צליל מיתר...

[כנפיים לבנות]

צליל מיתר...

עם צליל מיתר שמתנגן אני חושב עלייך מרגיש כמה שזה עצוב להיות כאן בלעדייך לו רק היית פה הכל היה אחרת אצלי כבר כלום לא מובן אצלי בלב יש סדק. תראי אותי כמו מטורף שרק רוצה אלייך. או אולי סתם בחור עיוור שמדמיין לו את פנייך וזה קשה שאת פה לא עוברת אל תאמרי לי שאת לכאן כבר לא חוזרת. לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך תראי אותי כמו ילד שכואב לו חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה. (צליל מיתר/ ירון כהן) שיר שמתנגן לי בראש כבר כמה שבועות וכל כך מתחבר לי... כתבתי עליו גם בבלוג... לא מפסיקה לחשוב עליה... בימים האחרונים התחלתי לחשוב פתאום איך הייתה הלוויה שלה, והשבעה, והאזכרה הראשונה... ואיך התנהלו החיים במשפחה בימים הראשונים בלעדיה.. כל כך הרבה שאלות... על איך שהיא בעצמה הייתה, ומה היא אהבה לאכול, איזה מוזיקה היא שמעה, מה היא בישלה, מה היה הריח שלה, מי היו החברות שלה, איזה ספרים היא קראה....... ואני יכולה להמשיך ולכתוב עד שכבר לא יהיה מקום בהודעה... וחשבתי לעצמי שלקראת האזכרה אני יכולה לרשום לי את כל השאלות הללו ולשאול אותן שם את אבא ואחים שלי, מה שהם זוכרים... אבל לאבא תמיד אותה התשובה "לך תזכור, 20 שנה..." הוא כל כך מתחמק מלדבר עליה כל הזמן... ואחים שלי בקושי זוכרים, אם בכלל... בקיצור, הבאתי את השיר גם לכאן, יש לי תחושה שלא רק אני מתחברת אליו....

 

[מיקימק]

צודקת

גם אני מאוד מתחברת לשיר

 

[ronigirl25]

מילות השיר

באמת מאוד מתחברות... העצב, הבלבול, הסדק בלב, והרצון המטורף הזה לשנות דברים שאי אפשר לשנות... (השיר של אייל גולן ככל הידוע לי..., לא?) אני מחזקת ומוסיפה בהזדמנות זו עוד שיר שקרוב לוודאי לא רק אני מתחברת אליו. שיר שמאוד מאוד קשה לי איתו. שיר שמרעיד אותי בכל פעם שאני שומעת אותו ובשנייה אחת מציף בי הכל. שיר שגרם לי לכבות אתמול את הרדיו ברגע שהשדרן הודיע שהוא הולך לשים אותו, רק מהפחד של מה שהמילים יעשו לי, זה השיר- אם יש גן עדן. וכן, הגבתי בלי לומר שלום.. (רק היום נתקלתי בקיומו של הפורום הזה. ולמרות שברגע הראשון לא רציתי להיכנס, מסתבר שגבר בי הדחף לכן..).

 

[כנפיים לבנות]

ירון כהן

כתב את המילים... גם אני לא מסוגלת לשמוע את אם יש גן עדן... ו... גם זו דרך להצטרף לפורום... מוזמנת לפתוח הודעה חדשה ולספר על עצמך.. מה שמתאים לך... ברוכה הבאה

 

[ronigirl25]

תודה

אני חושבת שאני מעדיפה לומר כאן כמה מילים בקצרה... גם אני לצערי אחת מאותן בנות ללא אם (כמה קשה לי עם הכותרת הזו כשאני נכנסת לכאן) וזה חדש עבורי, וקשה מנשוא. אמא שלי נפטרה לפני כ-4 חודשים, מהמחלה המכאיבה הזו שטרם מצאו לה פיתרון. למרות שהיא היתה חולה שנה וחצי, היה לנו במשפחה {ולי במיוחד} ברור שאנחנו עושים הכל, ויהיה בסדר, והיא תצא מזה. גם כשהרגשתה הוחרפה זה לא נתן לי אותות, והבוקר ההוא בו איבדתי אותה הלם בי בצורה הכי כואבת שיש. אני בת 26, ומודעת כך שזכיתי אולי ליותר שנים לצידה מאשר אחרות כאן.. אבל עדיין הצורך שלי הוא עצום. ונראה לי לכל אחת.. לא חשוב כמה גדולים נהיה,אמא זו אמא. אני עדיין חיה בבית, ובמהלך כל התקופה שהיתה חולה הייתי צמודה אליה, מה שהחריף מבחינתי את החוסר שלה כרגע. זהו אני חושבת.. אני מניחה שאתן מבינות על מה אני מדברת. אשמח במשך הזמן להכיר אתכן, לשמוע על דרכי התמודדות, ואולי לשאוב קצת כוחות. שיהיה רק טוב לכולנו, רוני.

 

[אשבל1]

ברוכה הבאה, משתתפת בצערך

 

[סְקָאלִי]

שלום רוני!

צר לי על אובדנך, הכֹּה טרי. זה בסדר להצטרף איפה ומתי שנוח לך. תמיד קשה לנו לברך בברכת "ברוכה הבאה" את הנצטרפות החדשות, כיוון שברור שזה מועדון שאף אחת לא הייתה רוצה להשתייך אליו ... ובכל זאת אנחנו מברכות את הבאות, כי הן מצטרפות לבית, לקהילה, לקבוצת של אנשים ... ועם כל הקושי, חשוב שתדעי שאם כך גזר הגורל, יש לך כאן בית חם להצטרף אליו. אשר למה שכתבת על גיל האובדן. כבר סיפרתי כאן מסםפר פעמים בעבר, אבל אספר במיוחד גם לך, שכאשר הקמתי את הפורום, ייעדתי אותו לבנות שאיבדו את אימן בגיל צעיר. חשבתי ששם הקושי העיקרי. מהר מאוד עמדתי על המציאות המרה. כמו שאמרת - לא משנה בת כמה את - אמא היא אמא היא אמא. ומהגולשות למדתי כמה הגיל פחות משחק כאן - מדובר בקשר כל כך חזק, בדמות כל כך משמעותית, שהכאב חזק, מזעזע ומטלטל - כנראה בכל גיל. רוני יקרה, את מאוד מוזמנת להישאר עימנו, לשתף ולהשתתף ככל שמתאים לך.

 

[ronigirl25]

תודה סקאלי

כמו שאמרת, באמת הייתי שמחה שלא להיות שייכת לכאן, אבל מאחר והמציאות אינה נקבעת על ידי, זה עדיין טוב לדעת שקיים כזה מקום, לשיתוף בתחושות ולחיזוק הדדי. היי ברוכה על היוזמה. תודה שסיפרת לי שוב באופן אישי, על הרגשתך בעניין גיל אובדן האם. נראה כי אשאר כאן לקרוא אתכן, ואולי במשך הזמן אף אצליח לשתף ולהשתתף.