פעמוני הגשם
לילה ירד על עמק הבכי זוכרת את אצבעותיך שהעבירו צינה קרעי מחשבות התעופפו כמו נייר עיתון משומש הבטחת לי פורטרט בצבעי שמן בוהקים בנוסח מרק שגל והן התמוססו כמו צבעי האקוורל לקול זרזיפו של המלקוש עוד לילה חלף ברחוב הנשמות הטהורות התינשמות השתתקו באשמורת האחרונה ניתן היה לשמוע את פעמוני הגשם צומחים והיית לבד.