ציפוריים
- פותח הנושא emmy5
- פורסם בתאריך
תקראו קטע טרי מהתנור
אתמול אחרי הצהריים הייתי במספרה להתפנן, משם לירקן, קניתי קלמנטינות הלאה, עצרתי ליד חנות מכולת צדדית כדי לקחת "צומת השרון" עיתון מקומי שהיה מונח לצד החנות - והיא חנות צדדית (למזלי) מאחר והחבילה עדיין הייתה סגורה בפלומבות התכופפתי ולאט לאט פתחתי אותה. הלכתי בשמחה הבייתה כשנכנסתי בשביל המוביל לכניסה רציתי להכניס ידי לתיק להוציא את המפתחות - ואין תיק - לבי החיש את פעימותיו. בתיק היו לי המפתחות הויזה כרטיס אג"ד פנקס קופת חולים ועוד מיני דברים. רצתי כמו מטורפת לחנות הירקות - נאדה רצתי כמו מטורפת משם לחנות המכלת ובלבי התפילה - אלוהים רק שלא לקחו את התיק. אני ניגשת לצד החנות. התיק המתוק עומד מונח ליד חבילת העיתונים לבי חזר לפעימותיו הרגילות. בדרך הבייתה אמרתי, כן, כן, יש אלוהים. איזו עוגמת נפש נמנעה ממני. הבטחתי לעצמי להבא לשמור ביתר קפדנות. offe
אתמול אחרי הצהריים הייתי במספרה להתפנן, משם לירקן, קניתי קלמנטינות הלאה, עצרתי ליד חנות מכולת צדדית כדי לקחת "צומת השרון" עיתון מקומי שהיה מונח לצד החנות - והיא חנות צדדית (למזלי) מאחר והחבילה עדיין הייתה סגורה בפלומבות התכופפתי ולאט לאט פתחתי אותה. הלכתי בשמחה הבייתה כשנכנסתי בשביל המוביל לכניסה רציתי להכניס ידי לתיק להוציא את המפתחות - ואין תיק - לבי החיש את פעימותיו. בתיק היו לי המפתחות הויזה כרטיס אג"ד פנקס קופת חולים ועוד מיני דברים. רצתי כמו מטורפת לחנות הירקות - נאדה רצתי כמו מטורפת משם לחנות המכלת ובלבי התפילה - אלוהים רק שלא לקחו את התיק. אני ניגשת לצד החנות. התיק המתוק עומד מונח ליד חבילת העיתונים לבי חזר לפעימותיו הרגילות. בדרך הבייתה אמרתי, כן, כן, יש אלוהים. איזו עוגמת נפש נמנעה ממני. הבטחתי לעצמי להבא לשמור ביתר קפדנות. offe
אופי- ממש מזל... כי דברים כאלה כמעט
ולא קורים... אמאל'ה שלי ספרה לי לא מזמן על אחת הנסיעות שלה לבית החולים איכילוב. הואיל ואין תחבורה מביתה לאיכילוב- נאלצה להשתמש בשרותי מונית השרות. עד כאן דברים רגילים שקורים לא רק לאישה כבת שמונים... היא הגיעה הבייתה, קומה שלישית בלי מעלית באחד מבתי רחוב ריינס, עומדת לחפש את המפתח ו- כמוך, אופי, אין מפתח למרות שהתיק היה... היא נזכרה במהירות שכשעלתה למונית התיק נפתח לה ולא ייחסה לזה חשיבות. סופסיפור- היא חזרה במונית אחרת למקום בו לקחת את המונית ולא להאמין- צרור המפתחות חיכה לה על הכביש בסמוך למדרכה... אכן- ניסים עוד קורים גם בימינו.
ולא קורים... אמאל'ה שלי ספרה לי לא מזמן על אחת הנסיעות שלה לבית החולים איכילוב. הואיל ואין תחבורה מביתה לאיכילוב- נאלצה להשתמש בשרותי מונית השרות. עד כאן דברים רגילים שקורים לא רק לאישה כבת שמונים... היא הגיעה הבייתה, קומה שלישית בלי מעלית באחד מבתי רחוב ריינס, עומדת לחפש את המפתח ו- כמוך, אופי, אין מפתח למרות שהתיק היה... היא נזכרה במהירות שכשעלתה למונית התיק נפתח לה ולא ייחסה לזה חשיבות. סופסיפור- היא חזרה במונית אחרת למקום בו לקחת את המונית ולא להאמין- צרור המפתחות חיכה לה על הכביש בסמוך למדרכה... אכן- ניסים עוד קורים גם בימינו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.