ציפורניים

galivar

New member
ציפורניים

קודם כל נעים מאוד, אני משתתפת חדשה. אני קצת מיואשת...בתי בת השנה וחודשיים מסרבת בכל תוקף לגזור ציפורניים. גם כשהיא ישנה זה בלתי אפשרי כי היא מתעוררת ומתחילה לבכות. (אגב, למי שאיננה יודעת, הסיבה לסרוב שלהם לגזור ציפורניים, דומה במהותה לסרוב שלהם לעשות קקי בסיר או באסלה- החרדה מהניפרדות ממשהו ששייך להם, חלק מהם). אז רציתי לשאול את האמהות הותיקות ממני. אם יש לכן עיצה או רעיון יצירתי, אשמח לשמוע. תודה.
 

zimes

New member
מה??? מהזתומרת "הסיבה"?

קשה לי להאמין שיש סיבה אחת לכל הילדים לאותה תופעה. לענין הציפורניים - אנחנו לא מצליחים לגזור להם ציפורניים כי לא התאמצנו ללמד אותם לשבת רגע בשקט בשביל זה. מתוך שינה, אם עושים את זה בעדינות, אחרי שהם נרדמו טוב - זה עובד. אפשר גם לנסות קוצץ/מספריים - לראות מה עובר חלק יותר.
 

krn

New member
אין לי רעיון, אבל...

לדעתי זאת לא הסיבה שהיא לא אוהבת לגזור (הפרידה). פשוט מאוד, את מחזיקה לה את היד ולא נותנת לה לזוז, ואם היא לא ממש אוהבת את זה, אולי אפילו את מפעילה כוח בלהחזיק את היד... תינוקות קטנים יותר ממנה לא אוהבים לגזור ציפורניים, ואין להם שום יכולת הבנה על "פרידה"... krn
 

nonana

New member
רעיונות...........

מתוך שינה עם קוצץ ציפורניים. תוך כדי שירה- זה אצלי עבד (הזרת זעירונת, האגודל שמנמונת...וכו´........). אפשר לאכול לה אותם ע"י משחק שלכם (לי יש חברה שעשתה את זה). ודבר נוסף- כל גמילה שהיא אם היא לא באה עם רצון הילד זה הקושי נעשה גדול יותר.
 

נעה גל

New member
ניסיתם לתת למישהו אחר לגזור לה?

בבית תינוקות שאיתמר נמצא בו, יש ילדים שהגננות גוזרות להם את הציפורניים כי ההורים לא מצליחים. משום מה, הגננות מצליחות. אם היא עדין במסגרת הבית, אז אולי אפשר שסבתא קרובה תנסה לעשות זאת, או השכנה.
 

ריניני

New member
גם אצלנו לא פשוט

וכשאני אומרת ´אצלנו´, מתכוונת גם לעצמי
כמו שכבר הזכירו, אני לא מאמינה שיש סיבה אחת לקושי בגזירת הציפורניים. אני כן יודעת שלי גזירת ציפורניים מכאיבה (המגע בעור ה´חדש´ שמתגלה לאחר הגזירה כואב), וכך היה מאז שאני זוכרת את עצמי. חברה שלי, שהיא מרפאה בעיסוק, אומרת שזה יכול להיות קשור להיפר-סנסיטיביות. אצל שירי (שנה ואחד עשר חודשים), עד כמה שאני מבינה, הסיבה אחרת. ממש לא מסתדר לה לשבת בשקט, לתת לי להחזיק לה את היד בזוית נוחה (לי) לגזירה. אנחנו, כמו שאחרים הציעו, גוזרים בעזרת קוצץ בשעת השינה (משהו כמו חצי שעה אחרי שהיא נרדמת בערסל, ביום שישי בצהריים, בשלב שגם אם יהיה פיצוץ בחדר הסמוך היא תמשיך לישון בשלווה). מדי פעם אנחנו מנסים לגזור כשהיא ערה, אבל עד עכשיו לא הצלחנו יותר מציפורן וחצי בסשן אחד, וגם זה בעזרת משא ומתן מורכב, אז מחכים שיהיה קל יותר. בהצלחה!
 

guy33

New member
צפורניים

קודם אני גוזר לעצמי כמה ציפורניים לאחר מכן הילדים החקיינים רוצים גם...
 

RandB

New member
גם אנחנו גוזרים ביחד ../images/Emo13.gif

וזה בכלל בא מבן (שנה וחצי)- יום אחד הוא פשוט ביקש גם בזמן שאני גזרתי לעצמי. מאז זה טקס משותף אצלנו.
 

zimes

New member
ריניני - לגבייך -

ניסית לגזור אחרי מקלחת? אז העור והצפורניים רכים יותר, והכל פשוט יותר.
 

mom&shaked

New member
הרבה ילדים לא אוהבים כשגוזרים להם

ציפורניים. גם אצלינו היו מלחמות עולם על גזירת ציפורניים... כששקד היה צעיר יותר שרנו כל מיני שירי אצבעות בזמן הגזירה וזה מאוד עזר. היום יש לנו עוד שיטה שעובדת (הוא כבר גדול שנתיים ו4 חודשים), יש לו מספריים מפלסטיק והוא מביא את הדובי שלו + המספריים שלו וגוזר לדובי ציפורניים כשאני גוזרת לו... משחק נחמד ומאוד עוזר. לפעמים הוא גם רוצה לגזור לי או לאבא ומשתמש במספריים שלו לצורך כך.
 

galivar

New member
תודה על כל הרעיונות. אני חושבת שאני

אנסה את השיטה שלך, נעה ואתן לסבתא של גלי לנסות. תודה לכולן. כמו שכתבתן, כמובן שאין סיבה אחת. התכוונתי לכך שהסיבה המשותפת (לא פגשתי באף ילד שאוהב או נותן בקלות שיגזרו לו ציפרניים ואני עובדת עם ילדים) להם זה הפחד מהגיינה, בסביבות הגיל הזה. הרבה ילדים לא אוהבים נקיון, אם זה ללכת לספר, או לגזור ציפורניים או לשטוף פנים וזה מכמה סיבות, בין השאר הרצון בשליטה, כמו שאחת מכן ענתה לי וזה ממש נכון - "אני אגזור ציפורניים מתי שאני רוצה". וסיבה נוספת היא האיום הזה בפגיעה בגוף. כשאנחנו גוזרות להם ציפורניים, מבחינתם, אנחנו משליכות לפח חלק מהם וזה דומה מאוד לפחד שלהם לעשות קקי בסיר ולזרוק או לחילופין באסלה ולהוריד את המים. אבל אתן צודקות כמובן שיכולות להיות עוד סיבות לכך, כמו באמת היפר סנסטיביות וצריך גם לבדוק שאנחנו מספיק עדינות ולא מתקרבות מדי לעור. בכל מקרה, המון תודה על ההתייחסות ועל הרעיונות, אמא של גלי.
 

דסי אשר

New member
נכון, הרבה קטנים פוחדים מתספורת

ולא אוהבים רחיצת פנים. הניתוח שלך מעורר מחשבה, לא קראתי על כך בספרות, אבל זה מעניין. הם ישמחו לשחק במיים, מאד(למרות שיש כמה שפוחדים בשלב מסויים מהאמבטיה, או מתנגדים לה), אבל רחיצת פנים נתפסת על ידם כמשהו אגרסיבי יותר= סגירת שדה הראיה שלהם עם היד שלנו= סוג של איבוד שליטה . באותה מידה, פעוטות ותינוקות רבים צורחים כאשר משכיבים אותם על הגב, לשם החתלה. אני מצאתי את השיטה שלי, שמאפשרת להם, מצד אחד לשכב על גבם, ולכאורה להיות במצב של חוסר אונים, ומצד שני, אני מציעה להם כל כך הרבה גריה, לסוגיה. נוצר מצב, אצל הגדולים, של תחרות למי קודם אחליף טיטולים. דרך אגב, זה לא המקום הפיזי, אלא מה שקורה ביננו כנראה, כי כאשר ההורה מחליף טיטול באותה פינת החתלה, הצרחות מגיעות עד לשכנים... דסי
 

vered4

New member
יש גם ענין של ראיה לטווח קצר ורחוק

לדעתי פעולה של גזירת צפרניים, או תספורת, למרות שהיא לא מכאיבה, היא לא מהנה, מעניינת או נבחרת כפעילות מועדפת, ע"י הילד. הוא לא יבחר לעשות אותה מרצונו, ולא יכול לראות את התועלת שבה לטווח ארוך. אנחנו יודעים שזה יקח רק רגע, הוא עדיין לא. במקרה של החלפת חיתולים, לפעמים אפילו יש מצב של טוסיק אדום ומכאיב, אנחנו יודעים שההחלפה תקל על המצב, הוא לעומת זה, סובל מהסיטואציה.
 

יונת ש.

New member
תלוי...

הילדים שלי מאוד אוהבים שאני גוזזת להם ציפורנים. אני חושבת שזו יכולה להיות פעולה מאוד מהנה דווקא - הילד יושב על אמא מחובק, נוגעים בו בעדינות, מדברים איתו או שרים לו - מה רע? אותו הדבר לגבי תספורת והחלפת חיתול - אפשר למצוא דרך לעשות את הפעולות האלה מהנות, כמו למשל מה שדסי סיפרה על הדברים המעניינים שהיא מספקת לילדים בזמן ההחלפה.
 

vered4

New member
נכון שאפשר להפוך פעולות למהנות

ואפילו רצוי, עדיין, הפעולה הבסיסית מעצבנת אותם. הרבה יותר מעניין לנסות לתפוס את קוצץ הצפרניים,מאשר לחכות ולראות אותו ואת אמא בפעולה
ולספר ממטרה ניסיתם? אני מספרת עם המכונה, אבל תיקונים ליד האוזניים, יכולים להגמר במקום אחר
 

לאה_מ

New member
אז מזל שהמציאו את הקוקיות

ואפשר לאסוף את השער שמפריע, ולא חייבים להסתפר. ולגבי צפרניים - אני גוזרת כל עוד אורי מסכים (עם חיבוק וסיפור או שיר), וזה בדרך כלל כמה אצבעות, ואת היתר יותר מאוחר או מחר (ואם לא מחר אז מחרתיים...).
 

נעה גל

New member
מזל שהקנאה קיימת בעולם ../images/Emo8.gif

אורן לא עושה ולא עשתה מעולם בעיות עם גזירת ציפורניים. אבל, איתמר כן. מהרגע שאיתמר הפך להיות מודע וגילה שלאורן גוזרים ציפורניים... חבל על הזמן! הוא מתייצב בשמחה למשימה.
 

עירית ל

New member
אתמול אמרתי ליונתן שצריך לגזוז

ציפורניים ואז שכחתי מזה. רק אחרי כמה דקות שמתי לב שהילד תקוע מול המגירה של קוצץ הציפורניים ומסרב לזוז. גם אנחנו עושים את זה בסשנים של כמה ציפורניים בכל פעם. בין ציפורן לציפורן אני גם צריכה לתת לו את הקוצץ (סגור) כדי שהוא "יגזוז" בעצמו את הציפורניים.
 
ציפורניים בעברית (קצת ../images/Emo32.gif )

אולי זה ישעשע אתכם, אבל ציפורניים בעברית, עד כמה שאני יודעת, "נוטלים" ולא "חותכים" או "גוזזים" או "גוזרים".
 
למעלה