעה הכספית אבסולוטית בחינוך בישראל (לפי כח קניה) להשקעה האבסולוטית בחינוך במדינות ה OECD ולא כאחוז מהתוצר או מהתקציב. הבעיה עם ההשוואה הזו היא שלמדינות ה OECD יש תקציבים ותוצר גדול הרבה יותר מאשר ישראל. אם היינו מנסים להוציא לחינוך, לרווחה, לבריאות, לפיתוח ולבטחון לפי תקציבי ה OECD מדינת ישראל היתה נכנסת לגירעון עצום. כדי שתהיה אפשרות להוציא סכומים כאלה צריכים הכנסה יותר גבוהה למשק, כדי להגיע לכך צריכים.. צמיחה. למה הדבר דומה? לבן שלי שיבוא אלי ויטען שאנחנו הוצאנו בחופשה האחרונה הרבה פחות מאשר משפחת גאידמק. בתגובה אני אטען כלפיו שבאחוזים מההכנסה החופשית, דוקא גאידמק הוציא הרבה פחות מאתנו ומדידת ההוצאות אינה יכולה להעשות אבסולוטית אלא יחסית להכנסה.

 

[עורב מזדמן]

לא נכון

א) תמיר באה להפריך את הטענה שההוצאה לחינוך בארץ היא בזבזנית. אבל אם במדינות ה OECD מוציאים סכום אבסולוט כזה על תלמיד, כנראה שיש צורך בכך. ניתן לומר שרמה הOECD היא הרמה הרצויה, ואיננו מסוגלים להגיע אליה, אבל לא שהחינוך בזבזני, כפי שאומרים הקלקלנים. ב) כיוון שיש גבול עליון להוצאה הסבירה שצריך להוציא לתלמיד, במדינות שבהן התוצר \ תקציב גבוהים מאוד, אין צורך להגדיל את ההוצאה לחינוך ביחס לגובה התקציב, כיוון שכבר הגיעו לתקרה האופטימלית. גם מכיוון הסף העליון אין הגיון במדידה לפי אחוזים מהתוצר. משל למה הדבר דומה? לבן של גידמאק שיבוא ויטען שהוא מקופח כי אם קניתי לבני נתנו גביע גלידה משובחת אז אביו צריך לתת לו, מיליון גביעי גלידה משובחת.

 

[אלי ו.]

זה מה שיש לנו

זה התקציב ואותו צריכים לחלק. את אותה טענה יכול לטעון שר החקלאות, שר הרווחה, שר הבריאות ושר הבטחון. אם תביט בנתונים בכתבה השניה שהבאתי תראה שבישראל החלק מהתקציב המוקדש לחינוך גדול יותר ממדינות ה OECD, תלמידים מקבלים יותר שעות לימוד וכו'.

 

[תרנגולת ערומה]

אבל התלמידים הישראלים

יתחרו אח"כ על אותה מלגה לדוקטורנט בארה"ב, למשל, עם תלמידים ממדינות עשירות יותר והתירוץ "התקציב בישראל קטן ולכן ההשקעה בחינוך מועטה" לא יעזור להם.

 

[mucool2]

הם יתחרו, אבל בעיקר עם הודים

ויצליחוו לא רע (זאת התרשמותי). בכלל בעולם הרחב הישראלים (סטודנטים ופוסט-) נחשבים מאוד מוכשרים ומצליחים ולא מעט פרופסורים במוסדות יוקרתיים מתחרים עליהם. הבעיה היא שלרבים מהם אין לאן לחזור בארץ.

 

[תרנגולת ערומה]

פחות ופחות.

ישראלים נחשבים בהרבה מקומות כיהירים, לא רציניים, אפילו עצלנים. ובצדק, עפ"י מצב הסטודנטים שאני ראיתי אצלנו, לפחות. רואים את הירידה ברמה עם השנים. תלונה מקובלת אצלנו על מבחן היא שהוא לא הוגן כי היו צריכים לחשוב בשביל לפתור אותו, ולא רק להקיא חומר. באוניברסיטה. ולא רק בתואר ראשון.

 

[mucool2]

וזה עדיין יותר טוב

מהמצב אצל הסטודנטים האמריקאים. כפי שציינתי קודם, כיום רוב הסטודנטים ה"מיובאים" בארה"ב מגיעים מאסיה ולא מאירופה. האירופים מסתדרים לא רע בתוך מדינות האיחוד.(וגם שם הרמה לא תמיד גבוהה במיוחד, אז אין לך מה לדאוג). באופן כללי אני חושב שרמת הסטודנטים שלנו היא לא רעה, גם אם יש מקום לשיפור. יכול להיות שאת צודקת ויש ירידה ברמה עם השנים. אני לא הבחנתי בזה (אולי מכיוון שאני נמצא בשפיץ של מגדל השן, במכון ויצמן, מצד שני יצא לי להכיר סטודנטים בטכניון ובתל אביב ולא ראיתי הבדל גדול מלפני 10 שנים).

 

[תרנגולת ערומה]

רוצה לבוא לאכול בצ'ארלי?

 

[mucool2]

קצת מאוחר עכשיו...

אולי בשבוע הבא, מיום שלישי.