הדבורה מאיה
New member
ציפור זרה
(מילים - רחל שפירא) האתמול מביט בך בגבך ואת מצידך לא שוכחת תמיד את משוחחת עם מה שהיה ארוכים שורשי הפחד את פוסעת בעולם לאט ובקוצים רבים את נידקרת האם זהו ורד או קוץ בבשרך שממנו את יוצרת? שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום מיאושך שימרי נפשך את שומעת נשמה ואימה, ריקמה עדינה הילדה הקטנה שלא נירדמה האשה את ראשה משעינה ציפור זרה עברה בחלומה על שקיפות עורך מאיר היום כמו נגיעה מיוחלת עכשיו את מסוגלת לראות את עצמך מקבלת אות של חסד שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום מיאושך, מיאושך שימרי נפשך את שומעת? נשמה ואימה. ריקמה עדינה הילדה הקטנה שלא נירדמה האישה את ראשה משעינה ציפור זרה עברה בחלומה ************************* אני כל כך מנסה לשמור את נפשי מן התהום אבל ניראה לי כאילו היא רק הולכת ומתקרבת.... והיאוש....כמה שלא אנסה הוא תמיד ישאר כפצע בתוכי. אני כל כך כואבת מפחדת ולא שוכחת. למה אני לא יכולה פשוט להמשיך הלאה? למה זה ממשיך לדקור בי עד מוות? הילדה שבי רוצה כל כך לשכוח.... ולברוח.... אבל בחלום הזה - הכל הוא מציאות. והתהום השחורה הזו..... קורצת לי כל כך. לשכוח....
(מילים - רחל שפירא) האתמול מביט בך בגבך ואת מצידך לא שוכחת תמיד את משוחחת עם מה שהיה ארוכים שורשי הפחד את פוסעת בעולם לאט ובקוצים רבים את נידקרת האם זהו ורד או קוץ בבשרך שממנו את יוצרת? שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום מיאושך שימרי נפשך את שומעת נשמה ואימה, ריקמה עדינה הילדה הקטנה שלא נירדמה האשה את ראשה משעינה ציפור זרה עברה בחלומה על שקיפות עורך מאיר היום כמו נגיעה מיוחלת עכשיו את מסוגלת לראות את עצמך מקבלת אות של חסד שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום מיאושך, מיאושך שימרי נפשך את שומעת? נשמה ואימה. ריקמה עדינה הילדה הקטנה שלא נירדמה האישה את ראשה משעינה ציפור זרה עברה בחלומה ************************* אני כל כך מנסה לשמור את נפשי מן התהום אבל ניראה לי כאילו היא רק הולכת ומתקרבת.... והיאוש....כמה שלא אנסה הוא תמיד ישאר כפצע בתוכי. אני כל כך כואבת מפחדת ולא שוכחת. למה אני לא יכולה פשוט להמשיך הלאה? למה זה ממשיך לדקור בי עד מוות? הילדה שבי רוצה כל כך לשכוח.... ולברוח.... אבל בחלום הזה - הכל הוא מציאות. והתהום השחורה הזו..... קורצת לי כל כך. לשכוח....