לשייכת - אישי בלבד
"יש לי חשק לצעוק שאני מת עלייך"….כתב לה. והיא, נשימתה נעתקה…..זה הרי בדיוק מה שגם היא מרגישה. רוצה לצעוק לעולם על האושר שלה, לספר לעולם על רגעים קטנים של אושר גדול, לפרוט לפרוטות תחושות שאף פעם לא חוותה. ** תגידי, מה יהיה איתך? שאלה אותי סיגל. מה ז"א מה יהיה איתי….אני הכי בסדר שאפשר להיות. לא רואים? טוב, תלוי לאיזה בסדר את מתכוונת…המהמה. את יודעת שהוא אוהב אותך נכון? כן…..עניתי בלחש, אני יודעת…. אני חושבת שמגיע לו יותר.. כן, גם אני חושבת….אבל מה בדיוק את רומזת לי שצריך לעשות? תתגרשי. עזבי אותו. השתגעת??? והילדים??? מה עם הילדים? מה קרה? אנחנו לא עברנו תקופות כאלה עם אבא ואמא….? בטח עברנו….ותראי אותנו עכשיו. תראי איך דברים חוזרים על עצמם, תראי איך אי אפשר לברוח מהילדות שלך. לא ביקשתי ממך לברוח…ביקשתי שתשבי קצת עם עצמך ותחשבי מה את עושה. טוב….(זו הייתה תשובה חלושה, נכנעת….נבלעת ברעשי רקע)… ** בלילה, התיישבה מול המסך, מחכה... ** תגידי???? צעקה עלי לתוך הטלפון…..מה בסך הכל ביקשתי? הא? סלט חסה פשוט….נכון? מה הבאת לי את כל הווג´ע ראס הזה? ** רציתי לתוך זרועותיך להרגיש את חמימות גופך בגופי לקרב לאט לאט את שפתיי אל שפתיך להעביר מגע חטוף על פניך לרחרח באפי את ריח גופך ללחוש לך על אהבתי לספר לך על געגועי לצעוק בלא קול אליך... ** מה, זהו?