ציפורים נודדות

[נגה8301]

ציפורים נודדות

מי אנחנו ברגע בו נודדות מחשבותיך,
לאותן פינות אפלוליות שהן רק שלך?
ונודד להרף, נוגע לא נוגע
מותיר שובל בלתי נראה אך מורגש

נוקשה וחד כמו תו אחד
מקנה אתגר של הלחנות.

למי אחוש כשנודדות תחושותיך?
רגע אחד אני אוחזת בך
רגע אחרי אתה כבר לא שם.
רגע אחד אני אוחזת את לבך
רגע אחרי נותר לי רק הד מפעימותיו.
נודד כמו ציפור.

ומשק הכנפיים מכה בפניי,
ממלא את עיניי ברוח צורבת
ואני נותרת
משחרת והומה
עיני נעצים בנשמתך
ורב הגלוי מן הנסתר.
וכמו ציפור תנדוד חזרה אליי,
לארצות החום.

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=6223142

 

[nati6589884]

אהבתי את הבית הראשון.

כל השאר נראה לי שקצת נמרח הבית הראשון באמת יפה :"מי אנחנו ברגע בו נודדות מחשבותיך,
לאותן פינות אפלוליות שהן רק שלך?" משפט שמעביר לי מסר, בין הנדידה של המחשבות, שיכולות להיות כמובן דבר לא רצוני ,ולא נשלט אל המעבר למחשבה אפלולית - אפלה ,לא חיובית, ומי אנחנו? שיש פה שאלה יש פה תהיה, ושירה היא גם חקירה, ושאילת שאלות,

ולא ממש מתן תשובות, אהבתי " שהן רק שלך" כלומר יש פה את עניין הפרט, היחיד, הפנימי ,בתוכך, , אחר כך זה הופך לשיר אהבה די שגור לדוגמא אותו "וכמו ציפור תנדוד חזרה אליי,
לארצות החום." שה באמת דמוי מאוד שגור ודי " בנאלי" הייתי מוריד אותו, תמיד לחשוב באופן מקורי, לא אהבתי, אני חושב שכדי לך להשאיר את הבית הראשון אולי גם את "נוקשה וחד כמו תו אחד

מקנה אתגר של הלחנות." אולי גם לא בטוח, עדיף לפעמים לצמצם. זהו, סך הכל השיר לא רע, התחלה יפה אחר כך לטעמי הדרדרות, זה מה שאני הרגשתי, אשמח לראות עוד יצירות, ושהיה בהצלחה בהמשך.