ציפוריים
- פותח הנושא emmy5
- פורסם בתאריך
../images/Emo118.gif../images/Emo118.gif../images/Emo108.gifאודי ועידית../images/Emo118.gif
שלום כולם,
מדי שבוע אני מתייצבת לחוג "כתיבה יצירתית". המורה טובה ואני נהנית, אלא שאינני אוהבת לכתוב אלא רק לדבר. מדי שבוע מבקשת המורה לכתוב סיפור. השבוע כתבתי משהו הקשור בצפורים ולכן אני מביאה אותו כאן, שירגיש הסיפור נוח בין הצפורים. זוהי למעשה הטיוטה, כי לא הספקתי עדיין לעבור על הסיפור, אבל אם כבר אז כבר. אודי ואידית "אני חושבת שצריך לקחת את הילד לטיפול" אמרה אימו של אודי לבעלה. הילד ישב היום ונעץ מבט בעץ במשך שעות, כך הוא נוהג בזמן האחרון. הוא יכול לשבת שעות מול דבר ולהתבונן. כל הילדים בני השלוש רצים, מתחמקים מן האם ורק בננו יושב מרותק למקומו. האב, לא אמר לרעייתו שגם הוא שם לב לכך, אלא ניסה להרגיעה כמו מאום לא קרה. אט אט כשאוצר המילים של אודי גדל הבינו כולם שלא הפרעה היא זו, אלא שיגעון לבעלי כנף. בכל עת שראה ציפור נהג כאילו פגש מכר יקר. הוא צבר ידע וניסיון עם השנים, למד והתעסק יותר בנוצות ובביצים מאשר בכל דבר אחר עד כי בגיל בר מצווה,חששו הצפרים הוותיקים והזואולוגים המנוסים להיות בקרבתו, שמא יגלה בקיעים בידיעותיהם. מכולם אהב אודי את הכחל, ציפור כחולה יפה ושקטה. שם בחצר מאחורי הבית בנה לה כלוב גדול ומהודר, כיאה לבת מלך. עוד עשרות צפרים היו בכלובים סביב. אך הכחל הייתה בת טיפוחיו. עוד אהבה גדולה הייתה לאודי בן ה 17, ושמה עידית. גם היא כמוהו עמדה לסיים את השביעית. נאה הייתה עידית ונבונה. אהב את הדחפים הבלתי נשלטים שבה. פרט ליתרון זה עליו, חשב אודי שהיה מרובע לפי דעתו העצמית, היו שניהם כצמד חמד אודי ועידית. פרט אחד לא אהב אודי, את החתול של עידית. כשם שאהב ציפורים כך סלד מחתולים. "סלקי אותו עידית " והיא הייתה משיבה "ראה כמה יפה הוא". רק למען עידית זכה חתולה של עידית להיכנס לביתו של אודי, שם מעולם לא דרכה כף רגל חתולית קטנה. היה זה בחופשת פסח, אודי האכיל והשקה את ציפוריו. למעשה החליף את המים והדורה בכלוב של הכחל, כשמע את קריאתה של עידית. "א ו ד י ה פ ת ע ה". אודי רץ לשמוע מה ההפתעה כשבזווית עינו קלט את החתול השנוא מזנק לתוך כלוב הכחל שנשאר פתוח לשניה. "הכחל" צרח אודי, וכבר רץ לעבר הכלוב, ציפור שסועה הייתה בפי החתול, אך צבעיה דהויים היו, כאילו איבד הכחל את כל דמו. אודי עמד להתעלף. "הבט" קראה עידית בהתרגשות, הכחל מצונף בפינת הכלוב רועד, כל נוצותיו זקופות. זה היה דרור שנכנס בטעות לכלוב, שניה לפני החתול" ובתוך כל המהומה וההתרגשות, תפשה עידית את אודי ונשקה לו, בפעם הראשונה. הו, אלוהים חשב אודי, הכל היה שווה את הנשיקה.
שלום כולם,
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.