הבת שלנו עברה את הבדיקה
לפני קצת יותר מחצי שנה, בסביבות גיל 6.5. הבדיקה מתבצעת אחרי צום מלא של 8 שעות, כולל שתייה (כלומר אסור לשתות אפילו מים ב-8 שעות האלה), והשמירה על הצום היתה למעשה החלק הכי קשה בכל הליך הבדיקה. באיכילוב, שם אנו ביצענו את הבדיקה, יש יום אחד בשבוע (יום שני) שבו מבצעים את בדיקות הילדים, והילדים בד"כ נכנסים לבדיקה לפי גיל (כלומר הילד הקטן ביותר באותו יום נכנס ראשון, כדי שהצום שלו יימשך רק את המינימום ההכרחי). בחדר הבדיקה מקבלים הסבר על הבדיקה וההרדמה, ומרדימים את הילד. לאחר שהילד מורדם בנוכחות ההורים, מוציאים את ההורים החוצה לצורך ביצוע הבדיקה. בבדיקה מוחדרת צינורית דקה וגמישה עם מצלמה דרך הגרון והושט אל המעי הדק, ושם נלקחת דגימה מהמעי. מהרגע שהבת שלנו הורדמה והוצאנו מחדר הבדיקה, עברו פחות מ-5 דקות והיא היתה כבר בחוץ, בחדר ההתאוששות. היא התעוררה תוך כרבע שעה וכמובן לא זכרה כלום מהבדיקה, ולא היו לבדיקה כל תופעות לוואי או בעיות. עד היום, כשאנו הולכים לביקורת בבי"ח, היא שואלת אם יעשו לה שוב את הבדיקה עם הצינורית, ומתאכזבת לשמוע שלא... סה"כ מדובר בהליך חד-פעמי ולא קשה במיוחד, ואני בטוחה ומאמינה שתעברו אותו בשלום ובהצלחה.