כנפיים לבנות
New member
צליל מיתר...
עם צליל מיתר שמתנגן אני חושב עלייך מרגיש כמה שזה עצוב להיות כאן בלעדייך לו רק היית פה הכל היה אחרת אצלי כבר כלום לא מובן אצלי בלב יש סדק. תראי אותי כמו מטורף שרק רוצה אלייך. או אולי סתם בחור עיוור שמדמיין לו את פנייך וזה קשה שאת פה לא עוברת אל תאמרי לי שאת לכאן כבר לא חוזרת. לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך תראי אותי כמו ילד שכואב לו חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה. (צליל מיתר/ ירון כהן) שיר שמתנגן לי בראש כבר כמה שבועות וכל כך מתחבר לי... כתבתי עליו גם בבלוג... לא מפסיקה לחשוב עליה... בימים האחרונים התחלתי לחשוב פתאום איך הייתה הלוויה שלה, והשבעה, והאזכרה הראשונה... ואיך התנהלו החיים במשפחה בימים הראשונים בלעדיה.. כל כך הרבה שאלות... על איך שהיא בעצמה הייתה, ומה היא אהבה לאכול, איזה מוזיקה היא שמעה, מה היא בישלה, מה היה הריח שלה, מי היו החברות שלה, איזה ספרים היא קראה....... ואני יכולה להמשיך ולכתוב עד שכבר לא יהיה מקום בהודעה... וחשבתי לעצמי שלקראת האזכרה אני יכולה לרשום לי את כל השאלות הללו ולשאול אותן שם את אבא ואחים שלי, מה שהם זוכרים... אבל לאבא תמיד אותה התשובה "לך תזכור, 20 שנה..." הוא כל כך מתחמק מלדבר עליה כל הזמן... ואחים שלי בקושי זוכרים, אם בכלל... בקיצור, הבאתי את השיר גם לכאן, יש לי תחושה שלא רק אני מתחברת אליו....
עם צליל מיתר שמתנגן אני חושב עלייך מרגיש כמה שזה עצוב להיות כאן בלעדייך לו רק היית פה הכל היה אחרת אצלי כבר כלום לא מובן אצלי בלב יש סדק. תראי אותי כמו מטורף שרק רוצה אלייך. או אולי סתם בחור עיוור שמדמיין לו את פנייך וזה קשה שאת פה לא עוברת אל תאמרי לי שאת לכאן כבר לא חוזרת. לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך תראי אותי כמו ילד שכואב לו חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה. (צליל מיתר/ ירון כהן) שיר שמתנגן לי בראש כבר כמה שבועות וכל כך מתחבר לי... כתבתי עליו גם בבלוג... לא מפסיקה לחשוב עליה... בימים האחרונים התחלתי לחשוב פתאום איך הייתה הלוויה שלה, והשבעה, והאזכרה הראשונה... ואיך התנהלו החיים במשפחה בימים הראשונים בלעדיה.. כל כך הרבה שאלות... על איך שהיא בעצמה הייתה, ומה היא אהבה לאכול, איזה מוזיקה היא שמעה, מה היא בישלה, מה היה הריח שלה, מי היו החברות שלה, איזה ספרים היא קראה....... ואני יכולה להמשיך ולכתוב עד שכבר לא יהיה מקום בהודעה... וחשבתי לעצמי שלקראת האזכרה אני יכולה לרשום לי את כל השאלות הללו ולשאול אותן שם את אבא ואחים שלי, מה שהם זוכרים... אבל לאבא תמיד אותה התשובה "לך תזכור, 20 שנה..." הוא כל כך מתחמק מלדבר עליה כל הזמן... ואחים שלי בקושי זוכרים, אם בכלל... בקיצור, הבאתי את השיר גם לכאן, יש לי תחושה שלא רק אני מתחברת אליו....