צ'יקה שלי

נֹעיתה

New member
צ'יקה שלי

אני יושבת פה מול המחשב והדמעות זולגות וזולגות.. לא מסוגלת ללכת לישון כי מחר.. בעוד 10 שעות אני מרדימה את הילדה היפה שלי. כן אני יודעת רשמתי ילדה ולא כלבה אבל זה מה שהיא בשבילי. צ'יקה שלי.. כברת דרך ארוכה עברנו יחד. לארץ היא הגיעה מרומניה מישהו קנה אותה וזרק אחרי שגילה שהיא חולה במחלת הנפילה.. ואני אני לא יכולתי לראות אותה ככה בכלוב לבדה.. היא הצטרפה אל משפחתנו באהבה. טיפלתי בה סעדתי אותה נתתי לה תרופות 3 פעמים ביום.. נסעתי לצימרים ולא למלונות רק כדי לא להשאירה לבד. שהודיעו לאיש שעלינו לנסוע ל3 שנים לארצות הברית זה היה בתנאי אחד היא באה איתנו. ביום בו שבתי מההפלה האיש העיר אותי בבוקר ואמר שאני מדממת כל השמיכה היתה מוכתמת.. זו לא הייתי אני זו הייתה היא. צ'יקה שלי שמעולם לא קיבלה מחזור דיממה איתי וכאבה את כאבי. התרופות כבר לא עוזרות המינון הוא במקסימום, היא מאבדת את מאור עינייה ולא שולטת בצרכים ואני נאלצתי להחליט. כולם יכולים להגיד לי עוד מליון פעם שזה לטובתה ושהיא סובלת.. אבל אני גמורה מזה אני פשוט לא מסוגלת להפרד.. חושבת על לחזור לבית ריק מחר על כל הדברים שלה ולא מסוגלת. הייתי חייבת לפרוק, תודה
 

בנצ100

New member
../images/Emo7.gif

כל כך מבינה לליבך. את קיזי, הכלבה שלי, עמדנו להרדים. זה היה כבר לפני עשר שנים. היא הייתה זקנה, נשמה בקושי וכבר לא יכלה לזוז. מדי פעם הלשון שלה הייתה מכחילה וזה היה סימן שאין לה אויר. הלב כאב נורא, ההחלטה התקבלה. וברגע האחרון, לפני ההרדמה - היא נפטרה בעצמה. ואני אפילו לא הייתי שם לידה. בעלי החיים שלנו הם כמו ילדים. ובניגוד לילדים, הם נשארים ילדים לנצח. עם שמחת חיים, אופטימיות ושובבות. והכאב על לכתם הוא גדול, ותחושת חוסר האונים מכאיבה. מקווה שתעברו את התהליך בשלום, ושצ'יקה תנוח בשלווה אי שם בנפשכם. וכמו שאומרים שילד חדש אחרי אובדן הוא לא תחליף, אבל תרופה טובה, כך גם בעל חיים חדש שמצטרף מקל על הגעגועים לזה שנפרדתם ממנו.
 

happy

New member
אוי נועה ליבי איתך

זה כל כך עצוב. אני יודעת שאומרים שכלבים לפחות יכולים לסיים את חייהם בכבוד. אבל אני בטוחה שכרגע זה לא מקל. יקרה אנחנו פה איתך.
 
ליבי איתכם ../images/Emo14.gif

לפני שנה וארבעה חודשים עמדנו במקום דומה. כמה שזה קשה. כמעט בלתי אפשרי. וגם אם יודעים שזה הדבר הנכון לעשות, עדיין זה קורע את הלב. הפרדי ממנה בכל מימד אפשרי והמשיכי לשאת אותה בליבך. אני בטוחה שבגן העדן של הכלבים היא תמשיך לנצור אתכם בליבה. אנחנו כאן בשבילך גם אחרי.
 

סינטה1

New member
אוי נועה יקרה ../images/Emo10.gif

כל כך עצוב. אני כל כך מבינה את כאבך. זה ממש לאבד בן משפחה קרוב. תזכרי שאת עושה את הטוב עבור צ'יקה ומקלה על כאבה.
 

7נתי7

New member
../images/Emo7.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo7.gif../images/Emo107.gif../images/Emo7.gif

 

ariane

New member
כל כך קשה

אני איתך. כמו שנאמר, אני בטוחה שזה מה שהכי טוב בשבילה. אין לי ממש מילים לנחם, רק שאני איתך
 

קובולט

New member
../images/Emo7.gif כל כך מבינה....

הבעיה היחידה שיש עם חיות שהם חיים פחות זמן מאיתנו. ואנחנו נשארים פה עם הזיכרונות. לפחות פה יש את ה"פריוולגיה" לעזור להם ללכת בכבוד. נכון זה קשה נכון אף פעם לא נצליח להקשיב לאנשים שיגידו שזה לטובתה.... שולחת לך חיבוק חם והרבה כוחות.
 

1ויוי

New member
../images/Emo7.gifעצוב וקשה

אבל היא סובלת ואין ברירה הרגת אותי עם ההזדהות שלה איתך אחרי האובדן הודעות כאלה מיסרות אותי במיוחד עכשו שאני צריכה ולא מסוגלת למסור את "הבן" הבכור שאיתנו כבר 8 שנים , שבזכותו שרדתי את האובדן טהטיפולים כי הוא תמיד ליקק את פני הדומעות ברגעים הכי קשים ועכשו אני נקרעת כי הוא לא אוהב ילדים ותוקף את הילדון שלי ואני נאלצת לסגור אותו ימים שלמים בשרותים ולשמוע אותו בוכה. בהריון הוא כל כך שמר שאף אחד לא יתקרב אלי שהייתי בטוחה שהוא יאהב את התינוק.
 
../images/Emo7.gif../images/Emo24.gifכ"כ עצוב.

אמרתי כבר מזמן שזה לא פייר שלכלבים אורך חיים קצר משלנו. מקווה שלצ'יקה שלכם יהיה מקום של כבוד בגן העדן של הכלבים.
 

תמי ס

New member
נעיתה, כמה עצוב

הלב נשבר. מכירה את התחושה, גם אני נאלצתי להרדים את בוץ' שלי שליווה אותי במשך 18 שנה. עברו כבר 10 שנים מאז, ועדיין, אני נזכרת בו ומתכווצת. אהוב קטן שלי, לזכרך ולזכר צ'יקה.
 
../images/Emo7.gif מאוד עצוב,

יש לך לב כל כך רחב, וטיפלת בכלבה חולה והיא נתנה לך כל כך הרבה. צר לי לשמוע על האובדן היקר הזה. מקווה שהעצב יתחלף בזכרונות יפים ובלתי נשכחים (אני יודעת שכך זה היה אצלי כשהרדמנו את הכלבה של החצי, שהייתה כבר בת 16) חיבוק ענק ענק
 
למעלה