ציפוי
נראה שיש בלבול בין שני מצבים, שלכל אחד מהם נדרש/מומלץ טיפול שונה: 1. חוסר/פגמים באמאיל של השיניים (חלקן או כולן) יכול להופיע על רקע תורשתי או על רקע סביבתי (למשל אצל פגים). במצב כזה השן פגיעה להתפתחות מוקדי עששת (חורים)הרבה יותר ותתכן רגישות לקור בשיניים. כשמאובחן חוסר באמאיל, בהתאם למידת הפגיעה, מומלץ לבצע שחזורים (סתימות או כתרים) על מנת לשמור על השיניים. בד"כ טיפול כזה מבוצע בפעוטות בטשטוש או הרדמה כללית, שוב, בהתאם לכמות הטיפול הצפויה. 2. ישנו טיפול שנקרא איטום חריצים שבו מצפים את השיניים הטוחנות, באזור החריצים, בחומר הדומה לסתימה לבנה אבל נוזלי יותר, והוא מסייע בשמירה על השיניים מפני התפתחות מוקדי עששת. טיפול כזה עושים רק לשן ללא מוקדי עששת. ניתן לעשותו גם לשיניים עם פגמים קלים באמאיל. בד"כ, אם חסר לגמרי האמאיל או שהפגמים נרחבים יש צורך בשחזור ולא באיטום. איטום חריצים על שיני חלב הוא טיפול מניעתי, לא חייבים לבצעו וניתן לדחותו לגיל מאוחר יותר. גז הצחוק הינו תרופה בטוחה מאד, ללא תופעות לואי ואם הילדה בריאה, לא צריכה להיות סיבה לחשש. איטום חריצים אינו כואב אך דורש שיתוף פעולה מצד הילדה. לעתים הרעש, המים, קולות המיכשור וכו', גם אם לא כואבים, מאד מפחידים והילד יכול לזוז ואף לבכות ולהשתולל בלי קשר לכאב. עד גיל 3-3.5 רוב הילדים מתקשים לשבת לטיפול רק עם עזרה של גז צחוק ויש צורך בטשטוש או הרדמה כללית (לא לאיטומים אלא לטיפול מורכב יותר). אם הילדה רגועה מאד, שיתפה פעולה יפה בבדיקה ואין צורך בשחזורים אלא באיטומים בלבד, יתכן בהחלט שיהיה ניסיון טפול מוצלח עם גז צחוק בעוד 3 חודשים. בהצלחה.
