צלילה בפרופיל הפוך
חשבתי שעדיף לפתוח נושא לדיון כזה ולא להמשיך אותו תחת נושא מקרי. puffush כתב: "האם התכוונת שהמחקרים מאשרים שמותר לבצע צלילה עוקבת עמוקה יותר (בתנאי שההפרש אינו עולה על 10 מטרים), או שגם בצלילה מסויימת אין בעייה לבצע פרופיל בו העומק מגיע מאוחר יותר - מה שנשמע לי בעייתי ואסור גם לפי NOAA" ובכן, קודם כל צריך להיות ברור שמותר לבצע צלילות בפרופיל ישר, הפוך, מכל סוג שהוא. כל הנושא של איסור או התרה של צלילות בפרופילים אלה או אחרים תפס מן "קדושה" כזו מסיבות טכניות ולא מסיבות ענייניות. כשבודקים את זה צריך להבין קודם כל על מה מדברים: כשצולל מעמיק, טעינת החנקן ברקמות שלו גדלה ביחס ישר לעומק (וכמובן לזמן שהוא שוהה בו - עד גבול מסוים). כשצולל עולה, מתחיל החנקן להשתחרר מהרקמות. באופן תיאורטי, כל מה שצריך לדאוג זה שהעליה לא תהיה מהירה מדי מכיון שעליה מהירה מדי עלולה ליצור בועות חנקן ברקמות שונות ובדם. בעיקרון, אפשר לשהות במשך 10 דקות בעומק 15 מטר, ואחר כך לרדת לעומק של 30 מטר לעוד 20 דקות. זה לא אסור . ואני אגיד דבר מהפכני ביותר
טענית החנקן ברקמות תהיה יותר קטנה מאשר בשהיה של 30 דקות בעומק 30 מטר . אם כך, מה הבעיה? הבעיה היא כשמתחילים לעלות. לפרופיל המטורף שתיארתי לעיל, יש לצרף עליה מאד מתונה, עדיף עם חניות עם תערובות גזים עשירות יותר בחמצן, כדי לזרז את פינוי החנקן. לצולל ספורטיבי עם מיכל אויר אחד, זו צלילה לא סבירה, מכיון שכמות הגז שיש לו (בדרך כלל) לא תספיק לפריקה טובה ובריאה של החנקן. וכמובן כאשר נגמר גז הנשימה, יש לעלות מיד לפני המים - ואז "חוטפים" את מחלת הדקומפרסיה. כאשר היה כתוב בטבלאות של US NAVY שאסור לעשות צלילות בפרופיל הפוך, זה היה כי הפרופיל הזה היה פחות יעיל. אם עשית את הצלילה העמוקה קודם, היה לך יותר זמן לצלילה הרדודה מכיון שבה המשיך להשתחרר חלק מהחנקן שנצבר בעומק. כנ"ל לגבי שהיה בעומק הרב ביותר בצלילה, בתחילתה. זה הרבה יותר יעיל מכיון שאז, כשעולים לעומק הרדוד יותר, מתחיל להשתחרר חלק מהחנקן שנצבר בעומק ואפשר להאריך את הצלילה. כל הכללים של צלילה עמוקה קודם לרדודה, ושל העומק הגדול יותר עדיף בתחילת הצלילה הם כללים טובים . הם מאפשרים פריקה מתונה יותר של החנקן בגוף, ולכן הופכים את הצלילה לבטוחה יותר . צריך להבין את זה. צלילה בפרופיל הפוך, או צלילה שבה מגיעים לעומק המקסימלי שלא בתחילת הצלילה, אינה אסורה. היא פחות מומלצת וחשוב ביותר להשתמש באמצעים שיאפשרו לצולל לחשב את טעינת החנקן ופריקתו באופן בטוח כמו מיומנות גבוהה בשימוש בטבלאות (לצלילה בפרופיל הפוך) ומחשב צלילה טוב (לצלילה שהעומק המקסימלי אינו בתחילתה).
חשבתי שעדיף לפתוח נושא לדיון כזה ולא להמשיך אותו תחת נושא מקרי. puffush כתב: "האם התכוונת שהמחקרים מאשרים שמותר לבצע צלילה עוקבת עמוקה יותר (בתנאי שההפרש אינו עולה על 10 מטרים), או שגם בצלילה מסויימת אין בעייה לבצע פרופיל בו העומק מגיע מאוחר יותר - מה שנשמע לי בעייתי ואסור גם לפי NOAA" ובכן, קודם כל צריך להיות ברור שמותר לבצע צלילות בפרופיל ישר, הפוך, מכל סוג שהוא. כל הנושא של איסור או התרה של צלילות בפרופילים אלה או אחרים תפס מן "קדושה" כזו מסיבות טכניות ולא מסיבות ענייניות. כשבודקים את זה צריך להבין קודם כל על מה מדברים: כשצולל מעמיק, טעינת החנקן ברקמות שלו גדלה ביחס ישר לעומק (וכמובן לזמן שהוא שוהה בו - עד גבול מסוים). כשצולל עולה, מתחיל החנקן להשתחרר מהרקמות. באופן תיאורטי, כל מה שצריך לדאוג זה שהעליה לא תהיה מהירה מדי מכיון שעליה מהירה מדי עלולה ליצור בועות חנקן ברקמות שונות ובדם. בעיקרון, אפשר לשהות במשך 10 דקות בעומק 15 מטר, ואחר כך לרדת לעומק של 30 מטר לעוד 20 דקות. זה לא אסור . ואני אגיד דבר מהפכני ביותר