עמדה מוסמכת
טוב, כדי לסגור את הדיון המרתק בסוגיה מהו ענין לציבור, כדאי לפנות, קודם כל לחוק. המונח "חוסר ענין לציבור" שואב את משמעותו מסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 אשר קובע כדלהלן: ראה התובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור ". כלומר, קיימות שתי חלופות על בסיסן יכול להחליט תובע שלא להעמיד לדין - חוסר בראיות מספיקות, או לחלופין העדר ענין לציבור. לגבי החלופה הראשונה, הרי המדובר בראיות ברמה עובדתית המספיקות לביסוס תשתית להרשעה. לגבי היסוד השני, עסקינן במושג נורמטיבי, המשמש עוגן לשילוב תפיסות ערכיות במסגרת הדין הפלילי. כך, חיים כהן, עת היה יועץ משפטי לממשלה, עשה שימוש במושג זה על מנת לקבוע הנחיה כללית, כי אין להעמיד לדין הומוסקסואלים. כיום משמש מושג זה הן לצורך הימנעות מהעמדה לדין כאשר ישנן נסיבות חברתיות המצדיקות זאת, והן כאשר עומס העבודה המוטל על המשטרה, אינו מאפשר את ההעמדה לדין. ניתן לקרוא על כך יותר בספריו של השופט (בדימוס) יעקב קדמי, על סדר הדין הפלילי.
