רקדנית הרוח...
New member
ציפור אבודה.
קירות כלאה סוגרים עליה. הכלא הזה שהיא בנתה לעצמה, קירות בטון עבים, בלתי חדירים, סוגרים אותה מפני כולם. היא נעלה את הדלת וזרקה את המפתח לים ועכשיו, אחרי כל כך הרבה שנים לבד היא קצת מתחרטת. חבל שהיא לא השאירה את המפתח אצלה, רק ליתר בטחון למקרה שהיא תרצה לצאת משם. מציצה מחלון כלאה, מסתכלת על העולם. רואה אנשים באים, הולכים, צוחקים,בוכים רבים, מתפייסים מעזים, מנסים לא פעם עוצרים אחדים ומביטים בה, שואלים אותה אם תרצה לצאת משם איתם.. והיא.. מסרבת הפחד משתק אותה. היא חוששת שהיא כבר לא יודעת להתהלך בחברת אחרים ובכלל, מי ירצה אותה.. מוזרה שכמותה. היא לא מעיזה להגיד שהיא זקוקה לעזרה, חוששת מלעגם של האחרים והיא מקנאה.. רוצה להיות כמותם חופשיה ממחשבות, מדאגות מעכבות מיותרות.. נשמה של פרפר כלואה בתוך שריון של צב.
קירות כלאה סוגרים עליה. הכלא הזה שהיא בנתה לעצמה, קירות בטון עבים, בלתי חדירים, סוגרים אותה מפני כולם. היא נעלה את הדלת וזרקה את המפתח לים ועכשיו, אחרי כל כך הרבה שנים לבד היא קצת מתחרטת. חבל שהיא לא השאירה את המפתח אצלה, רק ליתר בטחון למקרה שהיא תרצה לצאת משם. מציצה מחלון כלאה, מסתכלת על העולם. רואה אנשים באים, הולכים, צוחקים,בוכים רבים, מתפייסים מעזים, מנסים לא פעם עוצרים אחדים ומביטים בה, שואלים אותה אם תרצה לצאת משם איתם.. והיא.. מסרבת הפחד משתק אותה. היא חוששת שהיא כבר לא יודעת להתהלך בחברת אחרים ובכלל, מי ירצה אותה.. מוזרה שכמותה. היא לא מעיזה להגיד שהיא זקוקה לעזרה, חוששת מלעגם של האחרים והיא מקנאה.. רוצה להיות כמותם חופשיה ממחשבות, מדאגות מעכבות מיותרות.. נשמה של פרפר כלואה בתוך שריון של צב.
