ציפיה

soul26

New member
ציפיה../images/Emo24.gif

השבוע הייתי בתליכי מיון לאזשהי עבודה. במשך שבועיים החדרתי בעצמי אמונה רבה שאצליח במיונים ואני מאמינה שאתקבל למשרה זו. עד עתה שהיו לי ראיונות, או תהליכים של קבלה למשרות אמרתי לעצמי לא לצפות לכלום ואז נפלה עליי סוג של אפאתיות. כאשר היתה בי אמונה היתה בי התלהבות ומוטיבציה גדולה. אמונה זו יצרה אצלי ציפיות גדולות. עדיין לא קבלתי תשובה לגבי המשרה המיועדת, אך הרגשתי אתמול מפח נפש מדוע דברים לא מסתדרים? מדוע תחום זה לא מתקדם אצלי? בתוך תוכי אני יודעת שהכל שאלה של זמן ועליי להיות רגועה ושלווה עד שאמצא את המקום אליו אני מיועדת. פעמים רבות, אני אומרת לעצמי לא לצפות לדבר, אך זה טבעי שיש ציפיות הצפיות מביעות אזשהי שאיפה למשהו. האם קרה לכם שציפיות לא מתממשות במבחן המציאות, או האם אמונה במשהו גרמה להתממשות הציפיות? אוהבת יפעת
 

ritarita

New member
אני כבר לא מצפה לכלום...

אני יודעת מה התשובה תהיה כבר בראיון.. למדתי לקרוא את הפנים של המראיינים.. אבל ציפיה לחוד..ותקווה לחוד.. אחרי כל כך הרבה זמן ללא עבודה.. מגיע הניוון... וכל תקווה שמתנפצת..מנוונת עוד יותר..
 

orom

New member
הכי חשוב להשאר עם הציפייה הזאת

ולא לאבד אותה כי זה ה"דלק" שלנו לנסות שוב ושוב. אני, כשחיפשתי עבודה, וקיבלתי לא מעט תשובות שליליות, תמיד חשבתי מי אותם אנשים מאושרים אשר מתקבלים לעבודה. מה היה להם שלי שלא היה. והכי מתסכל שכל ראיון הוא מכירה עצמית, בה את משווקת את עצמך והדחייה היא לא קלה. אבל מצד שני חייבים לנסות ואסור להתייאש מפני שאז מגיעים לראיונות מדוכאים ושפופים ומקרינים משהו מאוד לא חיובי ואז עוד יותר קשה למצוא עבודה. הדבר הכי חשוב להשאר עם האמונה והמוטיבציה מפני שזוהי הדרך היחידה למצוא עבודה.
 
זה יבוא...

אספר לך את סיפורי.. בקצרה. בינואר 2003 פוטרתי ממקום עבודה אחרי 8 שנות עבודה.. כזכור לי הייתי בנפילה בחששות, בכול גרושה + 1 שלא מוכנה לקבל קיצבה מביטוח לאומי, רוצה לעבוד.... הייתי מובטלת פחות או יותר חודש וחצי, לא הייתה ברירה בלישכה ביקשתי כול עבודה... לא בתחום שלי (מזכירה) ישר מצאה בלי בעיות, עבודה יש בשפע, עבדתי כבר יום למחרת עבודה שלא מילאה אותי, קמתי כול בוקר מבואסת ואמרתי לעצמי למה ??? למה ???? למה ?????? נתקעתי בקטע הזה של החיים עבר חודש, חודשיים התרגלתי אמרתי לעצמי תודה לאל לפחות יש עבודה, וכשיש עבודה יש פרנסה מבחינתי זה הכי חשוב... חברה טובה שלי אח שלה עובד במקום ציבורי, באותו מעמד שפיטרו אותי דיברנו והוא אמר שהוא יחפש לי גם עבודה (הוא לא מכיר אותי רק יודע שאני חברה טובה של אחותו) ואני אמרתי לעצמי "כן ממש יחפש לי עבודה וגם בטוח יתאמץ" מה לי ולו.... הייתי ממש פסימית, בזמן שכבר התרגלתי לעבודה וקיבלתי את זה שזה מה שאני יעשה בחיים, אח של.... מתקשר אלי ואומר לי בואי מחר בבוקר לראיון עבודה... באותו יום של הראיון עבודה נישארתי שם מאז עברו 4 חודשים.. ומרוצים מימני מאוד מאוד... מה שאני אומרת שכול כך רציתי לעבוד, באמת רציתי, והעבודה באה אלי... (אלוהים שמע את תפילתי כנראה)... צריך להאמין.. היום אני מאמינה בביטוי הזה שאומר כשדלת נסגרת נפתחת אחרת... וטובה יותר...
 

ritarita

New member
שאלה...

מה היתה העבודה שנתנו לך בלשכת התעסוקה..בה עסקת בינתיים?
 

ritarita

New member
לא לכולם זה מתאים..לא כולם

מקבלים אפילו את זה..גם לא אני.. אם היה כל כך הרבה היצע ללשכה..מה עוד הציעו לך? אולי ההיצע הוא בעיקר באיזור שלך.. לפני שעברתי לחיפה..היו לי יותר הצעות..
 

קוגי

New member
אני כל כך מבינה אותך../images/Emo10.gif

אני מובטלת כבר שלושה חודשים וכל פעם יש לי זיק של תקווה אך הוא מתנפץ לי כל פעם מחדש אך צריך להיות אופטימים ולדעת שזה מצב זמני ואת לא אשמה בכך
 

alperall

New member
הזדהות...

לצערי הרב אני גם מובטל ו מדי פעם עובר את החוויה הלא נעימה של "מרכזי הערכה" ניסיתי למצוא באינטרנט מידע כלשהו על מרכזי הערכה (מבחני מיון,אבחונים..) ולצערי ללא תוצאות... אם מישהו מכיר אתר שכזה,שבו אפשר ללמוד ו להתכונן אשמך לקבל.
 
המצב מאד קשה היום

לכן כאשר הייתי מובטל, הורדתי באופן קבוע את הציפיות שלי מכל ראיון. תמיד היו לי "סיבות" טובות להוריד ציפיות. למשל כל כך הרבה אנשים מועמדים למשרה, אז מה הסיכוי שלי? למרות הציפיות הנמוכות, התיחסתי לכל ראיון בשיא הרצינות. אין מה לעשות, בלי הראיונות אין לנו סיכוי להשיג עבודות. הורדת הציפיות נעשית יותר להגן עלינו מאכזבה גדולה. דרך אגב, ב2 מקומות העבודה האחרונים שלי (הנוכחי והקודם), באתי לראיון ללא שום ציפיות. לא חשבתי, שהראיון היה מוצלח, אבל בסופו של דבר, התקבלתי, כך שה"הרגשה הפנימית" לא תמיד נכונה.
 

danistar

New member
כמה שאני מכיר את ההרגשה .. ../images/Emo140.gif

אני יודע בדיוק למה את מתכוונת ואיך את מרגישה . עברתי את זה על בשרי . 11 חודשים מובטל הי טק שעובר ממודעה למודעה ( הבודדות שהיו ) ואם הייתי מוצא מכתב בתיבה זה היה טוב . אבל הנה זה קרה , משום מקום ככה פתאום , עניתי למודעה ואחרי יום , יומיים .. טלפון !! עדיין לא רציתי להאמין שיצא מזה משהו אבל היתה לי תקוה , ביררו פרטים ואמרו שיבדקו ואם יש על מה לדבר יחזרו . עבר שבוע , שבועיים , איבדתי את התקווה , הרגשתי את האפתיות הזו שאת מדברת עליה , את הנגיעה ביאוש .. והנה הם התקשראו חזרה . זימנו אותי לראיון . נסעתי תוך חשש כסד שזו נסיעה סתמית אבל מה היה לי להפסיד ?? אחרי הראיון שוב עברו שבועיים וקראו לי לראיון במקום בו אני אמור לעבוד . רואיינתי ע"י שני מראיינים , היה ראיון די תמציתי ושוב נאמר לי שיחזרו אלי . היום אני חוגג חודש בעבודה החדשה . חודש של חזרה לחיים , חזרה לתפוקה ואני יכול רק לאכל לכל חברי הפורום הזה שירגישו כמוני ושימצאו פרנסה . ידידי צריך לא לאבד תקווה , צריך להאמין בפנים , גם כשקשה , גם כשהכל נראה אבוד , פשוט להאמין ..
 

SARITA22

New member
מנסיון אישי הכל עניין של מזל !

כולם עוברים את אותו מסע היום גם אני הייתי מובטלת ,במשך פחות משנה וההרגשה היתה של כלום כבר התחלתי להאמין באמונות טפלות עכשיו אני עובדת בחברה דיי מוכרת כנציגה ודיי נחמד לי רק שהשכר הוא שכר מינימום .... ממי תאמיני בעצמך ולעולם אל תשברי וכולנו יודעים כמה זה קשה ממש כמו "שוק בשר " ............ בהצלחה !!!!!!!!!!
 

alisa gindel

New member
שלום יפעת

אל תדאגי, כנראה שהדבר שהכי מתאים לך עדיין לא הגיע. אני מאמינה שאנחנו מזמנים לעצמנו את הדברים. תאמיני טוב - יבוא טוב. והטוב בא שאנו מוכנים לקבל אותו, גם אני מובטלת, מובטלת אופטימית
 

nvnameis

New member
תיהיי חזקה

את חייבת להיות אופטימית והעיקר להיות חזקה ולהמשיך להאמין בעצמך. יש לך את היכולות, יש לך את הכשרונות, יש לך את המוטיבציה, אלו משפטים שאת חייבת לשנן לעצמך כל יום, והאמיני לי שיום יבוא וגם את תמצאי את מקור הפרנסה שלך ויפה שעה אחת קודם. על כל פנים החזיקי מעמד אני מבין אותך גם אני הייתי בתסריט הזה למעלה משנה כך שרגעי המשבר עברו וחלפו על פניי גם . אל לנו לומר נואש כי מחר יום חדש וכל יום טומן בתוכו משהו טוב משהו נרגש. בהצלחה! לתגובות אם משהו השתנה את מוזמנת לכתוב ל: [email protected] אל חשש אני לא נושך וגם לא מתחיל.
 

alisa gindel

New member
משקפיים ורודות

אני טיפוס אופטימי במהותי. משקפיים ורודות נמצאות איתי לאורך כל הדרך. מאמינה ביכולותי וכישרונותי. אם יצרתי רושם אחר, אז זה בטח באשמת המילים הלא נכונות שבחרתי להשתמש בהן. בכל אופן מילה טובה תמיד טובה ועל כך תודה
 
אם אני הצלחתי...

כולם יכולים. הייתי מובטלת היי-טק עם תינוק, שנה וחודש. סיכוי קלוש ביותר למצוא עבודה. בסוף אחרי הרבה אכזבות (מאד מאד מאד...) זה הצליח ואני כבר שלושה חודשים נהנית מהעבודה החדשה - מדהים איך ציפיות ממקום עבודה משתנות אחרי שמובטלים כ"כ הרבה זמן. עכשיו אנחנו בציפיה שבעלי ימצא עבודה...הוא מובטל היי-טק כבר חצי שנה. ןאגב, אין לי מזל בכלל, ככה שזה כנראה לא מזל.
 

lital_helmer

New member
מרגישה בדיוק כמוך..

אין לי כל כך למה לצפות. היו לי כמה הצעות..וכמה מבחנים שעשיתי בשנה האחרונה..וחשבתי הנה אני מתקבלת..הם התרשמו ממני. אכן עברתי לשלב הבא..אבל לא התקבלתי לבסוף. אני תוהה לעצמי..מתי אתחיל סוף סוף לעבוד?
 
למעלה