ציפיה

[אמזונה]

ציפיה

הדרכים התארכות הדקות מזדחלות מתוקות וכואבות השעות החולפות כל עורי דרוך בשמן ריחני משוח חדרי לך ערוך בי כל כולך כרוך מתנהלות בעצלתיים מבצבצים בי זכרון אחד או שניים עוד סיבוב מחוג, השעה כבר שתיים עוד תנומה לשעות בין הערביים זוחלות השעות נולדות דחיות חדשות את מנת הקסם הזה - לא ניתן למנות שנינו יודעים - יש למה לחכות

 

[magy]

../images/Emo14.gifאחחחחחחחח../images/Emo14.gif

 

[magy]

וכעת, אחרי חצות......לפני ערב יום

כיפור.....כשהכל כבר נרגע.......פה......וכולם פורשים לאט לאט............. קחו שיר.........לרגיעה......... תנו לו לרדת טוב.......אחרת הוא מרקטע...........

 

[אנירמי]

אחרי הציפיה הגיע שעת חצות

אמזונה יקרה היה כבר אחרי חצות כשבאתי אל חלונך הילדים כבר ישנו ובעלך הלך ליסגור את השיבר בקצה הכפר כשבאתי אל חלונך היית כה מישתוקקת את הלילה הזה לא אשכח לעולם ליל אהבה כזה לא היה לי מאז וכשחזר בעלך אני יצאתי מהחלון אל תוך החושך, אני מודה לא הלכתי מיד הצצתי אל תוך הבית פנימה וראיתי אותך מקבלת את פניו. אז הבנתי שאישה יכולה לאהוב יותר מגבר אחד יותר לא חזרתי לא רציתי את בעלך כשותף אחר כך ראיתי אותכם מטיילים בשבילי הכפר היית ישובה לצידו על העגלה והסוס. לו היתה הבעה של תרנגול יחידי בלול ולך היה חיוך קטן מהצד היה אחרי חצות שהאור דלק בחלונך לא חזרתי יותר לא רציתי את בעלך כשותף

 

[אילה היחידה]

סוס ועגלה, לפני כמה שנים היה הארוע?

קצת מוזר לקרא שיר כזה היום. גם מקורי בהתישבות העובדת, וזכור לי שזוג אחד התחתן בסוף שנות החמישים או תחילת השישים (לא זוכרת בדיוק) והכלה הביאה אתה פרד, עגלה ופרות וזה, אפילו אז, היה מאד אנכרוניסטי.

 

[אנירמי]

הסוס והעגלה ואם הם אולי דימיוניים?

אילה היחידה שלום. מאז ומתמיד המושבניקים היו מאמינים לכל מה שמספרים להם כשהם התעוררו הם מצאו את עצמם בחובות של מיליונים. האמת השיר הזה כל כך אהוב עלי ואני שר אותו עם הגיטרה כל כך הרבה הרוב מאמין שזה הביוגפיה שלי, וכמו זה שהילדים הפריעו לו לנוח הוא אמר שנישפך שק אגוזים בשוק, וכשהילדים רצו לשוק הוא רץ אחריהם שאולי באמת נישפך שק,אני מיקרה דומה.