צלקות שבלב - ווידוי

[מלכת שבע]

צלקות שבלב - ווידוי

שנים זה סגור. 15 שנים, באוגוסט הקרוב. כתבתי על זה שבוע אחרי שזה קרה (אז היה לי יומן). לפני שנה, פתחתי את היומן. כשקראתי את מה שעברתי באותו יום, הרגשתי כאילו מישהי אחרת כתבה את היומן. עשה, עשיתי, היה, קרה. ללא טיפת רגש. ללא התייחסות למה שהרגשתי באותם רגעים. משהיא זרה. ללא רגשות. רק זיכרון. התקופה האחרונה טלטלה אותי. שוב ושוב נאלצתי להתמודד על הזיכרונות שלי. עם השדים שלי. משהו השתחרר אצלי. מחסום שהיה בי. הצלחתי לכתוב על שתי דקות שעברו עליי באותו לילה. לא רק מה היה. מה הרגשתי! לא אקדח לא סכין ידיים ! מים ! מים עמוקים, עד מעל לראשי. עד צווארו. אחיזה כואבת בירך שלי מצמיד אותה למותן שלו. בולעת מים, נאחזת בכתפיים ענקיות, עולה משתעלת. "עזוב אותי!!!" מושכת את הרגל. האחיזה מתהדקת. מכווצת אותי מכאב. אימה. "די! עזוב אותי!!! " ידיים על החזה המנופח שלו דוחפת אותו ממני. דחיה. גועל. יד על הגרון שלי אגודל לוחצת על הגרגרת ארבע אצבעות ננעצות בעורף. מושך אותי צמוד אליו. כואב לי. אני נחנקת. רוצה אויר לנשום. כבר לא דוחפת. נאחזת בכתפיו. נושמת. נועל את ירכיי על מותניו, נצמד לגופי. כאבים . מחנק. אימה משתקת. ידיים על מותניי, ננעצות בבשרי מנסה להשתחרר. מכה על החזה שלו. מרסק את הצלעות שלי. גועל. בושה. השפלה. זוהמה. לא אקדח. לא סכין. מים. ידיים. מסה של שרירים.

 

[niki love]

מלכה

קראתי את מה שכתבת פעם , פעמיים , שלוש , עוד ... ועצרתי את נשימתי, ונרטבתי בדמעות, ודמיינתי ידיים שלוקחות בכוח את הנשמה שלי, וניסיתי לצלול, כדי להיות איתך. כדי להיות איתך. שלך, Niki

 

[razzrazz]

מלכת שבע, הווידוי....

בטח כלכך קשה לחשוף, כל מילה, כל רגש, כמו ניקי, קראתי את זה 4 פעמים, לא כי מתכנון, אלא לנסות להבין, לקלוט, אין מילים שינחמו, שיעלימו את הכאב,יעלימו את הצלקת, אבל יקירה אוזן קשבת, אהבתי והזדהותי נתונות לך, אם תרצי מתי שתרצי, רז

 

[מודה ועוזבת]

צלקות

סימן אדום על ידיי, קצת כחול על בירכיי. שחור מתחת לעיניים, לבנות הן השפתיים. פצע פתוח בלב, כל גופי דואב. חדרת אליי בכח. פלשת לתוכי תוך כדי רוע. לא שוכחת. בורחת. לא נותרו לי מילים.רק אולי כמה משפטים.

 

[revanger]

מחבק חיבוק חם ואוהב

נכון שאני גבר אז איך אני יכול להבין? נכון שיש לי איבר אז איך יכול להיות שאליי הוא חדר? מחבק אותך מלכת שבא חיבוק מחזק ואוהב כי גם גברים בוכים בלילה מעוצמת הכאב אני לא הומו אני סטרייט ואת מה שקרה קרה בדייט אין מילים שאת הכאב ייקחו רק להבטיח שהדמעות ישככו ליל מנוחה לך יקירה מגבר שהרגיש כי גם לו זה קרה

 

[ferdinand]

סוּקְצֵסיָה

מונח מתחום האקולוגיה, שפרושו - התחדשות של מערכת אקולוגית לאחר הפרעה כלשהי שמתחרשת בה. אחרי חיפוש קצר מצאתי מושג מדוייק יותר למה שנתכוונתי: סוקצסיה אוטוגנית (Autogenic ) – סוקצסיה המתרחשת כתוצאה מתהליכים פנימיים בחברה, בעקבות הפרעה חיצונית חד-פעמית שנפסקה. כמו למשל - התדחדשות חורש טבעי לאחר שריפה....

לחבק אותך חזק, חזק. לנשק את הצלקות בנפשך - שכמעט וכבר לא מורגשות - רק אצלך בפנים. להתענג על הפרחים החדשים, היפים והריחניים שמכסים עכשיו את גנך. ___________________________________________ יְרֻשָּׁה ; רֶצֶף, רְצִיפוּת, הֶמְשֵׁכִיּוּת :Succession

 

[בת מלכה]

היי שקטה

היי שקטה, עכשיו הכל בסדר אפילו המחנק עומד להשתחרר זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר. היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לך הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה. היי שקטה כמו לא עברת אף פעם כמו לא היית צרימה בנוף המטופח כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם כמו אלומת האור הנה מצאה אותך. היי שקטה כאילו אין בך דופי... היי שקטה, כמה אפשר לשטוח את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח כאילו השלווה היא חוף הבהלה. [רחל שפירא]

 

[פיונת כבר לא מכשפונת]

../images/Emo24.gif

 

[MM זו אני]

מלכת שבע

קראתי את המילים ופתאום כמו קוצר נשימה פשלש בק אני זעה נעה זרמים בכל הגוף המזגן דולק ואני מזיעה זה ההרגשה לא משנה כמה זמן עבר ויעבור זה משהוא שבחיים אני לא אשכח לצערי תמיד אני אזכור! אני בסדר עכשיו.... ואני מקנאה בך על שהצלחת לגעת בגוויה ככה אני קוראת ליומן שלי של אותה התקופה אולי הצלחת לתת לי דחיפה כן לעשות את זה .... טוב, אין לי מושג יום טוב לך

 

[מודה ועוזבת]

אני ממש חייבת להבין משהו

אני קראתי אולי עשרים פעמים את מה שנכתב כאן. אם אילו ההודעות של מלכת שבע,ואם זה של ניקי,וגם שלך MM, קיבינימאט!!! כולכן עברתן משהו זוועתי עם גברים?

אולי זו הפילוסופיה המטומטמת שלי... שלא בכדי הגעתן לכאן. לא סתם אתן כותבות פנטזיות, או מקרים שקרו לכן.

אני אישית,לא עברתי התעללות מינית, מה שכן...נתקלתי בהתעללות פיזית. ההבזק היה מידיי.כי ממילה אחת קטנה,או לטיפה שמרגישה כמו סטירה, צריך לעצור את זה בזמן,ועצרתי.

אבל סתם בשביל הסקרנות האישית שלי... כל כתיבת פנטזיה דורשת כוחות אדירות? אתן כולכן,כותבות נפלא. לא נותר לי,אלא לקנא בכן שלמרות כל הסבל הזה שנוצר, יש לכן את הכח הנפשי לעמוד כאן עכשיו ולכתוב.

אוווווףףףףףףףףף ים של חיבוקים!

וסוף שבוע כבר כאן!!!!!!!!!!!!!!

 

[מלכת שבע]

תודה

יש משהו בלכתוב על אקטים מלאי רגש אהבה, ומלאי תשוקה הדדית כדיי להועיל. מעין שיכנוע עצמי שיש אהבה, שיש עדינות, רכות. שאגרסיביות וסקס כן יכולים לחבור יחד מבלי להחשב לאלימים ופוגעים. הצלחתי לכתוב פנטזיה על זוג בתוך המים. אוף כמה קשה זה היה. במציאות אני עדיין נמנעת מלהיכנס לים ולברכה. הכתיבה בשבילי היא כמו איפור לכיסוי צלקות. ויותר מזה, היא מעין "ריפוי בעיסוק"! אך יותר מהכל, למרות הקשיים, אני כותבת כי אני נהנת לכתוב!

 

[niki love]

וואלה

אשכרה נהיינו כאן פורום הפרעות אכילה ... זה לא קשור לפנטזיות מיניות, זו לא הסיבה לכתיבה, זה לא משהו שלמרות היותו יש לנו כוח לכתוב כאן. זו פשוט פינה חשוכה בנשמה, שקשורה גם למין (מה לעשות), ושפתאום נפתח כאן פתח בקהילה האוהבת הזו לגעת בה. אוהבת אותכם כבר אמרתי ? את כולם. מזדהה איתכם, מחבקת את הנפגעים והנפגעות כולם. כשהדברים יוצאים החוצה הם כאילו קמים קצת לתחייה, ורק כשנושמים אחר כך מבינים שזה הורג אותם, ככה חתיכה חתיכה. כיתבו הכל, אני מבטיחה לקרוא כל מילה.

 

[מלכת שבע]

פורים באוגוסט

מתבוננת בהשתקפות שנבטת מהראי בוחנת את שלמות התחפושת, שלמות המסכה. בנדנה אדומה, מקופלת לקולר רחב, קשורה על הצוואר, מכסה היטב את הכתמים הכחולים בעורף, בגרון. חולצת T שחורה, גדולה ממידותיי, לא גזורה, למרות צו האופנה, לא חושפת כתף אחת, לא מגלה פיסה קטנה מהשד, כמו ההיא שלבשתי לפני. החולצה מכסה היטב את הכתפיים, הזרועות והצלעות הפצועות. מכנס שחור, ארוך, בחום של אוגוסט, מסתיר את סימני האצבעות שנותרו כהים על ירכיי. השער פזור על פניי. בקושי רואים את הפה, את האף. עיפרון שחור צייר קו ארוך מהרגיל, מתעגל מעלה, השלייה לעיניים המצטמצמות בחיוך. תוחם שפתיים צייר מעבר לקו השפתיים הטבעי חיוך מזויף. המברשת פיזרה אבקה ורודה על הלחיים, שקר הבריאות והאושר. כן. אני מרוצה. הסתרתי היטב את הבושה. תודה לכם על התמיכה על החיבוקים ועל הכתף הרחבה. מרגישה גם צורך להתנצל. זה המקום לפנטזיות אני פורקת מהלב.

 

[טיפה מרה]

הכנות והאומץ - היופי שבך

אני מתקשה למצוא מילים...הכל כבר נאמר וזה עוד לא מספיק. אני מודה שאני לא אוהב לחזור על תגובות שכבר נאמרו... כתבתי כבר מיליון שורות ומחקתי את כולן - המילים שלי אפורות... "דברי עכשיו ילדה אני שומע, כל העולם מקשיב למלמולך. דברי, מלאך שלי, אני יודע שלא תמיד הקשיבו לקולך... תהיי קטנה הלילה לא יגע בך. סיכת פרפר קשורה בשערך. תהיי קטנה מאומה לא יברח לך. אני אהיה גדול גם בשבילך... טיפה מרה.

 

[כוכבית 1]

../images/Emo24.gif

אין לי מה להגיד. מרגישה שרק חיבוק מתאים. ולאורך הדף הזה ישנם כמה מקומות בהם נדרש חיבוק שכזה...

 

[Your Blue Angel]

אין מילים,עצוב, חודר ..אין מילים.